חלק א'- עבד חדש
טרקתי את הדלת בעצבים, התיישבתי במכה על הכיסא שבחדרי ודפקתי על השולחן בעצבים. זה היה אחד הימים הפחות נעימים שבהם לא הולך שום דבר, הכל קורה הפוך, פגישות מתבטלות המזכירה הקבועה שלי חולה והחדשה שהבאתי לא יודעת איך קוראים לה. רציתי שהיום יגמר, היא דופקת מעט בדלת פותחת את הדלת כמו עכבר קטן שמרגיז ונכנסת בעדינות מניחה את הקפה על השולחן שלי, כמובן ששפכה מעט על מסמך שהיה מונח שם ויצאה תוך התנצלות עמוקה.. הבטתי בשעון, הזמן לא עבר למרות ריבוי המקרים. צלצול הטלפון החזיר אותי למציאות, מעבר לקו היה אופיר- היועץ החיצוני של החברה ששכרתי, הוא הסביר לי שהדברים נראים רע ובעצם לא יכולתי לשמוע הכל, ניתקתי את השיחה, נושמת בכבדות ולא מוצאת את מקומי. החלטתי לחזור הביתה שעה אחת מוקדם מהרגיל. אספתי את עצמי, סדרתי את המקום ויצאתי משאירה הוראות אחרונות למזכירה שלי שמחר- בתקווה שלא אראה אותה יותר. בדרך שמתי מוזיקה שקטה, כדי מעט להרגע, שוב הטלפון צלצל, אופיר מודיע לי שהוא צריך להתייעץ עימי ולקבל את הסכמתי לדברים אחדים ולכן סובבתי את גלגלי המכונית לכיוון משרדו... נכנסתי למשרדו, מזגתי לעצמי מים והלכתי ימינה ושמאלה בחדר מנסה למצא דרך להוציא את החסר מנוחה שלי, בנתיים המזכירה שלו נכנסה והודיע שהיא סיימה וצריכה ללכת. אופיר החל להסביר לי ש"הטעות הבסיסית היא...". "אני משלמת לך מספיק כסף שתתחיל להזיז את התחת שלך ולעשות דברים" נבחתי עליו הוא הביט עלי ולא הבין, "מספיק לשבת ולדבר על דברים, הגיע זמן פעולה" הוספתי בצעקה, דופקת על השולחן, "כן, אבל...." הוא התחיל לומר. "אבל, שום אבל, אתה תעמוד על ארבע ותעשה דברים.." אמרתי בקול תקיף ולרגע לא הבנתי למה, הוא באמת יורד על ארבע "כן גבירתי" הוא אומר בקול מהוסס.. הייתי בשוק מעט מהתפנית בהתנהגותו ומקולו..."בוא לפה" ציוותי והוא הגיע "כן גבירתי, מה שתרצי" הוא השיב.. "זחל לשם תתהפך על הגב ותחזור לפה", הצבעתי לאיזו פינה מרוחקת, והבטתי בו בפנים חמורות סבר, הוא הלך התהפך וחזר, נעמד על ברכיו, מחכה לפעולה הבאה, "שמתי לב שגבירתי עצבנית היום, אולי משהו ירגיע את גבירתי" הוא אמר, מתחיל לנשק את רגליי, להזיז את רגליי עם ראשו, הוצאתי את השוט שלי מהתיק, העברתי את זה מעט על גופו שהחל להצטמרר והתקפל קצת כמו חתול שמחכה לליטוף העברתי את השוט בין רגליו, נוגעת בו באשכיו מעט, מעל ישבניו, מרימה את השוט, מניפה אותו ומנחיתה אותו על ישבנו, חזק, בהפתעה, הוא נאנק מעט ואמר "תודה גבירתי" הרמתי שוב את היד, הנפתי אותה ובשבריר שנייה חלפו במוחי כל הזכונות הרעים של אותו היום והנחתתי את השוט בשיא העצמה כאילו היתה זו נועה מולי, הוא צעק, והתנשם חזק, "הוא לפה עבד" אמרתי לעברו, הוא הגיע, וקלטתי את הטיפה הקטנה מבזוית עינו. ליטפתי את המקום שעליו הונחת השוט וציויתי עליו להתפשט, ניגשתי למקרר בחדר והוצאתי קרח, העברתי את הקרח על גופו, ועל האדום שנוצר, ליטפתי את ישבנו ומכה אחת דחפתי את הקרח לישבן שלו וחייבתי אותו להשאיר זאת שם.