חלל
היא תלתה בה תקווה באהבה, היתה הולכת לבדה יחידה, ועיני הגברים מביטות ביופיה,בגופה והיא להם כמו שקופה. דרכה עיניהם חודרות ועיניה קודרות, בגופה החטוב ויופיה הרך נראתה מאושרת כל-כך ואיש לא יכל לדעת ובציפור נפשה לגעת ואיש לא יכל לנחש שליבה בוער כמו אש, היא פינתה לו מקום אצלה בלב היא חשבה שהוא אותה אוהב, היא לא ידעה כמה חלל בה יווצר היא לא ידעה שנשימתה כמו תתקצר, והם מביטים בה בעיניים עורגות ושפתותיהם שורקות והיא כואבת , עדיין אוהבת את הכוח לחייך מהם שואבת...
היא תלתה בה תקווה באהבה, היתה הולכת לבדה יחידה, ועיני הגברים מביטות ביופיה,בגופה והיא להם כמו שקופה. דרכה עיניהם חודרות ועיניה קודרות, בגופה החטוב ויופיה הרך נראתה מאושרת כל-כך ואיש לא יכל לדעת ובציפור נפשה לגעת ואיש לא יכל לנחש שליבה בוער כמו אש, היא פינתה לו מקום אצלה בלב היא חשבה שהוא אותה אוהב, היא לא ידעה כמה חלל בה יווצר היא לא ידעה שנשימתה כמו תתקצר, והם מביטים בה בעיניים עורגות ושפתותיהם שורקות והיא כואבת , עדיין אוהבת את הכוח לחייך מהם שואבת...