חלון לנפשו של אסף
אני לא מאמין בדבר על פני האדמה מלבד אפשרותי/יכולתי למנוע מעצמי התייסרות וסבל. ברוח זו אני פועל כלומר שואף כל העת לכוון את עצמי לבצע פעולות שירחיקו ממני סבל וייסורים מיותרים. אולי זה נשמע רע אולי חלקכם יאמרו אבסורד אך אלה הם חיי וזוהי משמעותם עבורי. כל השאר אינו מסקרן כלל או מגרה כלל את רוחי במידה כזו שאשאף לבוא במגע עימו. כל הדברים החולפים על פני האדמה אינם אלא תעתוע חולף אף הוא ואין בהם ממש ובטח שלא להביא מזור לנפשותינו מלבד תחושת סיפוק רגעית שנעלמת כעבור זמן מה. שכל האדם על כל יתרונותיו אף הוא מוגבל ביותר בשל העובדה שהשפעות אחרות וזרות משפיעות על נפשותינו מבלי שנרצה בכך. אין כוונת ההודעה לגרום למשב של מלנכוליות אלא רק לתאר הרגשה/אמונה. מי שמכירני מקרוב יודע שאני אדם חיוני מלא בשמחת חיים נוהג לחייך ובסך הכל מאושר בדרך חיי הכל כך פשוטה ברעיונה אך הקשה מנשוא בביצועה. הפשטות היא דרכי הסתפקות במועט זהו ערך יסוד אצלי ותמיד תמיד הידיעה שאני בעצמי כל מהותי וישותי חולפות המה חולפות כלא היו במדבר האין סוף של נצח הזמן. אם אנסה לתאר ויזואלית את דבריי אבחר לתאר אותם כך : אני מניח שכל אחד מכם יכול לתאר לעצמו מדבר נידח וקרן בראשו של פגר של שור שחציה שקוע באדמה וחציה בולט מעליה והנה זה בדיוק הדימוי המושלם שלי את עצמי אותו ראש פגר במדבר שכוח אל זה אני כרגע אני מחופש בסך הכל אותו ראש פגר בתחפושת שעוד מעט ממש ממש עוד מעט יהפוך למה שהוא באמת. תעתועי החיים הצליחו להתל בי מעל לפעם אחת כשלתי פעמים רבות מול פיתויים עלובים אך בסופו של דבר הגיעה ההתפכחות הרצויה ועל כך אני אסיר תודה (אין כרגע נמען ברור) על עצם העובדה שיכולתי ליפול על מנת לגלות את הבלי הדברים שכרוכים בדברים החולפים שאינם אלא תעתועים. אני מודה ומתוודה שאין דבר אחד בעולם הזה שלמענו ארצה לחיות כי כל מושא חולף שתדבוק בו נפשי הוא בהכרח רע בשבילי. החיים סוף להם מבחינת האדם והתעתועים הינם נצח לעולם הם שם ולעולם אינם מסתיימים או מתעייפים. נפשי אינה חפצה באמונה כלשהי ובטח שלא באמונה דתית. נפשי חפצה בשחרור אותו היא יודעת שאין היא מסוגלת להשיג כי הוא מעל לכוחותיה הדלים ומה נשאר נשאר כל העת ללחום על מנת להשיג את מקסימום החופש האפשרי מתוך הכבלים הרבים האורבים כציפורי טרף לשבש את פעולת ההכרה הטהורה ולעשותה עכורה. זהו התפקיד הראשי שלי בהצגה הזו הנקראת חיים לשמור על ישותי ועל קיומה (ולהתעלם מהידיעה על היכחדותי העתידית) להימנע כל העת מסבל ומייסורים (היכולים לפקוד אותי מבלי כוונה או רצון אך אלה שבידיי להימנע מהם אותם אמנע) וכל העת לסדר ולתקן את תעתועי הנפש הרבים בעזרת תבונתי ושכלי על מנת שנפשי לא תסורס במידה שלא אוכל עוד להתערב בתוך נפשי פנימה מה שיביא עלי כלייה עוד בחיי. מעל לכול אני מאמין שיש לשמוח ולחייך כי השמחה היא קרן אור קטנה ביקום הענק הקפוא והקר... אסף