לקחתי את השוט והצלפתי בו עוד כמה מכות.. הקרב נמס וטפטף לו מהישבו אל בין הרגליים, לירכיים ולמטה, ציוותי עליו לזוז לאחור וללקק מהרצפה את מה שנזל, והוא עשה זאת מלקק את הטיפה האחרונה, והצלפתי בו שוב, להכרה של עבד טוב.. "להראות לך למה זמנתי אותך?" אמר. הבטתי עליו, ללא חשק לעבוד וכל שבא לי זה להתייחס לעבד החדש שלי כראוי, כמו שמגיע לו... הטלפון צלצל והוא היה צריך לגשת אליו, הוא הביט בי במבט שואל, והנהנתי בראשי בחיוב.. הוא ניגש לטלפון ומרים אותו " שלום , אופיר מדבר" אמר בקול רציני.., בזמן שהוא דיבר בטלפון, העברתי את השוט על ירכיו על הגבו ועל הישבנו, קשרתי את איברו עם השוט והתחלתי למשוך אותו... "עבד, ארצה" אמרתי לו בשקט..הוא ירד על ארבע, מנסה להתרכז בשיחה עצמה... "כנס מתחת לשולחן" הורתי לו, והוא לקח איתו את הטלפון ממשיך לדבר כשהוא יושב למטה.. התיישבתי על הכיסא שלו, שמתי את הרגליים על השולחן בפיסוק, לא היה קשה להבחין מהמקום בו הוא נמצא שאין לי תחתון מתחת לחצאית שהתרוממה לה. הוא ישב מתחת מביט בי, מנסה להתרכז בשיחה, ואני חייגתי מהנייד שלי לאייל- ידיד מהעבר, שחייב לי מסשן קודם שהשתתפתי אצלו- זה לפעם אחרת. הסברתי לאייל מה אני רוצה, הסברתי לו איך להגיע ובנתיים אופיר סיים את השיחה.... "עבד...פנק את המלכה" ציוותי , וחיכיתי למה שהיה צפוי.. אופיר קרב את ראשו אל בין רגלי, נושף מעט למראה הכוס ההחלק והרטוב שלי. הוא שלח את לשונו ופיסק לי את השפתיים, מלקט את הטיפות ובוחן את האיבר, נוגע בנגיעות קטנות בדגדגן ונסוג, נוגע ונסוג, נכנס מעט לתוכי ונע לא עמוק ויוצא.. הרטיבות שלי החלה לנטוף מהכיסא, והוא ליקק את הטיפות שנזלו ממני על ירכי, לרצפה..וחזר על הפעולה מספר פעמים.. ולרגע פתאום נעלם לי.. יושב מתחתי חופר במגירה שלו מוציא משהו מהמגרה, סוגר את הדלת ואני מרגישה את החפץ הקר מטייל על הירכיים שלי ..מסתובב סביב אברי, ולשון חמה חודרת אלי באיטיות, מלקקת מבחוץ את השבילים, מלקק מצמאה, תאווה של כלב מיוחם. הוא פילח אותי ובעדינות, תנועות קטנות החל חודר פנימה, ומלקק מסביב עם לשונו..נכנס ויוצא ממני, עובר עם ידיו על גופי התחתון, וחודר, עוד קצת יותר פנימה, לאט ומלקק, ומסובב בתוכי, והכעס והעצבים כאילו לא היו, התפוגגו במגע המפנק שלו, יוצאים וחודרים לתוכי כגליך קטנים, מסתובב סביב הפתח לא עמוק מידי, ואני רוצה אותו בפנים חזק, והוא לא נותן לי את זה.. נעתי חזק עם האגן, הרמתי אותו מעלה, מנסה להכניס אותו אלי והוא נסוג מעט כל פעם, ואני מנסה להחדיר אותו.. ובכניסה קטנה לא עמוק, התחלתי להתכווץ גמירה חיצונית, כיווצים עדינים ארוכים, שואבים את האויר פנימה ורוצים עוד .. הוא המשיך לגעת ללקק...
