שלום CosmicDream
אני דויד, אני כאן בפורום כבר חודש, ממש מהיום שבו אימצתי גם אני חמוסה בת חודש ושבוע. אני עובר כמעט בדיוק את מה שאת עוברת כרגע. אני קודם כל ארגיע אותך ואגיד לך שאין שום דבר חריג או קיצוני במה שאת מתארת. גם החמוסה שלי יכולה לבכות לי שאני אוציא אותה מהכלוב, לבוא אלי, ואז במקום להחזיר באיזה ליקוק, היא מעדיפה לדפוק איזה ביס (מתוך משחק כמובן). את צריכה לקחת בחשבון שתי סוגי נשיכות: האחת תיהיה במסגרת משחק, החמוס משחק ופשוט "עובר" את גבול הטעם הטוב (התנהגות שמאפיינת בעיקר גורים ולכן רצוי לטפל בה בהקדם האפשרי כדי שלא תתקבע). השנייה, נשיכה שהיא כתוצאה מכעס/תסכול/לחץ או פחד. נשיכות מהסוג הזה לא יטופלו בקטע של "חינוך" אלא בקטע של הבנה. חמוס מפחד הוא חמוס נושך בכל מצב ואין מה לעשות. הפתרון הכי טוב הוא למצוא את מקור הבעיה ולטפל בה. אם חמוס מאיים עליך כי הוא לא מכיר אותך, הפתרון יהיה לתת לו להתרגל ולהאט את קצב הטיפול. אם חמוס מתוסכל כי הוא רעב, רוצה לעשות צרכים, צמה וכו.. הפתרון ברור. גם חברתם של הרבה אנשים (אפילו יותר ממישהו אחד) יכולה להלחיץ חמוס ולתת בו את הצורך להגן על עצמו. אם החמוס שלך נושך כי הוא משחק ופשוט לא מודע לכאב שהוא גורם.. אלה הם הפתרונות: חמוסים, וכל חייה אחרת, הם לא כמו בני אדם. המושג "מותר ואסור" לא נתפס אצלהם כמו שנתפס אצלינו. בדרך כלל כלב יעשה מה שהבעלים שלו אומר לו מכיוון והוא רואה בו כ-"ראש להקה" שיש לציית לו אחרת לא יהיה טוב/כיף/נעים. החמוס להבדיל מהכלב לא רואה בך "ראש להקה", מבחינתו את איזשהו יצור שהוא מאוד יאהב (עם הזמן) ויעדיף תמיד את חברתו מאשר כל דבר אחר (כמעט). בגלל העובדה הפשוטה הזאת, שאין בך אלא חבר בשבילו, את צריכה להראות לו מה את אוהבת ומה לא. את צריכה לקשר לו את הנשיכות האלה עם דברים שלילים. כשליצ'י החמוסה שלי נושכת, אני מגיב בכמה דרכים. 1. או שממצב של ננשך אני הופך למצב של "נושך". אני פשוט משתמש באותה אצבע באותו הרגע כדי לתפוס את הלסט של החמוסה בצורה שאינה כואבת אבל בהחלט לא נוחה לה. לפי ההגיון הפשוט, אף אחד לא ירצה לנשוך מש'ו שאחר כך ידבק לו לשפה ולא יעזוב אותו. פעולה שכזאת תביא לכך שהחמוסה פשוט לא תרצה לנשוך אותך כי היא תצפה את מה שיקרה אחר כך. שימי לב לתפוס בצורה עדינה אך החלטית. שוב, הרעיון כאן הוא לא להכאיב אלא כביכול "להציק". 2. את אותו רעיון כמו הרעיון הראשון ניתן לממש בעזרת פעולות אחרות כמו צעיקה חדה "לא" או "איי" חזק לתוך האוזן, לא לצרוח כמו מטורפים פשוט להרים את הקול, זה לא יגרום נזק. כשליצ'י משחקת על המיטה לפעמים היא באה ומציקה גם לי ולא כל כך "בא לי להשתתף" במשחק, ואז כדי להבהיר לה את זה, בכל פעם שהיא מציקה ליד שלי, אני הופך את היד בצורה שמצמידה את ליצ'י למיטה (שוב לא בכוח) ובכך עושה את המשחק "לא כיפי" בשבילה. היא פשוט תמשיך לעיסוקים אחרים. יש חומרים מסויימים שאפשר לשים על היד כדי שהיא תיהיה עם טעם מגעיל, דבר שירתיע את החמוסה. אני לא כל כך בטוח באיזה חומרים מדובר ספציפית. אצלי ליצ'י דווקא מאוד אוהבת את הסבון על היד אחרי שאני רוחץ ידיים
שזה מביא אותי לנקודה אחרת, תדאגי שלא יהיו ריחות לא מוכרים על היד שלך או ריח של האוכל שלה, או בקיצור דברים שיגרו תגובה שלילית או לא מתאימה. 3. ישנם מצבים בהם זה יהיה חד משמעי וברור שהחמוס לא ממש מעוניין להתייחס לרצונות שלנו. במצבים כאלה, גם מכה על האף מתקבלת על הדעת. מלווה בדיבור בקול רם שנמשך גם לאחר המכה. ואז פשוט להחזיר את החמוס לכלוב ולהראות לו בעצם שהוא עשה משהו שמאוד לא מתקבל על הדעת ושכאן נגמר זמן המשחק שלו לפחות ל-10 דק' הקרובות. קחי בחשבון שכשחמוסים משחקים אחד עם השני, במידה וחמוס נושך בצורה מוגזמת חמוס אחר, הוא לא יסתובב אליו ויצעק עליו "אוו זה כואב לי!" אלא ינשך ולפעמים יכאיב מאוד בחזרה, מה שבסופו של דבר יבהיר לחמוס הנושך את הגבולות שלו. התנהגות שאופיינית גם בהתנהגות האם לגוריה, שלפעמים תופסת אותם וגוררת אותם על הריצפה בצורה לא נעימה בכלל. תזכרי את שתי סוגי הנשיכות ומדוע חשוב להבדיל ביניהם.
