חמים על החמים
היי
לאור הפניות והדיונים האחרונים שבתי לפוסט שפרסמתי בנושא-
חמים על החמים-
"
ההיכרות הראשונית מקפיצה ומתבלת את החיים-
התאהבות , חשים טעם מתוק ורוד,אהבה באוויר...
ההיכרות מחילה בשלב נפלא, שלב בו הכול נצבע
בצבעים אופטימיים חיוביים.
אבל! מערכת היחסים לעיתים תלויה בגורמים נוספים-
מה חושבים ההורים? האחות? האח?
החברים?החבר הטוב? החברה הטובה? הדודה?
ההשפעה של הגורמים החיצוניים ובעיקר המעגל הראשוני דהיינו
הורים יכול לנבא את עתיד הקשר. (?)
"אני לא סובלת אותה" אומרת האמא-
היא חצופה! לא מנומסת! אין לה השכלה!.."
הציפיות של ההורים מבני/בנות הזוג לעיתים קרובות
מתבדים. התגובות לתסכול משתנות וההשפעה כך.
גם.בצד השני בדיוק אותו הדבר.
זוג המכיר ורואה את עתידו יחדיו מ צ פ ה לגבולות מסויימים בקשר
ההורי, להתנהגויות, תקשורת ,כבוד, קבלה, הכלה..
ובמקרים רבים מערכות היחסים מתחממות למשברים
אשר מעיבים ומקשים על החיים.
ובמידה רבה לעיתים גורמים לגירושים.
אם נחשוב באופן לוגי רוב האנשים רוצים כי ילדהם יצאו לחיים עצמאיים ויבנו
תא משפחתי עצמאי.
אבל.. מערכות היחסים הראשוניות מקבלות תפנית - ההסתגלות לתפנית
קבלה ושינוי התגובה לעיתים גורם להתנהגויות חורגות מהנורמה.
אמא שלבתה יש חברת ניקיון מגיעה לביקור מחו"ל ועוסקת בבדיקת
הניקיון ושלל הוראות איך לנקות, איך לחיות, איך ליצור...
אינה מסוגלת להתארח, שולטת בכול שהותה בקורה בחיי הזוג
שנענק תחת העריצות וההשפלה של החמה!
המעגל הולך ומתעבה עם הצקות הדדיות ,הגדלת השנאה
המריבות והתיסכולים יוצרים צורך בהכרזת נאמנות
למי? לבן הזוג? לאמא?
שחרור וקבלת הילד וזוגתו כתא נפרד הוא שלב ראשוני בכיבוד
בקבלה ויצירה של מערכת יחסים שונה.
איתות כי האחריות ומחויבות לחיי הזוג הם - שלהם בלבד.
המעורבות היא במקום המבוקש - בשונה מהתערבות המקשה
ויוצר תסכול הדדי.
"רק שבתי מבי"ח עם טחורים וכאבים... מיד החמים הגיעו לביקור...
הדעות בעד ונגד במנעד עצום של מה נכון.
הנכון תלוי בסובייקט.
ההסתכלות האמפתית- היא אחד מאבני הבוחן.
"מה אני לא כמו אמא שלה?"
לא!ליד האם הבת מניקה, מרגישה אפ/שרות אינטימית שיטפלו בה,
להיות במצב רוח, לחוות את השמחה עם המורכבות באופן אותנטי.
אם ליד החמות מרגישה שיש צורך לארח, לשחק- זה לא הזמן
לעמוד על זכותכם הטבעית ולהעיק ללא התחשבות.
איך יוצרים מערכת מאפשרת? מערכת יחסים מקבלת, אוהבת?
מערכת שיש בה ספייס ?
מערכת הדדית שבה אין מפסידים רק מרווחים?
מובילים! לא מאפשרים לפחד לנהל את מערכת היחסים.
התחושה כי הבן או הבת אוהבים יותר את..
נאמנים יותר ל..
היא "שכחה אותנו" אנחנו קורבנות..
לא יוצר טעינה ובנייה אלא הרס.
בניית מערכת יחסים היא כוונה, עשייה, התנהגות, אנרגיה.
הדבר הנפלא הוא שתמיד אפשר ליצור שינוי אם יש
רצון וכוונה- הכלים ליצירת השינוי אפשריים.
