חלומות גדולים

חלומות גדולים

ליהונתן גפן ודני ליטאני היה פעם קטע במופע שלהם שנקרא חלומות גדולים, יהונתן חלם לקבל פרס נובל לשלום מהאקדמיה המלכותית השוודית (תוך שהוא מונע מש"י עגנון להטריד את אישתו), ודני ליטאני חלם שהוא במדיסון סקוואר גרדן, מול 300000 איש, ליידי בוב דילן על הגיטרה בצד ליאון ראסאל על הפסנתר ומאחור הפינק פלוייד משמשים כלהקת ליווי, ואז הוא עולה על הבמה, נותן לרעש של מאות האלפים להרגע ושר...שיר חסידי. החלום שלי קצת אחר..., אני בפאר עשן בשיקגו ריח חריף של אלכהול סיגריות וסקס באוויר, בי בי קינג על הבמה עם הלהקה שלו, קורעים את הלילה עם הבלוז הכי עצוב בעולם, ואז בי בי אומר, אני רוצה לעלות חביר ותיק שלי: אריק קלאפטון, הקהל אדיש, רובם לא שמע אף פעם על הבחור הלבן עם חליפת המיליון דולר, ואז השניים מנגנים את "בלוז לשלוש בלילה" ואת "בלוז לניו יורק" ברצף, הקהל מתחיל להבין את הקטע ומתלהב, ובי בי אומר,we're gone a take a break and leave you with eric, ומציג את להקת הליווי של קלפטון, על הפסנתר ג'והן... (קלפטון לוחש לו משהו) לורד, בתופים מיטש מיטשל, ועל הבאס, ג'ק ברוס, השלושה עולים לבמה בזה אחר זה, ואז לפני שהוא יורד בעוד לורד כבר מתחיל בבוגי מטורף, אומר קינג, "ועכשיו אני רוצה לעשות משהו שלא עשיתי בחיים", הוא מעלה אותי לבמה, נותן לי את לוסייל שלו ויורד, וכך מתחיל הג'אם שלי עם אריק והחברה... אז מה החלום שלכם?
 
כל הופעה של איזושהי אגדת רוק

אבל כשהם לא מחוברים לקטטרים
כנראה שנולדתי (ורובכם) בתקופה לא נכונה. הדרך היחידה שלנו לראות את גיבורינו היא בהופעת איחוד של בית אבות מושב רגבה. בביקורי השנה בלונדון כמעט הלכתי להופעה של Yes, אבל למזלי היא התבטלה (מזלי בגלל שהיא עלתה 35 פאונד). קראתי מאוחר יותר במתקדם על הופעה שלהם מהשנה וראיתי תמונות וזה פשוט פתטי. אני מקווה שאוריה היפ יתנו הופעה מספקת, אבל בו נגיד שאי אפשר יהיה להשוות את זה להופעה שלהם מלפני 30, אפילו 20, שנה. אנחנו פשוט נולדנו 30 שנה מאוחר מדי. לעולם לא נזכה לראות את לד זפלין בהופעה, את הביטלס, את פינק פלויד בשיאם. אף אחד. ובינתיים נתנחם עם איזה כמה זקנים...
 
לפעמים זה עצוב ולפעמים שמח

ראיתי כבר אי אלו הופעות של אגדות זקנות שכאלו, בוב דילן היה מביך, דיפ פרפל היו..., בוא לא נדבר על זה, קרלוס סנטנה מעבר להתרגשות שאחזה בי כשראיתי אותו, לא היה בשיאו, אפילו רחוק מזה, אבל, אריק קלפטון היה מדהים ומעלה, ג'טרו טאל היו מדהימים לפי כל קנה מידה (מוזר איך הם לא מצליחים לשמר את האנרגיות האלה באלבומים), ובוב דילן בפעם השניה היה גם יוצא מהכלל ואם כבר אז גם שלום חנוך עדיין נפלא. אז אני לא יודע איך יוריה יהיו וסביר מאוד שאבוא לבדוק, אבל אם לד זפלין עושים מופע איחוד בפארק ברענע אני בא (אתה יודע מה גם אם הם מתאחדים ברחובות אני מוכן לבוא
)
 

Sith Master

New member
טיפה ../images/Emo32.gif../images/Emo19.gif

אבל די קשור לנושא! אני רוצה שסופסוף הצ'ילי פפרז יגיעו לארץ! זה אמנם רחוק מלהיות החלום שלי, והם לא הלהקה האהובה עליי... אבל אני אוהב אותם, ואחרי 15 שנה של שמועות, ופעם אחת שהייתה באמת רלוונטית, וכבר הכרטיסים היו ביד (!), הם ביטלו שבועיים לפני! זה כבר הפך לעניין כזה של פרנציפ!
 

