חלום צלול שלילי
שלום לכולם, אני לא בטוחה שמה שאני חווה זה באמת חלום צלול, כי אני לא מודעת לכך שאני חולמת, אני בעצם בטוחה שזו המציאות. זה אפשרי לחלום חלום צלול כשאתה לא מודע שאתה חולם? בכל מקרה אני אשמח אם תוכלו לתת חוות דעת, כי זו תופעה שחוזרת על עצמה אצלי. אני העתקתי מלמטה איזה משהו שכתבתי על התופעה: אתמול בלילה כמעט קיבלתי התקף לב. אני שוכבת במיטה שלי בחדר, אני מרגישה ממש מעורפלת, אני נלחמת עם העיניים שלי ואני פשוט ממש לפני שינה עמוקה. ברקע שמעתי רעשים חריגים, זה היה מעבר לרעש שאני שומעת בדרך כלל מהכביש הסוען מתחת לבית. אני שומעת המון מכוניות, משאיות, אוטובוסים...ואני תוהה אם השארתי את החלון פתוח, למרות שזכרתי היטב שסגרתי אותו. פתאום אני מבחינה בעוד רעש מוזר, מישהו פותח וסוגר קופסאות ממש קרוב אליי. בהתחלה חשבתי שאולי זה רעש מהחדר מדרגות, כי כבר קרו מקרים ששמעתי דברים הזויים משם, או אולי מהשכנים...אבל לא, זה בתוך הבית. אני מרימה את הראש ומציצה מעבר לדלת הכניסה לחדר, ואז אני מבחינה בצללית. אתם מכירים את זה שאתם מזהים משהו שעלול להפחיד אותכם בטירוף ואתם כאילו כמעט ולא רוצים להסתכל על זה, פשוט בוחרים להתעלם לחלוטין שזה קיים, אבל משום מה העיניים שלכם בכוח מנסות לפענח מה זה ולאט לאט אתם מגלים שזה בדיוק מה שפחדתם ממנו? זה מה שקרה לי, לאט לאט הבנתי שאני רואה בנאדם שלובש פנס ראש, ומתעסק עם הקיר שממולו, כאילו מנסה לפתוח כספת. השתתקתי. יש לי גנב בבית. רציתי לצעוק ולהגיד לו "מה אתה עושה כאן? לך מפה!" אבל לא הצלחתי, כל מה שיצא לי מהפה היה מילמולים. כאילו הלשון שלי נרדמה. אני מנסה לבטא מילים ואני לא מצליחה! אני מנסה להגיד לו "לך!" ואני פשוט לא מצליחה להגות שום מילה! הלשון שלי רפויה ומונחת בחוסר מעש בפה, ואני מתחילה להרגיש כל כך מתוסכלת ומבוהלת. הוא שמע אותי, ועכשיו הוא בטח יפגע בי. לא ידעתי מה לעשות. גם הגוף היה משותק מרוב הפחד. לא יכולתי לשאת את ההיסטריה שהייתה נעולה בגוף שלי ולא הצליחה להשתחרר כי לא הצלחתי לדבר, רציתי להיעלם באותו הרגע, פשוט לא להיות קיימת. לעצום את העיניים ולהפוך להיות שמיכה. לא יכולתי לשאת את הפחד הזה יותר אז התעוררתי. בעיקרון החלום שלי לא נופל בול על ההגדרה של חלום צלול, אבל יש הרבה דברים חופפים. חלום צלול אמור להיות חוויה מדהימה, אבל אני חווה סוג של חלום צלול שלילי, אני לא מודעת לכך שאני חולמת אבל עדיין נמצאת במצב של מציאות מדומה. זה בדרך כלל קורה לי כשאני חולמת על המקום והסיטואציה שבה אני נמצאת באותו הרגע. וכל החושים שלי פשוט ערים לגמרי, אני שומעת, אני מריחה, אני פשוט חיה את הכל לגמרי. ובגלל שהחלום הוא במקום שבו אני נמצאת באמת קשה לי להפריד בין המציאות לדמיון. ותמיד אבל תמיד אני מגיעה לאיזשהו סוג של בהלה ואני לא מצליחה לדבר. רוצה לצעוק ולא יוצא קול, רק מילמול. אנשים שחלומים חלומות צלולים יכולים גם לסבול משיתוק במהלך השינה. הם פשוט לא מסוגלים לזוז, והגוף שלהם מגיע לרפיון מסויים שאי אפשר להתנתק ממנו. שזה גם תופעה שתמיד קורה לי, אני פשוט לא מסוגלת לזוז. והחלומות האלה משפיעים עליי כל כך שגם כשאני מתעוררת אני עדיין שבויה בהם.
