חלק א
בעבודה שלי יש מישהי שממרת לי את החיים . לפעמים היא נחמדה אבל היא גם יכולה להיות בלתי נסבלת. באתי לעבודה אתנול מאופרת (באמת שלא הייתה לי סיבה מיוחדת) אז היא ישר התנפלה עליי כזה שמה אני מתפאפרת לעבודה וזה שהייתי דלוקה עליו ומזמן לא ראיתי גם ככה לא שם עליי . חוץ מזה גבר כמה פעמים שהיא חזורת ואומרת שאני דומה לערבייה (אני שחומת עור) . היא לבנה רוסייה ואני נראית טוב והיא כל הזמן עובדת על הראש שלי בצורה פסיכולוגית ואני באמת מתחילה לחשוב שאני נראית מכוערת . כמו שהיא פעם אמרה לי שאני יפה כמו עזים בביטחון עצמי מלא . מרוב שהיא כל כך עצבנה אותי ומרוב שלא ידעתי איך לתקוף אותה בגלל שהיא נראית טוב אז בלי לשים לב עקצתי אותה אחרי 5 דקות. כשהיא הלכה שלירותים בעודי רותחת עלייה אחד העובדים שאל אותי למה לכולם נותנים להיות אחראי משמרת ואפילו העובד החדש נתנו לו ולי לא נותנים אמרתי לו שכבר התייאשתי מלהילחם על הרצון להיות אחראית משמרת ושהבוס מחליט בסופו של דבר וגם אז בדיוק היא יצאה מהשירותים ואני בדיוק נהייתי שטן בעצמי ואמרתי שמי שעושה טעיות חמורות בעבודה (היא עשתה את זה ) לא אמור להיות אחראי משמרת . ואז חזרתי על זה . ואחרי כמה זמן קיבלתי הערה משני העובדים שאיך עקצתי אותה . היא פנתה עליי ואמרה שאםן יש לה בעייה כלשהי איתה שאני אדבר איתה ולא עם עובדים אחרים . בזה היא צודקרת יש לי נטייה לשפוך את הלב לאחרים לכולם פרט לאדם עצמו ובטח שלא למנהל כמו שאמא שהיא דוחפת אותי לעשות. הרגשתי חרא עם עצמי כי היא מעין אחראית ראשית ויד ימינו של מנהל ועכשיו שעיצבנתי אותה היא יכולה לפגוע לי בסידור העבודה שהיא בעצמה עושה( לאחרונה התווספו לנו עוד עובדים אז יצא שנעבוד פחות והיא יודעת עד כמה חשוב לי לכעבוד 6 ימים בשבוע לפחות ). עד עכשיו הייתי סופגת ממנה השפלות אבל דיי לפעמים אני פשוט נשברת. קשה לי לדבר עם המנהל על ההערות שלה כי פשוט נדמה לי שהוא לא ייתייחס אליי וכשאני מבקשת ממנה או רומזת ה שהיא לא בסדר אז איך שהוא אני תמיד יוצאת לא בסדר בעצמי . אוףף
בעבודה שלי יש מישהי שממרת לי את החיים . לפעמים היא נחמדה אבל היא גם יכולה להיות בלתי נסבלת. באתי לעבודה אתנול מאופרת (באמת שלא הייתה לי סיבה מיוחדת) אז היא ישר התנפלה עליי כזה שמה אני מתפאפרת לעבודה וזה שהייתי דלוקה עליו ומזמן לא ראיתי גם ככה לא שם עליי . חוץ מזה גבר כמה פעמים שהיא חזורת ואומרת שאני דומה לערבייה (אני שחומת עור) . היא לבנה רוסייה ואני נראית טוב והיא כל הזמן עובדת על הראש שלי בצורה פסיכולוגית ואני באמת מתחילה לחשוב שאני נראית מכוערת . כמו שהיא פעם אמרה לי שאני יפה כמו עזים בביטחון עצמי מלא . מרוב שהיא כל כך עצבנה אותי ומרוב שלא ידעתי איך לתקוף אותה בגלל שהיא נראית טוב אז בלי לשים לב עקצתי אותה אחרי 5 דקות. כשהיא הלכה שלירותים בעודי רותחת עלייה אחד העובדים שאל אותי למה לכולם נותנים להיות אחראי משמרת ואפילו העובד החדש נתנו לו ולי לא נותנים אמרתי לו שכבר התייאשתי מלהילחם על הרצון להיות אחראית משמרת ושהבוס מחליט בסופו של דבר וגם אז בדיוק היא יצאה מהשירותים ואני בדיוק נהייתי שטן בעצמי ואמרתי שמי שעושה טעיות חמורות בעבודה (היא עשתה את זה ) לא אמור להיות אחראי משמרת . ואז חזרתי על זה . ואחרי כמה זמן קיבלתי הערה משני העובדים שאיך עקצתי אותה . היא פנתה עליי ואמרה שאםן יש לה בעייה כלשהי איתה שאני אדבר איתה ולא עם עובדים אחרים . בזה היא צודקרת יש לי נטייה לשפוך את הלב לאחרים לכולם פרט לאדם עצמו ובטח שלא למנהל כמו שאמא שהיא דוחפת אותי לעשות. הרגשתי חרא עם עצמי כי היא מעין אחראית ראשית ויד ימינו של מנהל ועכשיו שעיצבנתי אותה היא יכולה לפגוע לי בסידור העבודה שהיא בעצמה עושה( לאחרונה התווספו לנו עוד עובדים אז יצא שנעבוד פחות והיא יודעת עד כמה חשוב לי לכעבוד 6 ימים בשבוע לפחות ). עד עכשיו הייתי סופגת ממנה השפלות אבל דיי לפעמים אני פשוט נשברת. קשה לי לדבר עם המנהל על ההערות שלה כי פשוט נדמה לי שהוא לא ייתייחס אליי וכשאני מבקשת ממנה או רומזת ה שהיא לא בסדר אז איך שהוא אני תמיד יוצאת לא בסדר בעצמי . אוףף