חכם, עיניו בראשו.
חברים, גם על האופננים, עקפו כחוק, שימרו מרחק.
כדי שנוכל כולנו לחזור הביתה בשלום.
משתף פוסט מהפייסבוק של הלנה מכניק, אשר הייתה עדה לתאונה בה נפצע רפי ידידה.
------------------------------------------------------------------------------------------------
לא זה הפוסט שקיויתי. לכתוב אחרי הרכיבה.
לא אלה התמונות שקיויתי להעלות. אחרי הרכיבה.
רכיבת חג עם פרטנרים ובמסלול מהסרטים.
כבשתי את העליה שהזלתי עליה ריר חודשים.
טיפסתי את צור הדסה.מלאת גאווה ואושר.
פחות מקמ לפני הסיום..עושה דראפטינג על רפי .שומעת מאחוריי.. "זהירות עוקף" ושוב..לא עברה שנייה ורוכב בודד נדחף ברצועה הדקה שנותרה ביני לבין צדי הכביש לא פחות ולא יותר מצד...ימין!!!!!!!!
הוא לא הסתפק בלסכן את חיי והמשיך לשעוט קדימה תוך שמעיף לאוויר שוב ושוב את כוונותיו. "זהירות עוקף".האיש במשימה.הוא יעקוף.ויהי מה.
כביש סואן.לא היה לרפי סיכוי לשמוע אותו.וגם אם היה שומע...ודאי לא היה לרפי סיבה להניח שהרוכב יעקוף מימין ברב טימטומו ולזוז שמאלה לפנות לו ספייס לעקיפה.
הרוכב. שקיבל לגיטימציה לעקוף רק מעצם הצהרתו נדחק בשנית אל הרצועה הדקיקה שהפרידה בין רפי וצד הכביש.
משם הכל היה עניין של שברירי שנייה.
האופניים נתקעו אלה באלה..רפי איבד שיווי משקל..עף באוויר אל צידי הכביש תוך שכתף שמאל ועורף ראשו התנדבו לספוג את הנחיתה.
צרחות כאב מפלחות את האוויר .צרחות שעוד תהדהדנה באוזניי לחודשים רבים..עוצרת .רצה אליו.צורח מכאבים.זה מעולה.אומרת לעצמי.כל עוד צורח .
ואז הוא הפסיק.הנשימות נהיו כבדות..כאילו זה עתה סיים ספרינט..האישונים התרחבו לגודל של היקום כולו..וכל הקריאות שלי בשמו נותרו ללא מענה.אני לבד.הוא לא עונה לי.הוא לא איתי.
חצי דקה...של אימה.קולטת שהוא כבר לא בהכרה.הוא הולך למות לי פה??
להתעשת ומהר.
רכב עוצר."תזמינו אמבולנס דחוף."אני מתעשתת וצועקת .נהג הרכב שעצר.איש יקר.בקור רוח דואג למדא .להסבר מיקום ותיאור מצבו של רפי.
ממשיכה בינתיים לקרוא בשמו.לא נוגעת לא מטלטלת.
ואז בשניה אחת הוא חוזר אליי מבוהל מבולבל "מה קרה?"..לקח רגעים להיזכר.
מתיישב."מה קרה לאופניים?" "מה קרה לנאליני שלי?".. החולצה נקרעה?..או קי..נרגעת..הוא בסדר הבחור.
)
נאנח מכאבים.ברי כשמש שהכתף רחוקה מהמקום שאמורה להיות.
קולטת את הקסדה המרוסקת כולה מאחור.
איפה האמבולנס לעזאזל?
הרוכב המטומטם בהלם בעצמו.רוצה לקבור את עצמו מאשמה מתחת לאדמה ורק ממשיך לחזור על המשפט.."אבל אבל אמרתי שאני עוקף"..
עוד אנשים מגיעים.רוכבים.רכבים.איפה לעזאסל האמבולנס.יונית מגיעה.אנחנו משתלטות על הלוגיסטיקה.אני קולטת שהרוכב המטומטם בהלם בעצמו ומבינה שאסור שימשיך לרכב כך.
איפה הרכב שלך?רחובות.בוא.ניקח אותך.אסור לך לרכב ככה.שמחה שפעלתי כך.לא נאבד את האנושיות גם במצבים כשזה מפתה ביותר.
זהו..אנחנו בבית חולים.
אני ויונית..בליווי מלכותי של הפצוע
רפי..איזה משפחה מדהימה של חבריך הרוכבים יש לך.לא הניחו לך לרגע.הווטסאפ זעק הצילו.הטלפונים ,..פתחנו חמל ...
צילומים.אבחנה.שבר בעצם הבריח.