טרקתי את הדלת בעצבים, התיישבתי במכה על הכיסא שבחדרי ודפקתי על השולחן בעצבים. זה היה אחד הימים הפחות נעימים שבהם לא הולך שום דבר, הכל קורה הפוך, פגישות מתבטלות המזכירה הקבועה שלי חולה והחדשה שהבאתי לא יודעת איך קוראים לה. רציתי שהיום יגמר, היא דופקת מעט בדלת פותחת את הדלת כמו עכבר קטן שמרגיז ונכנסת בעדינות מניחה את הקפה על השולחן שלי, כמובן ששפכה מעט על מסמך שהיה מונח שם ויצאה תוך התנצלות עמוקה.. הבטתי בשעון, הזמן לא עבר למרות ריבוי המקרים. צלצול הטלפון החזיר אותי למציאות, מעבר לקו היה אופיר- היועץ החיצוני של החברה ששכרתי, הוא הסביר לי שהדברים נראים רע ובעצם לא יכולתי לשמוע הכל, ניתקתי את השיחה, נושמת בכבדות ולא מוצאת את מקומי. החלטתי לחזור הביתה שעה אחת מוקדם מהרגיל. אספתי את עצמי, סדרתי את המקום ויצאתי משאירה הוראות אחרונות למזכירה שלי שמחר- בתקווה שלא אראה אותה יותר. בדרך שמתי מוזיקה שקטה, כדי מעט להרגע, שוב הטלפון צלצל, אופיר מודיע לי שהוא צריך להתייעץ עימי ולקבל את הסכמתי לדברים אחדים ולכן סובבתי את גלגלי המכונית לכיוון משרדו... נכנסתי למשרדו, מזגתי לעצמי מים והלכתי ימינה ושמאלה בחדר מנסה למצא דרך להוציא את החסר מנוחה שלי, בנתיים המזכירה שלו נכנסה והודיע שהיא סיימה וצריכה ללכת. אופיר החל להסביר לי ש"הטעות הבסיסית היא...". "אני משלמת לך מספיק כסף שתתחיל להזיז את התחת שלך ולעשות דברים" נבחתי עליו הוא הביט עלי ולא הבין, "מספיק לשבת ולדבר על דברים, הגיע זמן פעולה" הוספתי בצעקה, דופקת על השולחן, "כן, אבל...." הוא התחיל לומר. "אבל, שום אבל, אתה תעמוד על ארבע ותעשה דברים.." אמרתי בקול תקיף ולרגע לא הבנתי למה, הוא באמת יורד על ארבע "כן גבירתי" הוא אומר בקול מהוסס.. הייתי בשוק מעט מהתפנית בהתנהגותו ומקולו..."בוא לפה" ציוותי והוא הגיע "כן גבירתי, מה שתרצי" הוא השיב.. "זחל לשם תתהפך על הגב ותחזור לפה", הצבעתי לאיזו פינה מרוחקת, והבטתי בו בפנים חמורות סבר, הוא הלך התהפך וחזר, נעמד על ברכיו, מחכה לפעולה הבאה, "שמתי לב שגבירתי עצבנית היום, אולי משהו ירגיע את גבירתי" הוא אמר, מתחיל לנשק את רגליי, להזיז את רגליי עם ראשו, הוצאתי את השוט שלי מהתיק, העברתי את זה מעט על גופו שהחל להצטמרר והתקפל קצת כמו חתול שמחכה לליטוף העברתי את השוט בין רגליו, נוגעת בו באשכיו מעט, מעל ישבניו, מרימה את השוט, מניפה אותו ומנחיתה אותו על ישבנו, חזק, בהפתעה, הוא נאנק מעט ואמר "תודה גבירתי" הרמתי שוב את היד, הנפתי אותה ובשבריר שנייה חלפו במוחי כל הזכונות הרעים של אותו היום והנחתתי את השוט בשיא העצמה כאילו היתה זו נועה מולי, הוא צעק, והתנשם חזק, "הוא לפה עבד" אמרתי לעברו, הוא הגיע, וקלטתי את הטיפה הקטנה מבזוית עינו. ליטפתי את המקום שעליו הונחת השוט וציויתי עליו להתפשט, ניגשתי למקרר בחדר והוצאתי קרח, העברתי את הקרח על גופו, ועל האדום שנוצר, ליטפתי את ישבנו ומכה אחת דחפתי את הקרח לישבן שלו וחייבתי אותו להשאיר זאת שם.