חלום מעורבב
אתמול בלילה חלמתי חלום מאוד מעורב, בכל מיני נושאים. זה מתחיל ככה: אני יושבת בבית עם חברה שלי, ואנחנו מסתכלות החוצה ורואות שהבניין השני התמוטט, ובכלל חצי מהבניין שלי. אז היא מפגינה תושיה (לא נראה לי שאותה חברה היתה מתנהגת ככה בחיים האמיתיים) ואמרה לי "בואי ניקח את הדברים שלך ותבואי אלי". אני מתחילה לחפש את הדברים שלי ופתאום אבא שלי מופיע. הוא שואל אם אני מתכוונת ללכת ולהשאיר אותו כאן בהריסות, ואני אומרת שהוא יכול לבוא איתי לחברה שלי, אז היא מעירה משהו ופתאום נעלמת. אבא שלי מתחיל לרעוד מאוד, וזה מזכיר לי סיטואציה שהיתה לי לפני שנתיים, שהוא קיבל מכה בראש ואחרי שהוא רעד ככה הוא התעלף, אז לא חשבתי פעמיים (בחלום) וניסיתי לחייג לאמבולנס, לא ממש הצלחתי. בפעם הראשונה חייגתי למשטרה בטעות, והיתה לי כל הזמן הרגשה שאני חייבת למהר מאוד. כשהצלחתי להתקשר לאמבולנס, התחלתי לגמגם והיה לי ממש ממש קשה להוציא את המילים מהפה ולדבר איתם בקושי, והיתה לי הרגשה שאבא שלי צוחק עלי. ברגע כלשהו הוא נרדם, או נעלם, והיתה לי הרגשה שאני חייבת לעוף מהבית ולברוח כמה שיותר מהר. אז לא לקחתי איתי כלום (אפילו לא נעליים) והתחלתי לרוץ עם הגרביים החוצה. (ממש הרגשתי כאילו אני צריכה לברוח ממנו וללכת מבלי שהוא ירגיש). אז יצאתי החוצה, ומצאתי את עצמי הולכת נורא מהר עם הגרביים שלי בגשם, וראיתי את המורה שלי לאנגלית מלמדת איזושהי כיתה אחרת, ואח"כ יוצאת משם, כשאמרתי לה שלום היא ענתה לי לא ממש בחביבות. אני כעסתי מאוד שאני מתרוצצת בגרביים דווקא בגשם (ירד גשם זלעפות ממש!) ותהיתי איך שבוע אחרי הקיץ יורד גשם כזה. ראיתי הרבה אנשים לבושים בגדים ארוכים והולכים, והרגשתי לא שייכת, כאילו אני תיירת או משהו. המשכתי ללכת, רציתי להגיע לאמא שלי שנמצאת אצל אמא שלה באותו זמן. פתאום הגעתי בכלל לצד השני של העיר, ליד הבית שלי, (איפה שפגשתי את המורה היה ממש רחוק משם), וראיתי חדר כזה, כמו סוכה, באמצע הרחוב (זה מן מרכז מסחרי), ופגשתי שם הרבה תלמידים מהשכבה שלי. אז מישהי מהכיתה המקבילה אומרת לי סליחה, ואני רואה שהם גוזרים כל מיני שטויות מעיתונים. אני ממשיכה ללכת, ושוב מגיעה לצד השני של העיר, אבל למקום אחר, אבל לא ברור לי איפה ביוק. פתאום אני רואה בחורה, ועוד כמה מסביבה, אז אני שואלת אותה איך מגיעים לאנשהו (נראה לי שאמרתי משהו בחוצפה) וכשהלכתי משם הם התחילו לצחוק עלי בקול רם. בתוך כל זה מה שהכעיס אותי הוא למה הגרביים החדשות שלי התלכלכו ככה מהמדרכה ולמה יורד כזה גשם דווקא עכשיו. אח"כ הלכתי דרך איזו סמטא שאמורה לקצר לי את הדרך, והייתי אמורה לעבור בין פח זבל (מהירוקים הגדולים המרכזיים האלה) לכסא גלגלים. וממש לא רציתי לגעת בכיסא, וזה ממש הגעיל אותי. עברתי בכל זאת, וכאן מסתיים החלום. קצת רקע: ההורים שלי נמצאים בהליכי גירושין, אני בבית עם אבא שלי ואמא שלי אצל אמא שלה. אני כל הזמן מתרוצצת בין הבית שלי לבית שלה, ויש לי הרגשה ששניהם משתמשים בי כדי לאיים אחד על השני.