מה עם הראש ?מה עם הסי טי?הוא לא היה בהכרה .סי טי תקין.זהו..יכולה מעט לנשום לרווחה.
עכשיו מחלימים.מעכלים.
פעם שניה שרוכב מתעופף באוויר ונפצע נגד עיני. ואני איתו לבד.אחד על אחד שניות ארוכות.פעם אחת כנהגת ליווי.פעם שנייה כרוכבת.
לא לא מתרגלים מזה ונהיים "קולים".
הרבה מחשבות.תובנות.כעסים.כרגע..בעיקר כעסים
עם כל הכבוד למאמצים העילאים להגביר מודעות בקרב נהגי הרכבים:אין משהו מרגיז יותר כשהסכנה באה מתוכינו.ולא.לא מטעות אנוש.לא מחוסר תשומת לב.אלא מרוכב מטומטם מתלהם שמסיבה הזויה כלשהי חשב שזה בסדר לעקוף מימין.שזה בסדר להצהיר שאתה עוקף ולעקוף. בלי בכלל להבין ולקלוט שאיש לא שם לב ולא מגיב להתראותיך.רוכב, שמישהו שם למעלה העניק לו את הזכות לשחק את אלוהים.
אז כדאי שקודם כל ולפני הכל ..אנחנו הרוכבים נקח אחריות על ההתנהלות שלנו.ירוקים ופזמניקים כאחד.כי זה יכול לקרות לכל אחד!קודם שנתיישר אנחנו מאחורי כל כללי המשמעת מצילי החיים ובאמת אבל באמת לא מורכבים ליישום ואחר כך נחנך את ציבור נהגי הרכבים והאופנועים לכבד אותנו כתושבי הכביש לכל דבר.
כי כל רוכב הוא אבא.בעל.חבר.הוא רוצה להקליק בבוקר ולנשק את אהוביו בסיום.
אף אחד אינו יוצא למשימה צבאית שלא בטוח מלכתחילה שיחזור ממנה.
אם כל אחד ייקח אחריות על עצמו ויבין שהתנהגות חסרת אחריות מסכנת לא רק אותו אלא גם את שותפיו על הכביש אולי..אולי..הסיכוי לתאונות כאלה מטומטמות כמו זו יפחת במעט.
Roughy Yedidia חבר יקר.תודה שהייתי לצידי בעוד ציון דרך כה חשוב.לא יכולתי לבקש פרטנר מדהים יותר.תודה על הדאגה.הליווי ההכוונה.. הלימוד הטיפים.זכיתי.
בבקשה תחלים מהר..יש לי עוד ככ הרבה עליות לכבוש.)
רכיבות בטוחות לכל חבריי.
חברים, גם על האופננים, עקפו כחוק, שימרו מרחק.
כדי שנוכל כולנו לחזור הביתה בשלום.
משתף פוסט מהפייסבוק של הלנה מכניק, אשר הייתה עדה לתאונה בה נפצע רפי ידידה.
------------------------------------------------------------------------------------------------
לא זה הפוסט שקיויתי. לכתוב אחרי הרכיבה.
לא אלה התמונות שקיויתי להעלות. אחרי הרכיבה.
רכיבת חג עם פרטנרים ובמסלול מהסרטים.
כבשתי את העליה שהזלתי עליה ריר חודשים.
טיפסתי את צור הדסה.מלאת גאווה ואושר.
פחות מקמ לפני הסיום..עושה דראפטינג על רפי .שומעת מאחוריי.. "זהירות עוקף" ושוב..לא עברה שנייה ורוכב בודד נדחף ברצועה הדקה שנותרה ביני לבין צדי הכביש לא פחות ולא יותר מצד...ימין!!!!!!!!
הוא לא הסתפק בלסכן את חיי והמשיך לשעוט קדימה תוך שמעיף לאוויר שוב ושוב את כוונותיו. "זהירות עוקף".האיש במשימה.הוא יעקוף.ויהי מה.
כביש סואן.לא היה לרפי סיכוי לשמוע אותו.וגם אם היה שומע...ודאי לא היה לרפי סיבה להניח שהרוכב יעקוף מימין ברב טימטומו ולזוז שמאלה לפנות לו ספייס לעקיפה.
הרוכב. שקיבל לגיטימציה לעקוף רק מעצם הצהרתו נדחק בשנית אל הרצועה הדקיקה שהפרידה בין רפי וצד הכביש.
משם הכל היה עניין של שברירי שנייה.
האופניים נתקעו אלה באלה..רפי איבד שיווי משקל..עף באוויר אל צידי הכביש תוך שכתף שמאל ועורף ראשו התנדבו לספוג את הנחיתה.
צרחות כאב מפלחות את האוויר .צרחות שעוד תהדהדנה באוזניי לחודשים רבים..עוצרת .רצה אליו.צורח מכאבים.זה מעולה.אומרת לעצמי.כל עוד צורח .
