רוצה, מה היה לא בסדר שאמא שלו
על בעלך שהוא בנה. לדעתי זה היה צריך מאוד לעניין אותך. איך היא יכולה לדבר עליך? הרי את לא בתה? את הבן שלה היא מכירה מאז שנולד ואותך היא מכירה מספר שנים. לדעתי היא פנתה אליך כמו אמא לאמא. ואת רצית בעצם שתדבר עליך כאילו היית הבת שלה. אני דוקא מאוד אהבתי לשמוע את הסיפורים של חמותי על בעלי. ככה למדתי יותר על בעלי, ובעיקר למדתי על חמותי. על ההתיחסות שלה לדברים שהבן שלה עשה ואיך היא תפקדה. זה עזר לי להתייחס אחרת לבעלי. האמת אני לא מבינה ממה נעלבת? מה ציפית להיות חברה שלה? או להיות הבת שלה? הדבר היחידי המשותף ביניכן הוא שאתם שתיכן אמהות. ובמקרה הבן שלה הוא גם בעלך. לגבי זה שהיא קופצת אליכם מבלי להודיע. זה כנראה מקובל אצל חמותך שבני משפחה קופצים אחד לשני לביקור מבלי להודיע. פעם כשהייתי צעירה גם חברים היו קופצים לבקר מבלי להודיע פשוט כי לא היו טלפונים. כלתי למשל מאוד מופתעת שאני קודם מתקשרת לשאול אם אפשר להגיע, היא נורא נעלבת שאני בכלל שואלת אם אפשר להגיע, "ברור שאפשר להגיע" היא עונה לי, כאילו בכלל מדוע התקשרתי. היא רגילה שהוריה קופצים אליה מתי שמתחשק להם ואני רגילה להתקשר קודם. אמרתי לה שאין לה מה להעלב, כי אני רוצה לדעת אם הם בבית שלא אבוא סתם לדלת נעולה. אם אני קונה בגדים לנכדים, אני רוצה שימדדו מייד. אני רוצה לראות אם זה מתאים להם. זה נותן לי המון אושר לראות עליהם את הבגדים שבחרתי. זה הכייף של הסבתות. אז למה לא לתת את הכייף הזה לחמותך? מה לא בסדר בזה? אולי את רוצה שהיא תאהב אותך כמו שהיא אוהבת את הבן שלה. זה אף פעם לא יקרה. כי אותך היא מכירה כמבוגרת, ואת הבן שלה היא ילדה וגידלה. יש הרבה סבתות שאוהבים את הילדים שלהם יותר מאשר את הנכדים. כי עצם הטיפול קושר אותם יחד. וזה גם בסדר ולא ממעיט מערך הסבתאות. תשאלי את אמא שלך אם היא אוהבת את בעלך כמו שהיא אוהבת אותך. ברור שלא. אותך היא אוהבת יותר. הגיע הזמן שתפרגני לה. היא נשמעת לי כמו סבתא ספונטנית ונחמדה מאוד. ואוסיף עוד משהו. הנכדים אוהבים את הסבא והסבתא ללא קשר לאיך הם מתנהגים או איך הם נראים. אהבת הנכדים לסבים היא טהורה ולא תלויה בשום דבר. כך שגם אם חמותך לא הייתה קונה לבנך נעליים הוא עדיין היה אוהב אותה. את יכולה להסתייג ממנה והכל, והוא ימשיך לאהוב אותה.
