הכלבלב מבשיקטאש
New member
חלום קצת מוזר...
טוב...אני אתחיל ככה- אני משחק בנחרת הקדטים של ישראל, והייתי צריך ללכת ביום שישי אחד בצהריים למחנה אימונים בווינגייט. בערב של יום חמישי חזרתי מאוחר בגלל אימון, והייתי גם צריך לארגן את התיקים למחנה (מחנה של יומיים) וגם להתכונן לבוחן במתמטיקה, כך שהייתי ממש לחוץ בזמן... על המתמטיקה התיישבתי רק בשעה 21:30, ולמיטה הייתי צריך להיכנס בשעה 22:00 לכל היותר.. כדי לא להיות עייף במחנה..כך שבסוף התכוננתי 10 דקות ואת התיקים לא הספקתי לארגן. אז תיכננתי להתקשר בבוקר למישהו מהכיתה, כדי ששנינו נבוא מוקדם יותר לבי"ס כדי שיכונן אותי קצת.. ולחלום - אני חולם שאני מתעורר בבוקר במיטה, אני מסתכל בשעון ורואה שהשעה 7:30 בדיוק, אני יורד לאכול ולשתות משהו ומתכנן להתקשר לחבר (בבי"ס אני צריך להיות ב-9:15) אני מסתכל שוב בשעון ולהפתעתי הרבה השעה היא כבר 8:55... אני חושב לעצמי- "פאק ! מה אני עושה עכשיו?? יש לי עוד 20 דקות בוחן ואני לא יודע כלום!!" אני הולך לשאול בעצת אמי שנמצאת במרפסת. כשאני מגיע אליה, אני מספר לה את הבעיה, ומראה לה את השעון- השעה היא 10:47... אמא שלי אומרת לי שכבר לעזוב את הבוחן כי השיעור כבר נגמר... אני מופתע מאוד ונוכח לדעת שהיא אכן צודקת... אז התחלתי לחשוב לעצמי- בשעה 13:00 אני צריך להיפגש עם חבר שלי ואז נלך לווינגייט ביחד (משום מה, בחלום הכוונה היא שנלך ברגל, ואני בכלל גר בצפון..) אז אני מסתכל שוב בשעון כדי לתכנן את הזמן טוב יותר, השעה כבר 13:46...כלומר, איחרתי גם את המועד הזה... רק עכשיו אני קולט שמשהו כאן לא הולך בסדר... (מטומטם שכמוני) ואני קולט שאני בחלום צלול.. אני עושה כמה צעדים לכיוון אמא שלי (אנחנו עדיין במרפסת בקומה השנייה) ואומר לה: "אמא, אני בחלום צלול !!" אבל היא מתרחקת ממני לאט לאט ופתאום אני נכנס --לתוך-- הקיר החיצוני של המרפסת בטעות... פתאום אני מתעורר על השטיח בסלון... אני מנסה להבין מה קורה...כי הרי הלכתי לישון בחדר שלי, במיטה שלי, בקומה השנייה בכלל... אמא שלי רואה שהתעוררתי, אז היא מביאה לי ערימת בגדים שאני צריך בשביל המחנה (היא קיפלה כביסה) אני מבולבל מאוד..לוקח את הבגדים והולך איתם לחדר לארגן את התיקים...חושב לעצמי על החלום המוזר שחלמתי..במדרגות בדרך לחדר אני שוב מאבד תחושה...ומתעורר בשלישית,, במיטה בחדר... אני קם ומתיישב על המיטה, חושב על שני החלומות שהיו לי כרגע.. אני רואה את התיקים של ווינגייט ארוזים לידי...אני מנסה להבין מי ארז אותם, כי אני לא עשיתי זאת! אבל אין לי הרבה זמן להבין מה קורה, כי לפתע נהיה חושך מוחלט, ירד הלילה בבת אחת.. אני מנסה להדליק את מנורת הלילה שלידי, אבל המתג לא עובד, אני מנסה להדליק שוב ושוב ... ולאחר כמה ניסיונות המנורה נדלקת..דווקא כשהמתג מורה על off אני מסתכל שוב בשעון ורואה שיש לי עוד זמן להתכונן לבוחן במת´, אז אני מתיישב ליד השולחן ומתחיל להתכונן, פתאום אני שומע צעדים...מישהו עולה במדרגות..לאט לאט מדרגה מדרגה... אני פוחד משום מה פחד מוות... אבל לבסוף רואה שזה אבא שלי עולה במדרגות.. אז אני מספר לו הכל.. וגם את זה שאין לי זמן להתכונן לבוחן ושאני כבר צריך להיות במיטה... אבא שלי מסכים לעזור לי..וממשיך לעלות...אבל משום מה לא מתקרב אלי, אלא נשאר במקום.. אני מושיט לו יד ואומר: "נו אבא, בוא תעזור לי!" אז הוא עונה: "שנייה, אני כבר בא" וממשיך לעלות אך לא להתקדם.. וכאן התעוררתי סופית, אל המציאות לשם שינוי... עוד משהו שאני רוצה להעלות זה שלפני כל אירוע חשוב (בעיקר משחקים) אני חולם שאני מאחר אליו.. ותמיד אני מאוכזב נואשות ורוצה למות (בחלום)..
