חלומות על אימוץ

[ענבלית טל]

חלומות על אימוץ

היום בבוקר הייתי אצל הפסיכולוגית שלי, בזמן האחרון יש לי חלומות על אימוץ הפסיכולוגית אומרת כי בתת מודע שלי אני רוצה לאמץ. אני מנסה כ-3 שנים להביא ילד/ה לעולם אני אחרי 2 הפלות אחד שבוע 9 והשני היריון כימי, עברתי 10 הזרעות ו-3 שאיבות שכללו 7 החזרות חלקם של מוקפאים אני בדיכאון, כרגע אני צריכה לעבור בדיקת פיפל מחכה לעידוד. חברים "גאונים" כבר המליצו לאמץ הרופא שלי מבטיח לי שיהיה בסדר. ענבלית

 

[פּוֹנְג]

אני לא מבינה גדולה בחלומות, רק קצת

ואני אומרת שהעובדה שאת חולמת על אימוץ לא בהכרח אומרת שאת רוצה לאמץ, אלא אולי "רק" פוחדת מזה. החלום תפקידו להעלות את הדברים שהמודע לא מעיז להתמודד איתם. הכל אמנם תלוי באופי החלום, מה חלמת על האימוץ ואיך הרגשת עם זה (פחד, שמחה וכו') אם תספרי את החלום שלך יותר בפירוט אני אנסה ל'שחק' איתו קצת (על זה נאמר בשיר שחקי שחקי על החלומות, זה אני החולם בך

) אגב, אני אתמול בפעם הראשונה חלמתי על משהו שקשור לטיפולים... מאד התרגשתי הפואנטה של החלום הייתה שיצאתי מהחדר של הרופא וגיליתי ששכחתי שם את.... הסנדלים

 

[בובי המקורית]

סנדלים?גדול../images/Emo6.gif

 

[נרי כ]

אני חלמתי אחד ממש ביזארי:

אני בחודש תשיעי, נמצאת באיזו מסעדה שכוחת אל, ומקבלת צירים. בעלת המקום (מישהי שאני מכירה מהקשר של עבודה, אבל היא כמובן לא בעלת מסעדה) מזמינה לי אמבולנס, ומגיע משהו ג'יפאי לחלוטין, מלוכלך ומוזנח, והיא אומרת לי: כנסי כנסי, אל תדאגי, יש לנו הסכם עם ביר זית (שז בית חולים בשטחים). נו, זה פוליטי או אישי? פונג - למשחקך אודה.

 

[פּוֹנְג]

זה תלוי באיזה צד של המפה הפוליטית

את

אבל ככה בשלוף הייתי אומרת משהו על הדרך שבה את מגיעה את הלידה, דרך לא דרך, דרך סבוכה ומלאת תיסכולים.... מוכר לך

 

[פּוֹנְג]

מצאתי את המילה - לא הדרך שעליה חלמת

 

[נרי כ]

לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר ../images/Emo45.gif

 

[ענבלית טל]

הייתי מאושרת בחלום

 

[פּוֹנְג]

אז אולי היא באמת צודקת ואת מוכנה

נפשית לזה, או לפחות נפשית - לא פוחדת ומתבאסת מזה.

(בפעם הבאה שאת חולמת, תביאי לי את הסנדלים שלי)

 

[sivsiv היחידה]

אני חושבת

שהכי חשוב זה להיות אמא ולא בהריון אבל מצד שני אל תאבדי תקווה , תנסי עוד קצת עד שממש כבר ההחלטה הזו תהיה מבחינתך הדרך האחרונה

 

[אפרסקה]

אני חושבת שיש באימוץ אספקט הרגעתי

היי ענבלית, אני תמיד אומרת "מקסימום, יכלו כל הקיצים... נאמץ". אותי זה מאוד מרגיע שהאופצייה הזו קיימת. אני יודעת שיש עוד המוווןןן אופציות לפניה שלא עברתי, כמו IVF למשל, אבל זה נותן לי מעין ביטחון שאנחנו לא נישאר נטולי ילדים. להגיד לך שחשבתי על זה ברצינות? לא ממש. אבל זה שם בתת ההכרה. יכול להיות שאת עוברת תהליך נפשי מסוים ומגיעה להכרה שהרצון שלך באמהות לא חייבת לעבור דרך הרחם הפרטית שלך. אני לא רואה בזה משהו רע בכלל. אני לא יודעת אם זה רעיון אקטואלי כרגע או לא, אבל יכול להיות שאם תתחילי לברר על הליכי אימוץ ותתחילי בצעדים הראשונים (זה תהליך מאוד ארוך), זה יתן לך קצת שלווה. אולי זה יגרום לך להרגיש שגם אם הטיפולים פשוט לא הולכים, תמיד יש אופצייה אחרת. אני יודעת שיש אפשרות להתחיל בתהליך בשלבים מאוד ראשוניים, להכנס לרשימת המתנה ולהקפיא את העניין לשנה שנתיים, בעוד שאת מתקדמת בתור. אולי כדאי לך להציץ קצת בפורום אימוץ ולברר.

 

[poli4]

אז למה

בעצם לא להירשם לאימוץ ובמקרה הצורך , לצאת מהתור?

 

[אולה *]

אני מכירה אנשים שהחליטו

לאמץ ולוותר על "תענוג" ה-IVF. אנחנו אימצנו את שירז אחרי 5 שנים של טיפולים, הפלות, אכזבות. לא היינו מוכנים קודם. לכל אחד לוקח פרק זמן שונה להגיע להחלטה. כיום אני ממש לא רואה את עצמי חוזרת לטיפולים - יש לי בת והיא הכי יפה והכי מקסימה בעולם.