חלום עם המשכים
תודה שקראת את חלומותיי עד כה. יש לי עוד הרבה חלומות כך שהעבודה שלך אף פעם לא תסתיים. מאז תקופת הילדות שלי אני חולמת חלומות של הצלה, איך שאני מצילה אנשים. החלום הריאשון שאני זוכרת זה שאני במקום שנקרא גיהנום: זה היה בנין לשריפת אנשים שהיה נמצא בגיא, ומאליו היו בנויים בתי תפילה מכל הדתות בצפיפות נוראית. הייתי היחידה שיודעת לעוף. נכנסתי דרך החלון, וראיתי חדר המתנה ענק שכולו מאבן אדומה. בצמוד לקיר היו ספסלי המתנה לאנשים שחיקו לתורם להיכנם לאש. בקיר הנגדי היה הכבשן. זה היה חדר שני עם חלונות ודלתות ללא מסגרות המתאימות להן. כך אפשר היה לראות את האש בוערת מהחלונות והדלתות ( שהיו בלי אמצעי הסגירה). כולם נכנס בתורו לכבשן בקור רוח כאליו היה נכנס לאיזשהו משרד רגיל. האנשים שישבו וחיקו לתורם שיחקו שחמט, קלפים וקראו עיתון, ועברו ביניהם אנשי דת חשובים ובירכו אותם אחד אחד. בין האנשים הממתינים ראיתי את אמא שלי ואמרתי לה: למה את לא בורחת, הרי אנשים נשרפים פה. היא אמרה לי לשתוק ומלמלה משהו. הבנתי שהיא לא תעזוב את המקום. אז אספתי את כל הילדים והסברתי להם שצריך לברוח. לקחתי את אחותי הקטנה בידיי והתחלתי לעוף, בעוד אני מובילה את האחרים. היה צריך לטפס על הר שהקיף את הבנין, ושהיו בו בתי תפילה רבים. מזג האויר היה יפה ונעים כאילו שלא קורה פה כלום.הרגשתי כובד וקושי רב בגלל שאחותי היתה כבדה והיה קשה לעוף.כשעברתי את פסגת ההר בתעופה, בקושי רב, התעוררתי. החלום השני שהיה לאחר מכן זה כשהצלתי אוכלוסייה שלמה בגיהנום השני, אבל אספר אותו אח``כ כדי שההודעות לא יהיו ארוכות מידי. מי יודע מה עלול להתקלקל עקב כך...
תודה שקראת את חלומותיי עד כה. יש לי עוד הרבה חלומות כך שהעבודה שלך אף פעם לא תסתיים. מאז תקופת הילדות שלי אני חולמת חלומות של הצלה, איך שאני מצילה אנשים. החלום הריאשון שאני זוכרת זה שאני במקום שנקרא גיהנום: זה היה בנין לשריפת אנשים שהיה נמצא בגיא, ומאליו היו בנויים בתי תפילה מכל הדתות בצפיפות נוראית. הייתי היחידה שיודעת לעוף. נכנסתי דרך החלון, וראיתי חדר המתנה ענק שכולו מאבן אדומה. בצמוד לקיר היו ספסלי המתנה לאנשים שחיקו לתורם להיכנם לאש. בקיר הנגדי היה הכבשן. זה היה חדר שני עם חלונות ודלתות ללא מסגרות המתאימות להן. כך אפשר היה לראות את האש בוערת מהחלונות והדלתות ( שהיו בלי אמצעי הסגירה). כולם נכנס בתורו לכבשן בקור רוח כאליו היה נכנס לאיזשהו משרד רגיל. האנשים שישבו וחיקו לתורם שיחקו שחמט, קלפים וקראו עיתון, ועברו ביניהם אנשי דת חשובים ובירכו אותם אחד אחד. בין האנשים הממתינים ראיתי את אמא שלי ואמרתי לה: למה את לא בורחת, הרי אנשים נשרפים פה. היא אמרה לי לשתוק ומלמלה משהו. הבנתי שהיא לא תעזוב את המקום. אז אספתי את כל הילדים והסברתי להם שצריך לברוח. לקחתי את אחותי הקטנה בידיי והתחלתי לעוף, בעוד אני מובילה את האחרים. היה צריך לטפס על הר שהקיף את הבנין, ושהיו בו בתי תפילה רבים. מזג האויר היה יפה ונעים כאילו שלא קורה פה כלום.הרגשתי כובד וקושי רב בגלל שאחותי היתה כבדה והיה קשה לעוף.כשעברתי את פסגת ההר בתעופה, בקושי רב, התעוררתי. החלום השני שהיה לאחר מכן זה כשהצלתי אוכלוסייה שלמה בגיהנום השני, אבל אספר אותו אח``כ כדי שההודעות לא יהיו ארוכות מידי. מי יודע מה עלול להתקלקל עקב כך...