חלום צלול!!!!
זה קרה הרבה יותר מהר ממה שציפיתי.... אמרתי בהודעה הקודמת שאתמול בלילה פחדתי ללכת לישון אז יצא שלא ישנתי הרבה שעות. קמתי באיזה 9 בבוקר ואח"כ חזרתי לישון לשעתיים. ואז חלמתי חלום צלול: זה התחיל רגיל, חברה שלי ישנה אצלי, שמנו שני מזרנים בסלון ונרדמנו. אח"כ התוכים שלי העירו אותי (בחלום) - הם גם צרחו במציאות ככה שזה השתלב לי בחלום. בקיצור קמתי והרגשתי שאני לא רואה טוב, שאני לא מצליחה להרים את המבט ולראות ברור כי הוא תקוע ברצפה. ניסיתי לצרוח על התוכים שלי שיפסיקו (כמו שאני תמיד עושה במציאות) אבל הקול שלי היה ממש חלש. הלכתי לממיר של הטלוויזיה בסלון כדי לעשות בדיקת מציאות, הסתכלתי על השעה: 7 ומשהו, הסתתי את המבט, החזרתי והיא השתנתה ל6 ומשהו. "איזה קטע, אני חולמת..." ואז התחלתי להשתולל בתוך הבית, חברה שלי הסתכלה עליי כועסת (היא כעסה עליי עוד על משהו אחר בתחילת החלום שלא פירטתי) אבל חשבתי שהיא תבין אותי כי היא יודעת על הנושא של החלומות הצלולים אז היא אמורה לשמוח איתי שהצלחתי סוף סוף (לא קלטתי שהיא בכלל לא אמיתית). בקיצור, ניסיתי לזנק בתוך הבית כדי לעוף אבל נפלתי. פתחתי את הדלת ויצאתי החוצה, ניסיתי לקפוץ ולעוף בחוץ אבל לא הצלחתי. הסתובבתי יחפה, הרגשתי את החצץ דוקר לי את הרגליים. בסוף היה לי משעמם והרגשתי שאני ממש קרובה להתעוררות, כלומר שאם אני אחליט לפתוח את העיניים עכשיו - אני אתעורר. ובגלל שהיה לי משעמם ולא הצלחתי לעשות שום דבר, פתחתי את העיניים ומצאתי את עצמי שוב במזרן בסלון עם חברה שלי, בדיוק באותו מצב שהייתי קודם. בגלל זה לא חשדתי שזאת התעוררות כוזבת. אז קמתי שוב כמו קודם ושוב הרגשתי שהראייה שלי לא טובה, אז חשבתי שאולי אני חולמת שוב כי זה תמיד קורה לי רק בחלומות. הלכתי לממיר, הסתכלתי על השעה, הסתתי את המבט והמספרים הפכו מירוקים וגדולים, לאדומים וקטנים. הפעם שמחתי שאני חולמת ושוב התחלתי להשתולל בבית ולנסות לעוף, ושוב נפלתי. שוב יצאתי החוצה, הפעם ראיתי שיש לנו משהו כמו 7 מכוניות ענקיות ויקרות בחצר, בניגוד לתמיד... אחת מהמכוניות הייתה ג'יפ שחור ענק, אז עליתי על הגג שלו והתחלתי לקפוץ עליו, הרגשתי שהוא עוד שניה נשבר אבל לא היה לי איכפת. אח"כ אמא שלי יצאה והתחילה לנהוג בג'יפ ואני נשארתי על הגג, רציתי שהנסיעה תיתן לי תנופה ואז אני אצליח לעוף. הג'יפ התחיל לנסוע בירידה וברגע שהרגשתי את התנופה, קפצתי ממנו הכי רחוק והכי גבוה שיכולתי אבל שוב נפלתי וזה ממש כאב. אח"כ הלכתי לגן הציבורי שליד הבית שלי, מסתבר שהייתה שם מסיבה - ראיתי איזה מישהו חתיך והחלטתי לרקוד איתו, התנשקנו... אחרי זה ניסיתי שוב לזנק ולעוף ושוב נפלתי חזק. אז החלטתי שהסביבה שליד הבית היא יותר מדי מציאותית ומשעממת, ורציתי להחליף סביבה. אז הסתובבתי במקום הכי מהר שיכולתי (מה שהיה קשה כי הסתובבתי ממש לאט...), עצרתי וראיתי שהסביבה לא השתנתה ואפילו החדות של החלום נחלשה, כאילו אני על סף התעוררות. אז שפשפתי את הידיים שלי אחת בשניה כדי להגביר צלילות - ממש הרגשתי את החום שנוצר. זה עזר רק טיפה וגם הצלילות חזרה להיות חלשה אחרי כמה שניות. אז ניסיתי שוב את שיטת הסחרור ושוב היא לא עבדה. ניסיתי ללכת הביתה ברגל, למקומות שמובילים לפרדסים - תמיד יש שם נוף יפה ותמיד הייתי חולמת חלומות מדהימים על המקומות האלה. קיוויתי ששם אני אצליח לעוף כי ההרגשה היא פחות מציאותית. בסוף לא הצלחתי להגיע לשם ואז מצאתי את עצמי מסתובבת ליד הבית שלי ולא מוצאת מה לעשות ואומרת לעצמי שחלום צלול זה משעמם כי אני לא מצליחה לעשות כלום ומה הטעם לעשות דברים אם אני יודעת שזה רק חלום? בסוף התעוררתי. אז נכון, זה לא חלום אידיאלי ואפילו קצת מאכזב כי מלא דברים לא הצלחתי ובסוף הייתה הרגשה של באסה... אבל זה שיפור
