חמןתי אלא מי.....

[עדיין מנסים]

חמןתי אלא מי.....

לא יודעת למה אבל נזכרתי בשבת במקרה ישן נושן (לפני 3 וחצי שנים) שהמשיך הרבה וחשבתי לפרוק את העצבים פה.... כשהחלטנו בעלי ואני להתחתן התקשרנו לחמי וחמותי להודיע (הם גרים בצרפת ולפני כן הם ראו אותי רק פעם אחת כשהיו בארץ בביקור) ומה ההורים שלו אמרו : " אבל איך אתה יכול להתחתן איתה ??? זאת לא אישה אין לה גוף היא שמנה !!!" בעלי ענה כמובן שהוא בחר להתחתןאיתי בגלל שהוא אוהב אותי ושלא מפריע לו שאני שמנה וזה החלטה שלו אבל הם ניסו בכל כוחם לגרום לו להתחרט על זה שהוא רוצה להתחתן איתי. גם אחרי החתונה הם כל הזמן אמרו לו שהוא צריך להגיד לי לרזות ןזה לא נפסק למרות שהוא תמיד אמר שזה לא עיניינם.שאחרי שנתיים + של נישואין היא ניסתה להגיד לי משהו ועניתי בנימוס היא אמרה לי שהיא ציפתה שאענה לה בצורה תקיפה אז פתחתי את הפה ואמרתי שעניתי ככה כדי לא לגרום למריבה כי אני יודעת שבעלי כבר אמר לה אלפי פעמים לא לדבר איתנו בנושא ושכנראה יש לה בעיות בהבנה אז למי שיש בעיות כ"כ חמורות לא חשבתי שזה יעזור להגיד שוב כי כנאה שלכל אחד יש בעיות משלו לפחות אצלי זה רק גופני....

מאז לא שמענו מילה בעיניין ומאז פסח לא שמענו בכלל(ומי שרוצה להבין למה שיקרא הודעה קודמת שלי "סיפורים מהחג")

 

[smagi]

את יודעת איך זה אנשים תמיד

רואים רק את הגיבנת של אחרים אבל האם הם ניסו פעם להסתכל במראה

אם את שלמה עם איך שאת נראית וגם בעלך - שכולם יקפצו

מגי

 

[סיגליהיא]

מחשזקת את דבריה של מגי

היופי החיצוני לפעמים מטעה. ומה אם היה מתחתן עם מלכת יופי שהיתה מוציאה לו את העיניים דרך המעיים? כפי הנראה יופייך הפנימי עולה פי 10000000000000000 על יופי חיצוני וזה מה שבעלך אוהב בך. אז תני לזקנים להמשיך ולאכול את הלב ואל תראי אותם מס"מ. והכי חשוב : שלא תורידי במשקל גרם אחד שמיותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ב ה צ ל ח ה וברוכה הבאה

 

[סיגליהיא]

מחשקזת = מחזקת ../images/Emo3.gif

 

[שש שבע]

סבתא שלי

היתה תמיד מספרת איך סבא שלי לא רצה בה כי היתה רזה מידי, ועד שלא עשו לה מבצע השמנה, והתפיחו לה את הלחיים האחוריים והציציים בכל מיני מעדנים ומגדנות, הוא לא הסכים להתחתן איתה. אח, זו היתה תקופה. למה? למה החליפו לנו מודה אה?

 

[RUDK]

AJ

 

[n u l i t]

אם את רוצה להיפטר מקרציות-

לא יעזור לנבוח עליהן. צריך להוציא אותן לאט ובזהירות עם מלקחיים דקות

 

[פזית האחת והיחידה]

../images/Emo6.gif

 

[שמנה מכוערת וטפשה]

אנשים טפשים

הפסידו בן..ואולי גם בת.

 

[פזית האחת והיחידה]

אני חושבת

שאם הנושא מפריע לך ואת ניפגעת אולי כדאי לך לעשות משהו בנידון ולתת לה להיתפוצץ. חמות זה לא דבר קל. תראי לה מאיפה משתין הדג עכשיו טיפ : אני חדשה בפורומים וראיתי שיש פורום בתפוז שניקרא לרזות בראש אחר - אני קוראת סמויה שם ואני רואה שהמון אנשים מצליחים שם וגם מטפלים בכל מיני בעיות שמסביב. וגם מקרה כזה עם חמות יכול לקבל שם הדים מהדים שונים

 

[עמית ירון]

תני להם שקל

שיילכו להשיג להם חיים.

