חג סוכות שמח
שלום לכל שוכני הפורום אני מאוד שמח וקבל את כל התגובות כאן בפורום על ההופעות האחרונות, תודה בשמי ובשם אהוד, ההופעה הבאה תהיה ביום שלישי הקרוב בתל אביב, בפאב שנקרא "לימה לימה" ברחוב לילינבלום פינת נחלת בינימין. עכשיו לגבי כל הדיבור שהיה פה על דרך משלנו מול המשך דרכו של אבינו, ובכן, כל ילד הוא השמך טבעי של הוריו. אהוד מנגן גיטרה מגיל 15 וכבר מאיר אמר שהוא כבר בצבא ניגן יותר טוב ממאיר. החלום הגדול של אבא ושלנו היה להעלות מופע שבו אהוד ואני מלווים אותו, שלושתינו על הבמה, בארץ, וגם, ברחבי העולם. פשוט לצאת עם גיטרות ומפוחיות והאופק קורץ. אבל, אבא נאלץ להתקדם לישיבה של מעלה מוקדם מהמתוכנן ואנחנו נשארנו שלישיה שהם צמד ונעדר נוכח איתנו תמיד, בין אם לא נשיר שיר אחד שלו כל ההופעה, או נשיר רק שירים שלו. הוא אנחנו ואנחנו הוא. כמוכם. בדיוק. אני מודה שאני חש צורץ לבצע חפיפה נעימה ורכה בין השלב הראשוני שאנחנו עוברים ובו מאיר עדיין נמצא, כמו אבא שעוזר לילדים שלו בתחילת עסק חדש. השלב הבא הוא ההופעה של "מי יעיר את הילדים" וגיבוש סופי של חברי ההרכב שלנו "בת הים הקטנה" ואז להקליט מייד, תקליט נוסף, שכל שיריו כבר מחכים ברמת השירה-גיטרה, שירים חדשים מהימים האלו ממש. אגב, משפחות אריאל וכרמי מקיבוץ משמרות עוברות מעגל נוסף, מעניין עפ כניסתו של שאול כרמי למערכה. אליעזר כרמי ואלכסנדר אריאל עלו יחד מאודסה לארץ והתיישבו במשמרות. הקימו אותו. מאיר אריאל ודובי כרמי עבדו ביחד בכותנה. עדי כרמי ושחר אריאל בני כתה אחת. אהוד אריאל ושאול כרמי בני אותה כיתה, ועכשיו, הנה אנחנו כאן. שנה טובה