אין לי שום עניין בפילוסופיה של המוסר
שאלות מוסריות משעממות אותי. זו סתם טרחנות. מה טוב? מה רע? כאילו שאתה לא יכול לשפוט לבדך ע"פ מערכת הערכים שלך אם יש לך את העובדות מולך. כך שהדיון היחידי הרלוונטי הוא על עובדות, ולא על מוסר ולא על ערכים.
מה שכן מעניין אותי זה ההשפעה של המוסר על מה שאנשים מציגים כעובדות. ההטיה החשיבתית שמייצר המוסר, האשליות שהוא כופה על ההכרה.
לדוגמא- שיטות מדיטציה. הן כולן קישקושים הזויים ששיפוטים מוסריים ייצרו. מידות טובות שניסחו את עצמן בתורה פסיכולוגית שמחלקת את האדם על פי מה שהוא אמור להיות אליבא דמוסר ולא על פי מה שהוא במציאות.
כל הפרקטיקות- ואפילו היותר מעודנות, כמו ישיבת זן, שאתה מתרגל, נוצרו מתוך המוסר. אין כל פרקטיקה אלא מתוך שטות פסיכולוגיסטית.
אני לא נגד מוסר כלל. אני פשוט מציין את האפקט של המוסר על החשיבה הבריאה.
אתה כל כך שקוע בהבלי הטכניקה והחיפוש, ואינך מבין שהן הטכניקה והן החיפוש הם תולדות של ערכים שהוחדרו בך וייצרו אצלך מודל של מה שאתה אמור להיות.