 

[גל מקיי]

את צודקת

לפי דעתי את צודקת לא לכל אחת יש גוף 90 60 90 ומה רע אם יש לך גוף מלא אז מה לא טוב לה שלא תסתכל . שימי עליה פס! וחוץ מי זה אתם אוהבים אחד את השני אז לא יקרה לכם כלום! ועם את לא רוצה להרזות אל תרזי .

 

[שש שבע]

לא לכל אחת? אין לאף אחת

גוף תשעים שישים תשעים, ותאמיני לי אומרת לך את זה אישה שמדדה מאות אם לא אלף נערות ונשים, אין , אין חיה כזו, אלא אם כן עשתה שאיבת שומן בישבן וירכים והכניסה סיליקון בציצים. זה פשוט לא גוף נורמאלי, אלא פנטזיה של פסיכים במגדלי השן של האופנאים.

 

[gsimhony]

הוא ואת, את והוא - זה כל העולם

והשאר, לא חשוב ולא מעניין. השאלה היא איזו השפעה יש למילים של הוריו על בעלך? על פי מה שהבנתי מהכתב, למרות שאת שמנה ולמרות שהם ניסו לשכנע אותו לא להינשא לך - התחתנתם ואתם ביחד. זה כל מה שחשוב - שלכם ביחד יהיה טוב זה עם זו.

אם את רוצה שהזוגיות שלכם תהיה חזקה ויציבה, עליכם לדבר זה עם זה על היחס שאתם מעניקים לדברי ההורים, מול הכבוד שאתם נותנים להם על עצם היותם ההורים. התורה מחייבת אותנו לכבד את ההורים - לכבד ולא להיות עבד נרצע לגחמותיהם. לכבד במשמעותו הנורמלית היא לתת כבוד, להתייחס בנימוס ובעתיד, כשהם יצטרכו להיות תלויים בכם, בגלל זקנה ומחלות וכדומה, כדרך העולם, להחזיר להם טיפול מכובד על הטיפול שטיפלו בכם בילדותכם. מעבר לזה מותר להם להיות טיפשים, פרימיטיביים וקשים לבנם בזה שהם יורדים לחייו. אסור לו לריב אתם בגל זה, אבל באף מקום לא כתוב שהוא צריך להיות מושפע מהם, או שדבריהם צריכים לגרום למריבות ויחסים קשים עם אשתו. זכורני כשאני רציתי להתחתן היה לי ויכול עם אבי כי אשתי תימניה. עמדתי מולו ואמרתי שאני המתחתן ולא הוא והקשר העתידי עם משפחת אשתי הוא שלי ולא שלו. בזה תם הויכוח. אבי שהיה לו קשה עם התנגדותי להינשא לרוסיה או אירופאית אחרת, נסע לחו"ל וחזר יומיים לפני החופה. כעבור שנים, כשהוא היה חולה מאד ואשתי טיפלה בו במסירות רבה, אמר לה: "אם הייתה לי בת היא לא הייתה מטפלת בי טוב כפי שאת עושה זאת, את ממש בתי." אז לא להתייאש, ולא לעשות דם רע בין ההורים לבנם, אלא היפך הדבר, ליצור תקשורת יפה, נעימה שלבעלך יהיה נעים גם עם הוריו וגם עם אשתו. מצד שני בעלך צריך פעם, בהזדמנות של שיחה, לומר להם שהוא אינו מוכן לשמוע דבר רע על אשתו ומבקש מהם לכבד את רצונו. ויהי רצון שיהיו לכם שנים טובות שתשקיעו בזוגיות בריאה ושמחה.

 

[עדיין מנסים]

אז ככה......

ידוע וברור שחייבים לכבד הורים אבל באמת כמו שאמרת חייבים לכבד אותם במה שנוגע ל-ה-ם!!!!!! (יעני מכניס מוצי מאכיל ומכסה-מקווה שציטטתי בסדר) הם מאוד לא שמחו שהוא התחתן איתי וזה בלשון המעטה ולמרות זאת ניסיתי כל הזמן לחזק את הקשר ביני לבינם ובינו לבינם (הקשר שלהם איתו אף פעם לא היה משהו...) אבל זהו אחרי מה שהם עוללו לנו בפסח (ומי שפספס יכול לקרא את הסיפורים מחג הפסח)אז החלתטי ש דייייייייייייזהו אני יותר לא עושה מאמצים בשבילם!!!!!!!!!!!

