חמותי המתחשבת.

[danielma3]

חמותי המתחשבת.

הי, אני יודעת שאולי אני סתם מקטרת אבל אני חייבת להוציא קצת לחץ.... גיסתי גרה בצפון וחמותי ואנחנו במרכז. אביו של בעלי איש מאוד חולה וקשה להשאיר אותו בבית (ישנה מטפלת פיליפינית בבית). חמותי הודיע לנו ביום שני או ראשון שלגיסתי יש חתונה ברביעי בערב ולכן היא נוסעת אליה לשמור על הילדים מיום רביעי בבוקר עד יום שישי בבוקר (כל שבוע היא נוסעת חמישי בבקור עד שישי בבוקר). כמובן שאיכלנו לה נסיעה נעימה ובזה הסציימה השיחה. ביום שלישי בערב חמתי מתקשרת כדי "לבקש" (אצלה אין בקשות - הכל זה הוראות) שבעלי יסע מהעבודה לטפל באביו. כמובן שבעלי הסכים (למה לפגוע באבא) אבל גם מאוד התמרמר, הוא היחיד שעוזר, כל הזמן מטילים עליו משימות ואחיותיו מקבלות יחס טוב ולא עושות כלום וגם (לשמחתי) אמר לה את זה. עכשיו הם בסטטוס של "צי יתקשר ראשון". מצד אחד נוח לי עם זה (אני וחמתי זה כמו שמן ומים) ואני מצדיקה את כעסו ומצד שני אני לא רוצה שיהיה נתק בינו לבין אמו - האם לנסות להרגיע אותו?

 

[danielma3]

כשאני עצבנית אנח לא יודעת להקליד ;-

כמובן שאיכלנו- איחלנו והסציימה=הסתיימה וצי יתקשר=מי יתקשר.

 

[שש שבע]

לנסות להרגיע?

בודאי, למה ללבות אש. את יודעת האחיות שלו מפסידות מצוות כיבוד הורים, אולי אתם חילונים ולא חושבים על זה, אבל כיבוד הורים זו מצוה שיש בה שכר לעולם הזה - אריכות ימים, ולעולם הבא, שכר בלתי ישוער, זה שהוא מרגיש מנוצל, הוא לא צריך להפיל על אמא שלו, אלא על אחיותיו, היא כנראה לא מצליחה להשיג עזרה מהאחיות, אז מבקשת ממנו, אם הוא יסרב, אז גם אותו לא יהיה לה. אז כדאי שידבר עם האחיות שלו, ויעשה להן סנקציות,

 

[סיגליהיא]

דניאל, שבי בשקט ואל תתערבי ../images/Emo70.gif

תני לבעלך להתעסק עם אימו ומשפחתו (הרי זה מקדם גם אותך) ואל תנסי להיות נחמדה! בעיני אימו אולי כנראה תראי "בסדר" ו"שוחרת שלום", אך היות ובעלך מכיר את תחושותיי לגבי הנושא הוא יראה בך "צבועה ומתחסדת". אז..... בעלך הוא המוקד בעניין אבל גם האיש החשוב בשבילך, שחררי ותני למלחמות לעבור לידיך ולא דרכך. בהצלחה

 

[סיגליהיא]

ועוד נקודה קטנטנה

גם אצלי זה כך. חמותי נעזרת בי ובבעלי ולא בילדיה האחרים. אנו לעומת זאת לא פונים לאחים האחרים ולא רבים, אבל נותנים להם להבין (וגם חמותי) שמשום כך אנחנו ה"מועדפים" עליה.

 

[danielma3]

באמת החלטתי לא להתערב.

אכן, לא ללבות את האש אבל גם לא להיות צבועה כי הוא יודע מה דעתי. מה שגרם לו להתפוצץ היה שאמא שלו החליטה שבה לה לעזור לאחותו (בכיף זמנה והכיף שלה) אבל לקחה בחשבון שגם הוא צריך לקפוץ לדום ולהחליף אותה בלי לוודא שאכן נוח לו. (היא הרי הודיעה לו שהיא נוסעת מתוך ידיעה שיש מי שיטפל באבא שלו). אם היא הייתה מתכננת חופש (כמו שעשתה שבוע קודם לכן שנסעה ל-4 ימים) בשבילה הוא לא היה כל-כך כועס. זה מעין אני רוצה לעזור לאחותך ואתה תשלם את המחיר (אגב זו לא פעם ראשונה). באופן כללי היא מתייחסת אליו כאל סוג ב. בחג הלפני אחרון שהיינו אצלה היא טרחה והכינה והכל היה נורא יםה, עזרנו לה גם להגיש והוא עזר לאבא שלו כל הארוחה. בסוף הארוחה היא והבנות והילדים שלהן התיישבו בסלון לקשקש בזמן שהוא ואני הורדנו את הכלים ושטפנו וסידרנו הכל. אף אחד אגב לא הציע עזרה והיא גם לא חשבה שמתפקיד בנותיה לעשות משהו.