country joe

New member
תעשה מה שאני עושה

אני חוסך עכשיו כמו שצריך וכשהם יגיעו ליוון או משהו אני אטוס לשם...
 

noosh

New member
אני שמעתי שההופעות שלהם גרועות

אח שלי ראה אחת בברזיל לפני שנתיים וממש ממש ממש התאכזב
 

noosh

New member
להוולד בפיפטיז

אני רוצה להיות שם בשהביטלס מתחילים, וכשהבריטים פולשים לארצות הברית וכובשים אותה שוב, וכשההיפים מפגינים וכשהפסיכדאליה מתעופפת וכשהג'פרסונים ממריאים וכשהדלתות נפתחות ואינ רוצה להיות שם כשהמודי בלוז מוציאים את ימי העבר וכשהפרוג מתחיל להתהוות ואני רוצה להיות שם כשציפורי החצר משנים את שמם וכשג'ימי פייג' מנסר את הגיטרה שלו עם קשת של כינור וכשפלאנט אומר לבייבי שלו שהוא עוזב אותה בקיץ... ואני רוצה להיות שם כשהביטלס מוציאים את הסמל פלפל ואת המג'יקל מיסטרי טור, וכשהם הולכים על מעבר החציה באבבי רואד, ולתהות עם כולם אם פול באמת מת ולהיות עצובה עם כולם כשמודיעים שהם מתפרקים.. ואינ רוצה להיות שם כשג'ניס צועקת במונטריי וכשג'ימי שורף את הגיטרה שלו, וכשג'ים מרעיד את העולם עם הקול שלו... ואני רוצה להיות שם כשאיאן אנדרסון יוצר את מיי גוד וכש-ELP יוצרים את ניתוח המוח וכשג'נטל ג'יאנט יוצרים את התמנון וכשג'נסיס יוצרים את פירת' אוב פיפת' וכשלד זפלין יוצרים את המדרגות לגן עדן וכשבארץ גרוניך ויידוב ולוי נפגשים ויוני רכטר ואבנר קנר נפגשים גם כן.... ואיינשטיין וחנוך יוצרים את שבלול ופלסטלינה, ותמוז מוציאים אלבום.. ובינתים בעולם פינק פלויד מציגה לעולם את הצד האפל של הירח אני רוצה לראות את כל הדברים כשהם קורים, בזמן אמת, ואני רוצה לקנות את כל האלבומים כשהם יוצאים, בזמן אמת, ואני רוצה שתהיה לי את הציפיה שייצא אלבום חדש ולעקוב אחרי ההתפתחויות של הלהקות והאמנים והספור-גרופס, כשקלפטון יוצר אחת וממשיך הלאה... אבל מה לעשות, מכונת זמן עוד לא המציאו ונדונתי להחשף להכל אחרי שזה נגמר... לפחות לראות הופעה אחת.. הופעה אחת של לד זפ או של ELP או של ג'ת'רו או של הדורז... מה שכן, העובדה שנולדתי מאוחר גרמה לך שאני אקשיב גם למוזיקה חדשה יותר, ואשמר על ראש פתוח יותר בנוגע לדברים חדשים, וזה טוב, אני חושבת...
 

קיר קמט

New member
גם אני הייתי רוצה להיוולד בפיפטיז.

אבל אז לא הייתי פוגש את כולכם
סתם. האמת - לא מתחרט. אם הייתי נולד בפיפטיז, לא היה לי כלום. החיים היו די משעממים. לא הייתי יכול לראות משחקים של מילאן מישראל.... העולם היה נחרב. אבל אם היה רגע אחד שהייתי יכול לחזור אליו, זה ה28.5.2003
או אולי לרגע קסום אחר, שנדמה לי שהוא היה ב14.5.2001 אבל אני לא סגור על זה... אני ותאריכים לא הולכים ביחד.
רק חבל ששניהם קשורים בכלל לכדורגל. הייתי רוצה להיות בהופעה של צ'אק ברי, מתי שהכל התחיל. או של ביל היילי, או של באדי הולי. או אולי בוסטון, בשביל "יותר מהרגשה", שמקפיץ אותי בצורה עצבנית ביותר בזמן האחרון. או אולי אופת', בשביל רית'ם, או אולי ניל דיאמונד, גם בשביל רית'ם.
 