אתמול בלילה חלמתי חלום מאוד מעורב, בכל מיני נושאים. זה מתחיל ככה: אני יושבת בבית עם חברה שלי, ואנחנו מסתכלות החוצה ורואות שהבניין השני התמוטט, ובכלל חצי מהבניין שלי. אז היא מפגינה תושיה (לא נראה לי שאותה חברה היתה מתנהגת ככה בחיים האמיתיים) ואמרה לי "בואי ניקח את הדברים שלך ותבואי אלי". אני מתחילה לחפש את הדברים שלי ופתאום אבא שלי מופיע. הוא שואל אם אני מתכוונת ללכת ולהשאיר אותו כאן בהריסות, ואני אומרת שהוא יכול לבוא איתי לחברה שלי, אז היא מעירה משהו ופתאום נעלמת. אבא שלי מתחיל לרעוד מאוד, וזה מזכיר לי סיטואציה שהיתה לי לפני שנתיים, שהוא קיבל מכה בראש ואחרי שהוא רעד ככה הוא התעלף, אז לא חשבתי פעמיים (בחלום) וניסיתי לחייג לאמבולנס, לא ממש הצלחתי. בפעם הראשונה חייגתי למשטרה בטעות, והיתה לי כל הזמן הרגשה שאני חייבת למהר מאוד. כשהצלחתי להתקשר לאמבולנס, התחלתי לגמגם והיה לי ממש ממש קשה להוציא את המילים מהפה ולדבר איתם בקושי, והיתה לי הרגשה שאבא שלי צוחק עלי. ברגע כלשהו הוא נרדם, או נעלם, והיתה לי הרגשה שאני חייבת לעוף מהבית ולברוח כמה שיותר מהר. אז לא לקחתי איתי כלום (אפילו לא נעליים) והתחלתי לרוץ עם הגרביים החוצה. (ממש הרגשתי כאילו אני צריכה לברוח ממנו וללכת מבלי שהוא ירגיש). אז יצאתי החוצה, ומצאתי את עצמי הולכת נורא מהר עם הגרביים שלי בגשם, וראיתי את המורה שלי לאנגלית מלמדת איזושהי כיתה אחרת, ואח"כ יוצאת משם, כשאמרתי לה שלום היא ענתה לי לא ממש בחביבות. אני כעסתי מאוד שאני מתרוצצת בגרביים דווקא בגשם (ירד גשם זלעפות ממש!) ותהיתי איך שבוע אחרי הקיץ יורד גשם כזה. ראיתי הרבה אנשים לבושים בגדים ארוכים והולכים, והרגשתי לא שייכת, כאילו אני תיירת או משהו. המשכתי ללכת, רציתי להגיע לאמא שלי שנמצאת אצל אמא שלה באותו זמן. פתאום הגעתי בכלל לצד השני של העיר, ליד הבית שלי, (איפה שפגשתי את המורה היה ממש רחוק משם), וראיתי חדר כזה, כמו סוכה, באמצע הרחוב (זה מן מרכז מסחרי), ופגשתי שם הרבה תלמידים מהשכבה שלי. אז מישהי מהכיתה המקבילה אומרת לי סליחה, ואני רואה שהם גוזרים כל מיני שטויות מעיתונים. אני ממשיכה ללכת, ושוב מגיעה לצד השני של העיר, אבל למקום אחר, אבל לא ברור לי איפה ביוק. פתאום אני רואה בחורה, ועוד כמה מסביבה, אז אני שואלת אותה איך מגיעים לאנשהו (נראה לי שאמרתי משהו בחוצפה) וכשהלכתי משם הם התחילו לצחוק עלי בקול רם. בתוך כל זה מה שהכעיס אותי הוא למה הגרביים החדשות שלי התלכלכו ככה מהמדרכה ולמה יורד כזה גשם דווקא עכשיו. אח"כ הלכתי דרך איזו סמטא שאמורה לקצר לי את הדרך, והייתי אמורה לעבור בין פח זבל (מהירוקים הגדולים המרכזיים האלה) לכסא גלגלים. וממש לא רציתי לגעת בכיסא, וזה ממש הגעיל אותי. עברתי בכל זאת, וכאן מסתיים החלום. קצת רקע: ההורים שלי נמצאים בהליכי גירושין, אני בבית עם אבא שלי ואמא שלי אצל אמא שלה. אני כל הזמן מתרוצצת בין הבית שלי לבית שלה, ויש לי הרגשה ששניהם משתמשים בי כדי לאיים אחד על השני.