שלום לכולם, אני לא בטוחה שמה שאני חווה זה באמת חלום צלול, כי אני לא מודעת לכך שאני חולמת, אני בעצם בטוחה שזו המציאות. זה אפשרי לחלום חלום צלול כשאתה לא מודע שאתה חולם? בכל מקרה אני אשמח אם תוכלו לתת חוות דעת, כי זו תופעה שחוזרת על עצמה אצלי. אני העתקתי מלמטה איזה משהו שכתבתי על התופעה: אתמול בלילה כמעט קיבלתי התקף לב. אני שוכבת במיטה שלי בחדר, אני מרגישה ממש מעורפלת, אני נלחמת עם העיניים שלי ואני פשוט ממש לפני שינה עמוקה. ברקע שמעתי רעשים חריגים, זה היה מעבר לרעש שאני שומעת בדרך כלל מהכביש הסוען מתחת לבית. אני שומעת המון מכוניות, משאיות, אוטובוסים...ואני תוהה אם השארתי את החלון פתוח, למרות שזכרתי היטב שסגרתי אותו. פתאום אני מבחינה בעוד רעש מוזר, מישהו פותח וסוגר קופסאות ממש קרוב אליי. בהתחלה חשבתי שאולי זה רעש מהחדר מדרגות, כי כבר קרו מקרים ששמעתי דברים הזויים משם, או אולי מהשכנים...אבל לא, זה בתוך הבית. אני מרימה את הראש ומציצה מעבר לדלת הכניסה לחדר, ואז אני מבחינה בצללית. אתם מכירים את זה שאתם מזהים משהו שעלול להפחיד אותכם בטירוף ואתם כאילו כמעט ולא רוצים להסתכל על זה, פשוט בוחרים להתעלם לחלוטין שזה קיים, אבל משום מה העיניים שלכם בכוח מנסות לפענח מה זה ולאט לאט אתם מגלים שזה בדיוק מה שפחדתם ממנו? זה מה שקרה לי, לאט לאט הבנתי שאני רואה בנאדם שלובש פנס ראש, ומתעסק עם הקיר שממולו, כאילו מנסה לפתוח כספת. השתתקתי. יש לי גנב בבית. רציתי לצעוק ולהגיד לו "מה אתה עושה כאן? לך מפה!" אבל לא הצלחתי, כל מה שיצא לי מהפה היה מילמולים. כאילו הלשון שלי נרדמה. אני מנסה לבטא מילים ואני לא מצליחה! אני מנסה להגיד לו "לך!" ואני פשוט לא מצליחה להגות שום מילה! הלשון שלי רפויה ומונחת בחוסר מעש בפה, ואני מתחילה להרגיש כל כך מתוסכלת ומבוהלת. הוא שמע אותי, ועכשיו הוא בטח יפגע בי. לא ידעתי מה לעשות. גם הגוף היה משותק מרוב הפחד. לא יכולתי לשאת את ההיסטריה שהייתה נעולה בגוף שלי ולא הצליחה להשתחרר כי לא הצלחתי לדבר, רציתי להיעלם באותו הרגע, פשוט לא להיות קיימת. לעצום את העיניים ולהפוך להיות שמיכה. לא יכולתי לשאת את הפחד הזה יותר אז התעוררתי. בעיקרון החלום שלי לא נופל בול על ההגדרה של חלום צלול, אבל יש הרבה דברים חופפים. חלום צלול אמור להיות חוויה מדהימה, אבל אני חווה סוג של חלום צלול שלילי, אני לא מודעת לכך שאני חולמת אבל עדיין נמצאת במצב של מציאות מדומה. זה בדרך כלל קורה לי כשאני חולמת על המקום והסיטואציה שבה אני נמצאת באותו הרגע. וכל החושים שלי פשוט ערים לגמרי, אני שומעת, אני מריחה, אני פשוט חיה את הכל לגמרי. ובגלל שהחלום הוא במקום שבו אני נמצאת באמת קשה לי להפריד בין המציאות לדמיון. ותמיד אבל תמיד אני מגיעה לאיזשהו סוג של בהלה ואני לא מצליחה לדבר. רוצה לצעוק ולא יוצא קול, רק מילמול. אנשים שחלומים חלומות צלולים יכולים גם לסבול משיתוק במהלך השינה. הם פשוט לא מסוגלים לזוז, והגוף שלהם מגיע לרפיון מסויים שאי אפשר להתנתק ממנו. שזה גם תופעה שתמיד קורה לי, אני פשוט לא מסוגלת לזוז. והחלומות האלה משפיעים עליי כל כך שגם כשאני מתעוררת אני עדיין שבויה בהם.