Sith Master

New member
חלום טיפה מוזר../images/Emo19.gif

החלום שלי הוא מאוד פורומי.... החלום שלי הוא שניבלונגים והולדן יתחתנו.. כן כן... מה ששמעתם! ואז הם יאמצו אותי! לדוד שלי מהצד האבא הבריטי (ניבלונגים) ייקראו גנוב, ולדוד שלי מהצד האבא האמריקאי (הולדן) יקי (אני אהיה חצי בריטי חצי אמריקאי, איזה כיף- אבל זה לא קשור, וגם יילך לי אחלה בבגרות בהיסטוריה אבל זה גם לא קשור). שכל יום שני נצא לבילוי זמן-איכות של אבא-אבא-בן בחנות הדיסקים הקרובה (וזאת שאחריה, ואחריה, וגם חנות תקליטים אחת), כמובן שהם יוכלו לעמוד בפניי בעודי עושה פרצוף מאוכזב, ויקנו לי דיסקים. אמנם לא יהיה בבית הזה מתנות יום הולדת, כי כל מתנה היא מתנה לכל דיירי הבית... ושכולם יזכו לחיים ארוכים, אמן! אבל כשהם כותבים צוואה, יזכרו באוסף הדיסקים, ויזכרו לאחר מכן בבן או דודן האהוב עליהם (אני אני אני!!!)
 

LadyG

New member
לי יש חלום צנוע

לעצום את העיניים ולהתעורר ב- 16 ביוני 1967. בחוץ חוגגים את ה- Summer of Love. הביטלס הוציאו אתמול את סרג'נט פפר, ואני נדחקת בין 50,000 איש, שהגיעו לפסטיבל במונטריי - פסטיבל הפופ הראשון, שכל אלה שבאו בעקבותיו חייבים לו...ובגדול. וכך במשך יומיים וחצי לשמוע את ג'פרסון איירפליין, גרטפול דד, המי, ג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין וגם את ראווי שנקר, שהצלילים שהפיק הסיטאר שלו נשמעו מאוד שונים ומשונים ב- 1967 . ואלמלא מונטריי לא היה וודסטוק....זה הרגע שאני חולמת עליו.
 
כל מה שאני רוצה...

זה שג'ון, ג'ורג' ופול יקומו לתחייה, ולא רק זאת, אלא יחזרו לגיל 20 וקצת, ויבצעו מסע הופעות ברחבי ישראל.
 
חלום שלי

לחיות בגיל שלי ב 1970. ככה אתה מספיק מבוגר כדי לאהוב את מה שהיה לפני, ותהיה מספיק מבוגר כשהפרוג יכנס. אני ממש רוצה לראות הופעה של הנייס, לראות את אמרסון תוקע סכינים באורגן שלו.
 

OzzzzzY

New member
החלום שלי....

אני מספיק לי להוולד בסוף שנות החמישים , ככה שהנעורים שלי יהיו בתקופה הנפלאה ביותר של הרוק...זה בהחלט מספיק לי...אני מוכן אפילו לוותר על צפייה בהופעות שונות...העיקר להיות בתקופה ההיא כשהכל קורה...
פנטזיות
 

ganooov

New member
החלום שלי? ../images/Emo13.gif

אני פשוט מחכה לרגע ש.... טעיתם. אני מחכה לרגע שגבי (גבריאל) חסון ייכנס להיכל התהילה של הרוק בתור גיטריסט הרוק היהודי הגדול מכולם, יחד עם אחיו גיא. ואני מחכה שהציבור הדתי יפסיק גם הוא להתעלם מהם, וירים אותם למקום הראוי להם - כי בי בי קינג קטן על שניהם, בטכניקה ובמלודיות (אמר לי ידיד של המשפחה, שהוא מורה למוזיקה ומוזיקאי מכובד בפני עצמו {הוא גיטריסט קלאסי, יצא לו כבר להרצות באוניברסיטת קולומביה, קצת אחרי שסטיב ואי הרצה שם לאותה קבוצה}, שלדעתו הגיטריסט השני של קינג יותר טוב מקינג עצמו). אני ממש חולם על זה. ואם כבר, אז שאמנים גדולים יחזרו להופיע בארץ, וכל הכבוד לחברה מאוריה היפ
. אבל כל זה חלום, זה לא ייתגשם
. לגבי חלום אישי... טוב, כבר אמרתי לא מעט שאני אשמח להתפרסם כבסיסט ולזכות לנגן עם סטיב ואי וחבריו, כי הבסיסט הנוכחי של ואי שווה לתחת במקרה הטוב
.
 
למעלה