 

[gsimhony]

אז ככה זה צריך ללכת הלאה

אני דשמח שהגבת על דברי והפמית אותי לסיפור של חג הפסח, אותו קראתי עד תומו. לאור העובדות המסופרות בו ולאור היחסים של האם עם בנה, את בהחלט יכולה להיות רגועה שמעשיכם נכונים וובים. יש בעם ישראל הרבה זרמים והרבה דעות בנושא דת ועלינו לכבד כל אחד ואחד בדרכו ובמנהגיו. יפה עשיתם שעירבתם בחג הפסח בין האשכנזים לבין הספרדים גם בניגונים וגם במאכלים, ורק מי שמבין היטב בנושא כשרות הפסח יודע עד כמה המאמץ גדול וקשה, הרבה יישר כוח לכם על הרצון. לגבי יחסייך עם חמותך וחמיך, את תנהגי בהם יחס כבוד קריר עד כמה שנפגשים לומר יפה שלום ומה נשמע, ולא להיכנס לשיחות בנושאי מנהג. ברגע שמושכים אותך לשיחות מאין אלו את תעני "אני נוהגת כפי שבעלי ואני מחליטים ביחד, ורק אנחנו מחליטים על חיינו." ובזה תסיימי את השיחה, אם ימשיכו למשוך בלשון פשוט לא לענות.בשלב כלשהו יבינו שהם אינם יכולים לדרוש יותר ממה שהם מקבלים. תמיד עליך לזכור שהזוגיות והמשפחתיות שלכם חשובה מעל לכל!!!!

מסופר שהיה בית מקדש אחד שנחרב בגלל עבודה זרה וכו' ובית מקדש שני שנחרב בגלל יחסים שבין אדם לחברו. הראשון חרב 70 שנה והשני מעל אלפיים שנה עומד בשיממונו. מכאן למדנו שיחסים שבין אדם לחברו עולים על היחסים שלנו לאלוקים. מצד שני הסיפור הזה משמש כמשל: את באת מבית כעל גבך תרמיל עמוס ברגשות ותובנות שחווית בביתך, בעלך גם הוא הגיע עם תרמיל על שכם שעמוס בתובנות שונות וחוויות שונות. אלו שני בתי מקדש שנחרבו ועתה עליכם לבנות בית מקדש שלישי הבנוי מהתובנות והחוויות שתעניקו זה לזו ולילדיכם. ויהי רצון שכבוד האדם יהיה בראש סולם הערכים. צר לי שכתבתי ארוך, אך כל רצוני להיטיב.

 

[עדיין מנסים]

הערה קטנה .....

כתבת שיחסים שבין אדם לחברו עולים על היחסים שלנו לאלוקיםורציתי להעיר שנכון שיחסים בין אדם לחברו הם ערך מאוד גדול ביהדות אך הם לא ערך מנותק הפסוק המפורסם שנוהגים לצטט רק חלק ממנו הוא "לא תִקׁם ולא תִטׁר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'" (ויקרא י"ט י"ח)וכן ידועה ההלכה שאב המבקש בשבת מבנו שיביא לו מים וידליק עבורו את האור הבו מחוייב להביא לאביו מים אבל אסור לו להדליק את האור בשבת.

 

[gsimhony]

איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי...