טוב...אני אתחיל ככה- אני משחק בנחרת הקדטים של ישראל, והייתי צריך ללכת ביום שישי אחד בצהריים למחנה אימונים בווינגייט. בערב של יום חמישי חזרתי מאוחר בגלל אימון, והייתי גם צריך לארגן את התיקים למחנה (מחנה של יומיים) וגם להתכונן לבוחן במתמטיקה, כך שהייתי ממש לחוץ בזמן... על המתמטיקה התיישבתי רק בשעה 21:30, ולמיטה הייתי צריך להיכנס בשעה 22:00 לכל היותר.. כדי לא להיות עייף במחנה..כך שבסוף התכוננתי 10 דקות ואת התיקים לא הספקתי לארגן. אז תיכננתי להתקשר בבוקר למישהו מהכיתה, כדי ששנינו נבוא מוקדם יותר לבי"ס כדי שיכונן אותי קצת.. ולחלום - אני חולם שאני מתעורר בבוקר במיטה, אני מסתכל בשעון ורואה שהשעה 7:30 בדיוק, אני יורד לאכול ולשתות משהו ומתכנן להתקשר לחבר (בבי"ס אני צריך להיות ב-9:15) אני מסתכל שוב בשעון ולהפתעתי הרבה השעה היא כבר 8:55... אני חושב לעצמי- "פאק ! מה אני עושה עכשיו?? יש לי עוד 20 דקות בוחן ואני לא יודע כלום!!" אני הולך לשאול בעצת אמי שנמצאת במרפסת. כשאני מגיע אליה, אני מספר לה את הבעיה, ומראה לה את השעון- השעה היא 10:47... אמא שלי אומרת לי שכבר לעזוב את הבוחן כי השיעור כבר נגמר... אני מופתע מאוד ונוכח לדעת שהיא אכן צודקת... אז התחלתי לחשוב לעצמי- בשעה 13:00 אני צריך להיפגש עם חבר שלי ואז נלך לווינגייט ביחד (משום מה, בחלום הכוונה היא שנלך ברגל, ואני בכלל גר בצפון..) אז אני מסתכל שוב בשעון כדי לתכנן את הזמן טוב יותר, השעה כבר 13:46...כלומר, איחרתי גם את המועד הזה... רק עכשיו אני קולט שמשהו כאן לא הולך בסדר... (מטומטם שכמוני) ואני קולט שאני בחלום צלול.. אני עושה כמה צעדים לכיוון אמא שלי (אנחנו עדיין במרפסת בקומה השנייה) ואומר לה: "אמא, אני בחלום צלול !!" אבל היא מתרחקת ממני לאט לאט ופתאום אני נכנס --לתוך-- הקיר החיצוני של המרפסת בטעות... פתאום אני מתעורר על השטיח בסלון... אני מנסה להבין מה קורה...כי הרי הלכתי לישון בחדר שלי, במיטה שלי, בקומה השנייה בכלל... אמא שלי רואה שהתעוררתי, אז היא מביאה לי ערימת בגדים שאני צריך בשביל המחנה (היא קיפלה כביסה) אני מבולבל מאוד..לוקח את הבגדים והולך איתם לחדר לארגן את התיקים...חושב לעצמי על החלום המוזר שחלמתי..במדרגות בדרך לחדר אני שוב מאבד תחושה...ומתעורר בשלישית,, במיטה בחדר... אני קם ומתיישב על המיטה, חושב על שני החלומות שהיו לי כרגע.. אני רואה את התיקים של ווינגייט ארוזים לידי...אני מנסה להבין מי ארז אותם, כי אני לא עשיתי זאת! אבל אין לי הרבה זמן להבין מה קורה, כי לפתע נהיה חושך מוחלט, ירד הלילה בבת אחת.. אני מנסה להדליק את מנורת הלילה שלידי, אבל המתג לא עובד, אני מנסה להדליק שוב ושוב ... ולאחר כמה ניסיונות המנורה נדלקת..דווקא כשהמתג מורה על off אני מסתכל שוב בשעון ורואה שיש לי עוד זמן להתכונן לבוחן במת´, אז אני מתיישב ליד השולחן ומתחיל להתכונן, פתאום אני שומע צעדים...מישהו עולה במדרגות..לאט לאט מדרגה מדרגה... אני פוחד משום מה פחד מוות... אבל לבסוף רואה שזה אבא שלי עולה במדרגות.. אז אני מספר לו הכל.. וגם את זה שאין לי זמן להתכונן לבוחן ושאני כבר צריך להיות במיטה... אבא שלי מסכים לעזור לי..וממשיך לעלות...אבל משום מה לא מתקרב אלי, אלא נשאר במקום.. אני מושיט לו יד ואומר: "נו אבא, בוא תעזור לי!" אז הוא עונה: "שנייה, אני כבר בא" וממשיך לעלות אך לא להתקדם.. וכאן התעוררתי סופית, אל המציאות לשם שינוי... עוד משהו שאני רוצה להעלות זה שלפני כל אירוע חשוב (בעיקר משחקים) אני חולם שאני מאחר אליו.. ותמיד אני מאוכזב נואשות ורוצה למות (בחלום)..
