הילדים שלי
New member
חלפו 10 ימים כבר..
יום רודף יום וכל עוד אין החמרה, אפשר עוד קצת לנשום ולהמשיך להתפלל שרק יהיה טוב ב״ה הקטנים התחילו לעלות קצת במשקל אחרי שירדו משמעותית ממשקל הלידה-שבוע 29-הבן שוקל 1.470 ירד מ-1.660 והבת 1.140 ירדה מ1.360 הבן מסתדר טוב יותר עם עיכול המזון (חלב אם) והבת קצת הלכה אחורה -הורידו מינונים כי לא הצליחה לעכל והבטן היתה נפוחה נשימתית עדין עם Capp -הבן מצליח כל 3 שעות להסתדר שעה בלי תמיכה הבת, עדין לא..עושים פחות הפסקות נשימה הבן עם פוטו-הבילי עולה יורד לסירוגין כל השבת הייתי בפגיה ואני קוראת וקוראת את הארכיון כאן.. אני מותשת. נראה לי שלא עושה לי טוב לקרוא יותר מידי אני מציפה את עצמי במידע שלא בהכרח יהיה רלבנטי עבורי. אני יודעת שמצפה לי תקופה קשה -כנראה לא יודעת עד כמה.. אני עייפה, מודאגת, חרדה,הורמונאלית מה לא?
יום רודף יום וכל עוד אין החמרה, אפשר עוד קצת לנשום ולהמשיך להתפלל שרק יהיה טוב ב״ה הקטנים התחילו לעלות קצת במשקל אחרי שירדו משמעותית ממשקל הלידה-שבוע 29-הבן שוקל 1.470 ירד מ-1.660 והבת 1.140 ירדה מ1.360 הבן מסתדר טוב יותר עם עיכול המזון (חלב אם) והבת קצת הלכה אחורה -הורידו מינונים כי לא הצליחה לעכל והבטן היתה נפוחה נשימתית עדין עם Capp -הבן מצליח כל 3 שעות להסתדר שעה בלי תמיכה הבת, עדין לא..עושים פחות הפסקות נשימה הבן עם פוטו-הבילי עולה יורד לסירוגין כל השבת הייתי בפגיה ואני קוראת וקוראת את הארכיון כאן.. אני מותשת. נראה לי שלא עושה לי טוב לקרוא יותר מידי אני מציפה את עצמי במידע שלא בהכרח יהיה רלבנטי עבורי. אני יודעת שמצפה לי תקופה קשה -כנראה לא יודעת עד כמה.. אני עייפה, מודאגת, חרדה,הורמונאלית מה לא?