אכן כל מצווה שבין אדם לחברו קשורה קשר ישיר לה'. אבל.... לעם ישראל ניתנו 613 מצוות. 207 מהן בין האדם לאלוקיו ו 406 מהן בין אדם לחברו. כבר כאן אנו רואים כי היחס בין המצוות שבינינו לאלוקים לאלו שבינינו לבין האנשים הסובבים אותנו הוא 2:1 כלומר שני שליש מהמצוות הן בין אדם לחברו. דבר המדגיש את חשיבותן. מתוך 207 המצוות שבינינו לבין אלוקים יש 169 מצוות שאיננו יכולים לקיים מאחר והן קשורות לקורבנות בבית המקדש ואין לצערנו בית מקדש והן בטלות בשלב זה. כך נשארו לנו 38 מצוות שבינינו לבין אלוקים. מתוך 38 מצוות אלו יש מצוות המבוצעות פעם בחיים כברית מילה, פעם בשנה כתקיעת שופר, צום כיפורים, סדר פסח וכדומה, פעם בשבוע מצוות השבת ונשארו 4 מצוות לכל יום: ציצית, תפילין, לימוד תורה ואהבת ה'. מצוות קלות לביצוע שאינן דורשות מעשי גבורה מיוחדים. למעשה כל כך קל לרצות את בורא עולם. לעומת זאת מ 406 המצוות שבין אדם לחברו יורדות בסך הכל 6 מצוות המלך ונשארות 400 מצוות לקיום. והן קשות לקיום כי הן תלויות בי ובבן אדם אחר וברצון שלו לקבל ולתת כמו שהרצון שלי. ההפרש של 400 מול 4 מצוות יום יומיות, או אפילו מול 38 מצוות שבין האדם לבורא מלמד אותנו עד כמה החשיב הבורא את המצוות שבין אדם לחברו. חשיבות זו נובעת מכך שבמצוות שבין האדם לבוראו יש שני שותפים אני ובוראי, ואין זה עניינו של אף אחד כיצד מלאתי אותן ואם בכלל שמרתי עליהן. בהגיעי לפני כס המשפט אתן את הדין רק לפני מי שאני חייב לו את קיום המצוות הללו. לכן במצוות אלו לא מצויין בסוף המצווה אני ה' המצוות שבין אדם לחברו, שהן כל כך קשות לביצוע, בגלל יחסי הגומליןו המיידיים שאנו מקבלים בא הציווי אני ה' להזכירנו שאין אלו חוקים "חברתיים" לכאורה, אלא אלו ציווי ה'. במצוות אלו יש שלושה שותפים אני המבצע, את המקבלת וה' העומד ממעל ובוחן אותנו כיצד אנו מקיימים את מצוותיו. לכן בא ה' ואומר "לא תקום ולא תטר - אני ה' , אני ה' ציוויתי זאת ובקיימך המצווה הזו אתה משרת אותי ה', אינך משרת את בן האדם מקבל המצווה אלא אתה מבצע מעשה שהוא קידוש ה', קידוש שם שמיים. ובמה הדברים אמורים, כשאת פוגשת את חמותך, שהיא חסרת יכולת להבין את הטולרנטיות שלך של בעלך, את השוני שבינה לבין הוריך, ומחוסר היכולת שלה לקלוט את המעשה החברתי והנאצל הזה שעשיתם היא יורדת לחייך ומביישת אותך בצבור. והנה את אינך עונה, שותקת, בולעת את חרפתך ואת חרפת בעלך והוריך, את מקיימת מצוות לא תקום ולא תטור במלואה. וה' בשמים יצחק למו ויאמר, "זה בתי מה שרציתי שתעשי, זה בדיוק משמעות הציווי אני ה' הבא בסיומה של המצווה. כך בדיוק התכוונתי שעמי יקיים את כבוד החבר. ועד היכן מגיע צורך זה של כבוד לזולת, עד "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו, אני ה'" כל עוד ההורים מחנכים אתכם לקיים את מצוות היהדות כלשונן ומקפידים עליהן עליכם לירוא אותם ולכבדם, אבל כאשר הם אומרים לכם לחלל את מצוותי בכך שעליכם להישמע להם ולחלל שבת וחג ובכך לעבור על מצוות ה' - זכרו כי אני ה' אני ציוותי ואני גם אפרע מכל העובר על דברי. כלל לא משנה אם אני ספרדי או אשכנזי - קודם כל אני יהודי ואתם חוקים ומצוות מחייבים אותי. והרי לפי סיפורך הורי בעלך חיללו שבת בפרהסיה בחג הפסח ודינם בכך כדין המכריזים על אי השתייכות לעם היהודי ולמצוותיו, כי כמה שהאדם יכעס וירגז, בחג אסורה הנסיעה. לכן בכבודם אנו חייבים כי הם הורים, אבל לשמוע לדבריהםצאין כלל חיוב ואין כלל צורך. ויהי רצון שה' ינחה דרככם בטוב והנעימים לעולמי עולמים.