אני לא מאמין בדבר על פני האדמה מלבד אפשרותי/יכולתי למנוע מעצמי התייסרות וסבל. ברוח זו אני פועל כלומר שואף כל העת לכוון את עצמי לבצע פעולות שירחיקו ממני סבל וייסורים מיותרים. אולי זה נשמע רע אולי חלקכם יאמרו אבסורד אך אלה הם חיי וזוהי משמעותם עבורי. כל השאר אינו מסקרן כלל או מגרה כלל את רוחי במידה כזו שאשאף לבוא במגע עימו. כל הדברים החולפים על פני האדמה אינם אלא תעתוע חולף אף הוא ואין בהם ממש ובטח שלא להביא מזור לנפשותינו מלבד תחושת סיפוק רגעית שנעלמת כעבור זמן מה. שכל האדם על כל יתרונותיו אף הוא מוגבל ביותר בשל העובדה שהשפעות אחרות וזרות משפיעות על נפשותינו מבלי שנרצה בכך. אין כוונת ההודעה לגרום למשב של מלנכוליות אלא רק לתאר הרגשה/אמונה. מי שמכירני מקרוב יודע שאני אדם חיוני מלא בשמחת חיים נוהג לחייך ובסך הכל מאושר בדרך חיי הכל כך פשוטה ברעיונה אך הקשה מנשוא בביצועה. הפשטות היא דרכי הסתפקות במועט זהו ערך יסוד אצלי ותמיד תמיד הידיעה שאני בעצמי כל מהותי וישותי חולפות המה חולפות כלא היו במדבר האין סוף של נצח הזמן. אם אנסה לתאר ויזואלית את דבריי אבחר לתאר אותם כך : אני מניח שכל אחד מכם יכול לתאר לעצמו מדבר נידח וקרן בראשו של פגר של שור שחציה שקוע באדמה וחציה בולט מעליה והנה זה בדיוק הדימוי המושלם שלי את עצמי אותו ראש פגר במדבר שכוח אל זה אני כרגע אני מחופש בסך הכל אותו ראש פגר בתחפושת שעוד מעט ממש ממש עוד מעט יהפוך למה שהוא באמת. תעתועי החיים הצליחו להתל בי מעל לפעם אחת כשלתי פעמים רבות מול פיתויים עלובים אך בסופו של דבר הגיעה ההתפכחות הרצויה ועל כך אני אסיר תודה (אין כרגע נמען ברור) על עצם העובדה שיכולתי ליפול על מנת לגלות את הבלי הדברים שכרוכים בדברים החולפים שאינם אלא תעתועים. אני מודה ומתוודה שאין דבר אחד בעולם הזה שלמענו ארצה לחיות כי כל מושא חולף שתדבוק בו נפשי הוא בהכרח רע בשבילי. החיים סוף להם מבחינת האדם והתעתועים הינם נצח לעולם הם שם ולעולם אינם מסתיימים או מתעייפים. נפשי אינה חפצה באמונה כלשהי ובטח שלא באמונה דתית. נפשי חפצה בשחרור אותו היא יודעת שאין היא מסוגלת להשיג כי הוא מעל לכוחותיה הדלים ומה נשאר נשאר כל העת ללחום על מנת להשיג את מקסימום החופש האפשרי מתוך הכבלים הרבים האורבים כציפורי טרף לשבש את פעולת ההכרה הטהורה ולעשותה עכורה. זהו התפקיד הראשי שלי בהצגה הזו הנקראת חיים לשמור על ישותי ועל קיומה (ולהתעלם מהידיעה על היכחדותי העתידית) להימנע כל העת מסבל ומייסורים (היכולים לפקוד אותי מבלי כוונה או רצון אך אלה שבידיי להימנע מהם אותם אמנע) וכל העת לסדר ולתקן את תעתועי הנפש הרבים בעזרת תבונתי ושכלי על מנת שנפשי לא תסורס במידה שלא אוכל עוד להתערב בתוך נפשי פנימה מה שיביא עלי כלייה עוד בחיי. מעל לכול אני מאמין שיש לשמוח ולחייך כי השמחה היא קרן אור קטנה ביקום הענק הקפוא והקר... אסף