היי
לאור הפניות והדיונים האחרונים שבתי לפוסט שפרסמתי בנושא-
חמים על החמים-
"
ההיכרות הראשונית מקפיצה ומתבלת את החיים-
התאהבות , חשים טעם מתוק ורוד,אהבה באוויר...
ההיכרות מחילה בשלב נפלא, שלב בו הכול נצבע
בצבעים אופטימיים חיוביים.
אבל! מערכת היחסים לעיתים תלויה בגורמים נוספים-
מה חושבים ההורים? האחות? האח?
החברים?החבר הטוב? החברה הטובה? הדודה?
ההשפעה של הגורמים החיצוניים ובעיקר המעגל הראשוני דהיינו
הורים יכול לנבא את עתיד הקשר. (?)
"אני לא סובלת אותה" אומרת האמא-
היא חצופה! לא מנומסת! אין לה השכלה!.."
הציפיות של ההורים מבני/בנות הזוג לעיתים קרובות
מתבדים. התגובות לתסכול משתנות וההשפעה כך.
גם.בצד השני בדיוק אותו הדבר.
זוג המכיר ורואה את עתידו יחדיו מ צ פ ה לגבולות מסויימים בקשר
ההורי, להתנהגויות, תקשורת ,כבוד, קבלה, הכלה..
ובמקרים רבים מערכות היחסים מתחממות למשברים
אשר מעיבים ומקשים על החיים.
ובמידה רבה לעיתים גורמים לגירושים.
אם נחשוב באופן לוגי רוב האנשים רוצים כי ילדהם יצאו לחיים עצמאיים ויבנו
תא משפחתי עצמאי.
אבל.. מערכות היחסים הראשוניות מקבלות תפנית - ההסתגלות לתפנית
קבלה ושינוי התגובה לעיתים גורם להתנהגויות חורגות מהנורמה.
אמא שלבתה יש חברת ניקיון מגיעה לביקור מחו"ל ועוסקת בבדיקת
הניקיון ושלל הוראות איך לנקות, איך לחיות, איך ליצור...
אינה מסוגלת להתארח, שולטת בכול שהותה בקורה בחיי הזוג
שנענק תחת העריצות וההשפלה של החמה!
המעגל הולך ומתעבה עם הצקות הדדיות ,הגדלת השנאה
המריבות והתיסכולים יוצרים צורך בהכרזת נאמנות
למי? לבן הזוג? לאמא?
שחרור וקבלת הילד וזוגתו כתא נפרד הוא שלב ראשוני בכיבוד
בקבלה ויצירה של מערכת יחסים שונה.
איתות כי האחריות ומחויבות לחיי הזוג הם - שלהם בלבד.
המעורבות היא במקום המבוקש - בשונה מהתערבות המקשה
ויוצר תסכול הדדי.
"רק שבתי מבי"ח עם טחורים וכאבים... מיד החמים הגיעו לביקור...
הדעות בעד ונגד במנעד עצום של מה נכון.
הנכון תלוי בסובייקט.
ההסתכלות האמפתית- היא אחד מאבני הבוחן.
"מה אני לא כמו אמא שלה?"
לא!ליד האם הבת מניקה, מרגישה אפ/שרות אינטימית שיטפלו בה,
להיות במצב רוח, לחוות את השמחה עם המורכבות באופן אותנטי.
אם ליד החמות מרגישה שיש צורך לארח, לשחק- זה לא הזמן
לעמוד על זכותכם הטבעית ולהעיק ללא התחשבות.
איך יוצרים מערכת מאפשרת? מערכת יחסים מקבלת, אוהבת?
מערכת שיש בה ספייס ?
מערכת הדדית שבה אין מפסידים רק מרווחים?
מובילים! לא מאפשרים לפחד לנהל את מערכת היחסים.
התחושה כי הבן או הבת אוהבים יותר את..
נאמנים יותר ל..
היא "שכחה אותנו" אנחנו קורבנות..
לא יוצר טעינה ובנייה אלא הרס.
בניית מערכת יחסים היא כוונה, עשייה, התנהגות, אנרגיה.
הדבר הנפלא הוא שתמיד אפשר ליצור שינוי אם יש
רצון וכוונה- הכלים ליצירת השינוי אפשריים.