לקחתי את השוט והצלפתי בו עוד כמה מכות.. הקרב נמס וטפטף לו מהישבו אל בין הרגליים, לירכיים ולמטה, ציוותי עליו לזוז לאחור וללקק מהרצפה את מה שנזל, והוא עשה זאת מלקק את הטיפה האחרונה, והצלפתי בו שוב, להכרה של עבד טוב.. "להראות לך למה זמנתי אותך?" אמר. הבטתי עליו, ללא חשק לעבוד וכל שבא לי זה להתייחס לעבד החדש שלי כראוי, כמו שמגיע לו... הטלפון צלצל והוא היה צריך לגשת אליו, הוא הביט בי במבט שואל, והנהנתי בראשי בחיוב.. הוא ניגש לטלפון ומרים אותו " שלום , אופיר מדבר" אמר בקול רציני.., בזמן שהוא דיבר בטלפון, העברתי את השוט על ירכיו על הגבו ועל הישבנו, קשרתי את איברו עם השוט והתחלתי למשוך אותו... "עבד, ארצה" אמרתי לו בשקט..הוא ירד על ארבע, מנסה להתרכז בשיחה עצמה... "כנס מתחת לשולחן" הורתי לו, והוא לקח איתו את הטלפון ממשיך לדבר כשהוא יושב למטה.. התיישבתי על הכיסא שלו, שמתי את הרגליים על השולחן בפיסוק, לא היה קשה להבחין מהמקום בו הוא נמצא שאין לי תחתון מתחת לחצאית שהתרוממה לה. הוא ישב מתחת מביט בי, מנסה להתרכז בשיחה, ואני חייגתי מהנייד שלי לאייל- ידיד מהעבר, שחייב לי מסשן קודם שהשתתפתי אצלו- זה לפעם אחרת. הסברתי לאייל מה אני רוצה, הסברתי לו איך להגיע ובנתיים אופיר סיים את השיחה.... "עבד...פנק את המלכה" ציוותי , וחיכיתי למה שהיה צפוי.. אופיר קרב את ראשו אל בין רגלי, נושף מעט למראה הכוס ההחלק והרטוב שלי. הוא שלח את לשונו ופיסק לי את השפתיים, מלקט את הטיפות ובוחן את האיבר, נוגע בנגיעות קטנות בדגדגן ונסוג, נוגע ונסוג, נכנס מעט לתוכי ונע לא עמוק ויוצא.. הרטיבות שלי החלה לנטוף מהכיסא, והוא ליקק את הטיפות שנזלו ממני על ירכי, לרצפה..וחזר על הפעולה מספר פעמים.. ולרגע פתאום נעלם לי.. יושב מתחתי חופר במגירה שלו מוציא משהו מהמגרה, סוגר את הדלת ואני מרגישה את החפץ הקר מטייל על הירכיים שלי ..מסתובב סביב אברי, ולשון חמה חודרת אלי באיטיות, מלקקת מבחוץ את השבילים, מלקק מצמאה, תאווה של כלב מיוחם. הוא פילח אותי ובעדינות, תנועות קטנות החל חודר פנימה, ומלקק מסביב עם לשונו..נכנס ויוצא ממני, עובר עם ידיו על גופי התחתון, וחודר, עוד קצת יותר פנימה, לאט ומלקק, ומסובב בתוכי, והכעס והעצבים כאילו לא היו, התפוגגו במגע המפנק שלו, יוצאים וחודרים לתוכי כגליך קטנים, מסתובב סביב הפתח לא עמוק מידי, ואני רוצה אותו בפנים חזק, והוא לא נותן לי את זה.. נעתי חזק עם האגן, הרמתי אותו מעלה, מנסה להכניס אותו אלי והוא נסוג מעט כל פעם, ואני מנסה להחדיר אותו.. ובכניסה קטנה לא עמוק, התחלתי להתכווץ גמירה חיצונית, כיווצים עדינים ארוכים, שואבים את האויר פנימה ורוצים עוד .. הוא המשיך לגעת ללקק...
)) אם תרצי ... רק תבקשי
