בסך הכל סרט נחמד
אך די צרם לי התחושה שהסרט שיקף סוג של יחס סלחני לארוע שבו אישה כבת חמישים מקיימת יחסים עם נער בן 17.
ארוע שנסגר עם סטירה מאימו של הילד. נכון הילד כבר בן 22 אך עדיין זה ההתייחסות היחידה.
אני תוהה מדוע אין שיוויון כאן בארץ ביחס לבעילת קטין לעומת קטינה?
מסתבר שעדיין הדרך עוד ארוכה ויש הרבה לחנך והטמיע מאותם זמנים שנכתב השיר הידוע ״ לו היית פחות המורה שלי ״ ........
אני כותב אחרי שצפיתי בסרט עם בת זוגי וזוג חברים שלנו.
אני תוהה אם צפינו באותו סרט אותו הגדרת כסה"כ נחמד.
הענין של אפי עם דוד דהאן הוא סעיף בעלילה, אגב לא ממש מרכזי, והצגת אותו בצורה קצת מעוותת.
בשיחה האחרונה שלה עם דוד, לפני ש-ששי מאיים עליו, היא מגיעה אחרת לגמרי. היא אומרת לו את האמת בפנים, די קשה לו עם זה.
כאן זה נגמר.
הסרט מתעסק בסוגיות מורכבות אחרות - כמו יחסי אב-בן, מכור להימורים שברח מהארץ עם בנו, שאם בנו נפטרה, שהוריו מממנים את כל החובות שלהם.
גיבור הסרט, או האנטי-גיבור הוא ששי מפריפריה "לא קלאסית", מהמושבים הוותיקים, שמדבר עברית צחה וערבית שוטפת וחייו בפרק זמן קצר, של שבוע בערך, חנוכה..
החמדה כפי שהוא מסביר למתנחל בשיעור תורה היא סיבה לחיים.
פתיחת הסרט ממסגרת אותו בהקשר של אין אונות, תחושות אשמה קשות, הנכד יפה התואר, הזכרי לגמרי, שאולי מייצג את אותה חמדה שעברה ל-ששי בעקבות הניתוח שלו. כמובן שמי שרוצה יכול להרחיב לאלגוריה או לסמליות של התפרקות דור האבות, התפרקות תנועת המושבים מנכסיה, כששי מסמן את דור האבות, שנולד עם המדינה ועומרי, הנכד, את דור הבנים שנטש את המושב, אבל נשען במלוא כובדו על אביו.
הסרט מסתיים פעמיים:
במכונית בלילה ששי ואפי וההחלטה של ששי לא לוותר, ועומרי [במלעיל - יש כאן משחק מורכב על השפ הישראלי כלכך אך גם על השיר המפורסם של אום כולת'ום - אינתא עומרי, אתה חיי!] פוגש את חמדה במלרע בשדה התעופה.
אני ממש רוצה לציין לשבח את המשחק המופלא של ששון גבאי, בכיתי, פעמיים בסרט.
אסי לוי עושה תפקיד מעולה.
הקאסט לשם שינוי לא מורכב מדוגמניות ומדוגמנים, וכך אנחנו זוכים לתצוגות משחק עמוקות וטובות.
האם יש מסר לסרט?
זה סרט טרום ה- 7.10.23. הוא מנסה להציג ישדאליות נורמלית עד כמה שניתן, של ישראלים שחיים ברחבי ישראל ולא בבועה התלביבית. כלומר מהבחינה הזו זה סרט חברתי שמשרטט את המעמד הבינוני הישראלי העסוק בדאגותיו "הקטנות".
אפשר גם לשייכו לז'אנר - דרמת משפחה, סודות, יחסי אבות-בנים/בנות, התפרקות המוסד הפטריארכלי לגמרי, אולי אפילו גם בחברה הערבית.
ממליץ בכל פה.