 

[סיגליהיא]

אז אולי תלמדי מגיסותייך?

תלמדי לבוא אורחת ולחזור הביתה אורחת. תבהירי לבעלך שאת אינך לכלוכית (ותאמיני לי מנסיון כי אני הייתי כך!) ואם אין יד אחת אז לא יהיה בכלל!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בכל אופן., תני לבעלך לנהל את העניינים הללו מול אימו. הנטל נופל על בעלך (ולמרות שגם על חשבונך) והוא זה שצריך לשים לזה קץ. בדיוק כמו הסיפר על "החוצפה של הגברת שמזמינה מנקה לביתה והולכת לנקות אצל אחרים".

 

[שש שבע]

חוצפה?

שיא האידיוטיות.

 

[gsimhony]

החמות אוי החמות

אז קודם כל תרגיעי את בעלך, וזאת משתי סיבות עיקירות. א. אם את מרגיעה אותו הוא מרגיש יותר נוח עם המשימה שעליו לבצע, ואז ימנעו פיצוצים ביןנו לבין אמו. ב. אם הוא יהיה יותר רגוע זה ייטיב לזוגיות שלכם, וישפר את החיים של שניכם. וזה מה שחשוב יותר מכל. ועכשיו לעיקר ההבדל שבין בן לבת במשפחה. על פי ההלכה הבן חייב לטפל בהוריו ואילו הבנות כלל לא חייבות. לא כדאי להתרגז על אמירה זו, ראשית כי לא אני קבעתי אותה ושנית משום שזה חל גם עליך. בנוהג הוא שהאישה הולכת אחר בעלה. אם הבעל אשכנזי והאישה ספרדיה, היא הופכת אחרי נישואיה להיות כאשכנזיה וחיות על פי המנהגים האשכנזיים. ולהיפך אם האישה אשכנזיה והבעל ספרדי היא מתחילה לנהוג כספרדיה. זו נקודה שאף אחד לא חושב עליה לפני הנישואין אלא נתקלים בה רק אחרי הנישואין ופתאום העסק קשה. מאחר והאישה הולכץת אחרי בעלה הרי שהיא צריכה לנהוג על פי דרכו. ומאחר והבן חייב בכבוד הוריו ובטיפול ובסיעוד לשהם הרי גם היא הופכת להיות חייבת להם. וכאן היא משתחררת מהצורך לדאוג להוריה ולהשאיר את הדאגה להורים לאחיה. כמובן שבחיים ממש הדבר לא עובד בדיוק כך, זו ההלכה היבשה, אבל אם היחסים בין ההורים של האישה לבעלה ואליה טובים ויקרים ברור שהאישה ובעלה ממשיכים לטפל בהם בעת הצורך. זה עובד על תן וקח. ההורים נותנים בגילים צעירים כשהילדים זקוקים לעזרה והילדים מחזירים את הריבית בעת שההורים זקנים. לכן, לסיכומו של עניין, טוב יהיה אם בעלך ילך לבצע את תפקידיו אצל אביו ואמו בשמחה, כשהוא יודע שאת מעודדת אותו לכך ותומכת בו. וכך גם כשיחזור אליך תקבלי אותו בסבר פנים יפות ושמחות והוא ירגיש טוב עם הוריו וגם אתך והחיים יהיו יפים וטובים. מידה ותחליטי לעשות "סצנות" מכל אירוע שכזה מהר מאד יהיו "סצנות" על כל מיני נושאים אחרים בבית כי העצבים ימלאו תפקיד רציני בחייכם. וחבל..... ודי לחכימא ברמיזא - מספיק לחכם ברמז קל.

 

[amitmom]

gsimhony - את רצינית? מאיפה

הבאת את כל הדעות הקדומות האלו? "האישה הולכת אחרי בעלה" "היא צריכה לנהוג על פי דרכו". "אם האישה אשכנזיה והבעל ספרדי היא מתחילה לנהוג כספרדיה" למה היא צריכה להרגיע אותו? ואייך זה בדיוק "משפר" את חייה?