זה קרה הרבה יותר מהר ממה שציפיתי.... אמרתי בהודעה הקודמת שאתמול בלילה פחדתי ללכת לישון אז יצא שלא ישנתי הרבה שעות. קמתי באיזה 9 בבוקר ואח"כ חזרתי לישון לשעתיים. ואז חלמתי חלום צלול: זה התחיל רגיל, חברה שלי ישנה אצלי, שמנו שני מזרנים בסלון ונרדמנו. אח"כ התוכים שלי העירו אותי (בחלום) - הם גם צרחו במציאות ככה שזה השתלב לי בחלום. בקיצור קמתי והרגשתי שאני לא רואה טוב, שאני לא מצליחה להרים את המבט ולראות ברור כי הוא תקוע ברצפה. ניסיתי לצרוח על התוכים שלי שיפסיקו (כמו שאני תמיד עושה במציאות) אבל הקול שלי היה ממש חלש. הלכתי לממיר של הטלוויזיה בסלון כדי לעשות בדיקת מציאות, הסתכלתי על השעה: 7 ומשהו, הסתתי את המבט, החזרתי והיא השתנתה ל6 ומשהו. "איזה קטע, אני חולמת..." ואז התחלתי להשתולל בתוך הבית, חברה שלי הסתכלה עליי כועסת (היא כעסה עליי עוד על משהו אחר בתחילת החלום שלא פירטתי) אבל חשבתי שהיא תבין אותי כי היא יודעת על הנושא של החלומות הצלולים אז היא אמורה לשמוח איתי שהצלחתי סוף סוף (לא קלטתי שהיא בכלל לא אמיתית). בקיצור, ניסיתי לזנק בתוך הבית כדי לעוף אבל נפלתי. פתחתי את הדלת ויצאתי החוצה, ניסיתי לקפוץ ולעוף בחוץ אבל לא הצלחתי. הסתובבתי יחפה, הרגשתי את החצץ דוקר לי את הרגליים. בסוף היה לי משעמם והרגשתי שאני ממש קרובה להתעוררות, כלומר שאם אני אחליט לפתוח את העיניים עכשיו - אני אתעורר. ובגלל שהיה לי משעמם ולא הצלחתי לעשות שום דבר, פתחתי את העיניים ומצאתי את עצמי שוב במזרן בסלון עם חברה שלי, בדיוק באותו מצב שהייתי קודם. בגלל זה לא חשדתי שזאת התעוררות כוזבת. אז קמתי שוב כמו קודם ושוב הרגשתי שהראייה שלי לא טובה, אז חשבתי שאולי אני חולמת שוב כי זה תמיד קורה לי רק בחלומות. הלכתי לממיר, הסתכלתי על השעה, הסתתי את המבט והמספרים הפכו מירוקים וגדולים, לאדומים וקטנים. הפעם שמחתי שאני חולמת ושוב התחלתי להשתולל בבית ולנסות לעוף, ושוב נפלתי. שוב יצאתי החוצה, הפעם ראיתי שיש לנו משהו כמו 7 מכוניות ענקיות ויקרות בחצר, בניגוד לתמיד... אחת מהמכוניות הייתה ג'יפ שחור ענק, אז עליתי על הגג שלו והתחלתי לקפוץ עליו, הרגשתי שהוא עוד שניה נשבר אבל לא היה לי איכפת. אח"כ אמא שלי יצאה והתחילה לנהוג בג'יפ ואני נשארתי על הגג, רציתי שהנסיעה תיתן לי תנופה ואז אני אצליח לעוף. הג'יפ התחיל לנסוע בירידה וברגע שהרגשתי את התנופה, קפצתי ממנו הכי רחוק והכי גבוה שיכולתי אבל שוב נפלתי וזה ממש כאב. אח"כ הלכתי לגן הציבורי שליד הבית שלי, מסתבר שהייתה שם מסיבה - ראיתי איזה מישהו חתיך והחלטתי לרקוד איתו, התנשקנו... אחרי זה ניסיתי שוב לזנק ולעוף ושוב נפלתי חזק. אז החלטתי שהסביבה שליד הבית היא יותר מדי מציאותית ומשעממת, ורציתי להחליף סביבה. אז הסתובבתי במקום הכי מהר שיכולתי (מה שהיה קשה כי הסתובבתי ממש לאט...), עצרתי וראיתי שהסביבה לא השתנתה ואפילו החדות של החלום נחלשה, כאילו אני על סף התעוררות. אז שפשפתי את הידיים שלי אחת בשניה כדי להגביר צלילות - ממש הרגשתי את החום שנוצר. זה עזר רק טיפה וגם הצלילות חזרה להיות חלשה אחרי כמה שניות. אז ניסיתי שוב את שיטת הסחרור ושוב היא לא עבדה. ניסיתי ללכת הביתה ברגל, למקומות שמובילים לפרדסים - תמיד יש שם נוף יפה ותמיד הייתי חולמת חלומות מדהימים על המקומות האלה. קיוויתי ששם אני אצליח לעוף כי ההרגשה היא פחות מציאותית. בסוף לא הצלחתי להגיע לשם ואז מצאתי את עצמי מסתובבת ליד הבית שלי ולא מוצאת מה לעשות ואומרת לעצמי שחלום צלול זה משעמם כי אני לא מצליחה לעשות כלום ומה הטעם לעשות דברים אם אני יודעת שזה רק חלום? בסוף התעוררתי. אז נכון, זה לא חלום אידיאלי ואפילו קצת מאכזב כי מלא דברים לא הצלחתי ובסוף הייתה הרגשה של באסה... אבל זה שיפור