 

[amitmom]

אופס... את רצינית = אתה רציני

 

[gsimhony]

להתייחס לכל הדברים ולהבין

את מוציאה מילים וביטויים מתוך טקסט שלם ועושה מהם מעשים כרצונך ובכך את מוציאה אותם מהקשרם. אני כתבתי בתשובתי מנהגים שנהוגים בעם ישראל מזה מאות שנים, מנהגים שהיום, בארצנו חייבים להשתנות. אין אלו חוקים כתובים המופיעים בתורה ומחייבים, אבל מנהגי שנים על שנים קשה לשנות. לכן נתתי דרכי פעולה אמיתיים, המתאימים לימינו ומבוססים על אותם מנהגים, שלכאורה, ההורים רוצים שהם יהיו לטובתם ובדרך הנהגה חדשה הם ישפרו דווקא את חיי הזוג. במקרה של הטיפול בהורים שנופל על הבת האחת והשאר רוחצים בנקיון כפיהם, דווקא כאן הנוהג הישן יכול להזיז אותם לפעול ולחלק את הנטל. זו היא דרכי בדברים ויש לקרוא אותם כהוויתם וללמוד כיצד לפעול. שבת שלום

 

[amitmom]

אני ממש לא מוציאה דברים מהקשרם

קראתי את מה שכתבת שוב ו..אתה טועה ובגדול. הנה ציטטה ממה שכתבת. קרא אותה שנית והסבר לי למה עליה מוטל "להרגיע" את בעלה ולמה זה "תורם" לזוגיות. "אז קודם כל תרגיעי את בעלך, וזאת משתי סיבות עיקירות. א. אם את מרגיעה אותו הוא מרגיש יותר נוח עם המשימה שעליו לבצע, ואז ימנעו פיצוצים ביןנו לבין אמו. ב. אם הוא יהיה יותר רגוע זה ייטיב לזוגיות שלכם, וישפר את החיים של שניכם. וזה מה שחשוב יותר מכל." אני לא חושבת שצריך לזלזל בהורים ובהחלט צריך לשים יד ולעזור אבל האישה לא צריכה לבטל את עצמה ולהרגיע את הרוחות. הוא ילד גדול ויכול להתמודד עם זה לבדו.

 

[gsimhony]

הוא ילד גדול

אני מקבל את דבריך שהוא ילד גדול וצריך להתמודד עם הסיוע להורים, בהחלט כן, אלא כאשר הוא חש שהסיוע להורים גורם לזוגתו מפח נפש ומצב רוח רע הוא יעשה את המשימה בכובד לב, היות ואם הוא באמת אוהב את אשתו, הוא יקרע בין שתי המטרות שיש לפניו האחת כיבוד הורים והשניה שמירת הזוגיות. לכן אמרתי שאם היא תרגיע אותו, מבחינת שהיא מבינה את הצרכים לעזור להוריו, ומבחינת שאין זה פוגע בה והיא מוכנה לתת כתף יחד עמו הרי שילך לעשות את תפקידו בלב קל ואוהב. מצד שני זה יחזק את הזוגיות שלהם בידיעה שהוא ואשתו חד הם. כלל לא התכוונתי בשמץ כוונה שאשתו תכוף את ראשה ותרגיע אותו מסיבות אחרות, או מתוך נחיתות כלפיו, היות ואיני חושב חס וחלילה שמישהו בבית, במבנה הזוגיות נמצא גבוה מעל לשני או לשניה. שני בני הזוג שווים בגודלם ובחשיבותם לבנייץת הבית, וההרגעה שאליה התכוונתי היא לצורך תחושת היחד החשובה כל כך לצורכי הזוגיות. בזוגיות בריאה כאשר אחד מבני הזוג חייב לבצע משימה שאינה נוחה לו בן הזוג השני מחזק את ידיו בדרכים שונות ומשונות והעיקר שהכל ילך על מי מנוחות. לצערי איני יכול במסגרת הזו להרחיב יותר, מפאת חוקי המשחק של הפורום. רק זאת נשאיר למחשבה "אין זוג לא מוצלח - יש זוג לא מודרך."

 

[סיגליהיא]

היי, היי תרגע אתה! אם כבר אתה כותב

על הלכות וימי הבניים אז לידיעתך: מפורשות עפ"י התנ"ך - האיש הוא זה שעוזב את אימו ומשפחתו והולך אחרי אישתו. ו........ לריב, להתווכח ולהסתכך אינו קשור כלל למנהגים. אז ...... אל תקשקש בקומקום ופשוט תרשום את דעתך , וואלה עשית סלט אחד גדול מההודעות שלך.

 

[gsimhony]

מי צריך להירגע?

חבל שאת יורדת לשפה כל כך רחובית בדיון, אני נוהג לשמור על שפה מתורבתת גם כשאיני מסכים אם השני, ואפילו אם השני טעה בדבריו. אבל איני חושב שטעיתי ומאחר ותשובתי ארוכה אנא עייני במסמך הנלווה. בידידות גד מאיר