ואז הוא הפסיק.הנשימות נהיו כבדות..כאילו זה עתה סיים ספרינט..האישונים התרחבו לגודל של היקום כולו..וכל הקריאות שלי בשמו נותרו ללא מענה.אני לבד.הוא לא עונה לי.הוא לא איתי.
חצי דקה...של אימה.קולטת שהוא כבר לא בהכרה.הוא הולך למות לי פה??
להתעשת ומהר.
רכב עוצר."תזמינו אמבולנס דחוף."אני מתעשתת וצועקת .נהג הרכב שעצר.איש יקר.בקור רוח דואג למדא .להסבר מיקום ותיאור מצבו של רפי.
ממשיכה בינתיים לקרוא בשמו.לא נוגעת לא מטלטלת.
ואז בשניה אחת הוא חוזר אליי מבוהל מבולבל "מה קרה?"..לקח רגעים להיזכר.
מתיישב."מה קרה לאופניים?" "מה קרה לנאליני שלי?".. החולצה נקרעה?..או קי..נרגעת..הוא בסדר הבחור.
)נאנח מכאבים.ברי כשמש שהכתף רחוקה מהמקום שאמורה להיות.
קולטת את הקסדה המרוסקת כולה מאחור.
איפה האמבולנס לעזאזל?
הרוכב המטומטם בהלם בעצמו.רוצה לקבור את עצמו מאשמה מתחת לאדמה ורק ממשיך לחזור על המשפט.."אבל אבל אמרתי שאני עוקף"..
עוד אנשים מגיעים.רוכבים.רכבים.איפה לעזאסל האמבולנס.יונית מגיעה.אנחנו משתלטות על הלוגיסטיקה.אני קולטת שהרוכב המטומטם בהלם בעצמו ומבינה שאסור שימשיך לרכב כך.
איפה הרכב שלך?רחובות.בוא.ניקח אותך.אסור לך לרכב ככה.שמחה שפעלתי כך.לא נאבד את האנושיות גם במצבים כשזה מפתה ביותר.
זהו..אנחנו בבית חולים.
אני ויונית..בליווי מלכותי של הפצוע
רפי..איזה משפחה מדהימה של חבריך הרוכבים יש לך.לא הניחו לך לרגע.הווטסאפ זעק הצילו.הטלפונים ,..פתחנו חמל ...
צילומים.אבחנה.שבר בעצם הבריח.
מה עם הראש ?מה עם הסי טי?הוא לא היה בהכרה .סי טי תקין.זהו..יכולה מעט לנשום לרווחה.
עכשיו מחלימים.מעכלים.
פעם שניה שרוכב מתעופף באוויר ונפצע נגד עיני. ואני איתו לבד.אחד על אחד שניות ארוכות.פעם אחת כנהגת ליווי.פעם שנייה כרוכבת.
לא לא מתרגלים מזה ונהיים "קולים".
הרבה מחשבות.תובנות.כעסים.כרגע..בעיקר כעסים
עם כל הכבוד למאמצים העילאים להגביר מודעות בקרב נהגי הרכבים:אין משהו מרגיז יותר כשהסכנה באה מתוכינו.ולא.לא מטעות אנוש.לא מחוסר תשומת לב.אלא מרוכב מטומטם מתלהם שמסיבה הזויה כלשהי חשב שזה בסדר לעקוף מימין.שזה בסדר להצהיר שאתה עוקף ולעקוף. בלי בכלל להבין ולקלוט שאיש לא שם לב ולא מגיב להתראותיך.רוכב, שמישהו שם למעלה העניק לו את הזכות לשחק את אלוהים.
אז כדאי שקודם כל ולפני הכל ..אנחנו הרוכבים נקח אחריות על ההתנהלות שלנו.ירוקים ופזמניקים כאחד.כי זה יכול לקרות לכל אחד!קודם שנתיישר אנחנו מאחורי כל כללי המשמעת מצילי החיים ובאמת אבל באמת לא מורכבים ליישום ואחר כך נחנך את ציבור נהגי הרכבים והאופנועים לכבד אותנו כתושבי הכביש לכל דבר.
כי כל רוכב הוא אבא.בעל.חבר.הוא רוצה להקליק בבוקר ולנשק את אהוביו בסיום.
אף אחד אינו יוצא למשימה צבאית שלא בטוח מלכתחילה שיחזור ממנה.
אם כל אחד ייקח אחריות על עצמו ויבין שהתנהגות חסרת אחריות מסכנת לא רק אותו אלא גם את שותפיו על הכביש אולי..אולי..הסיכוי לתאונות כאלה מטומטמות כמו זו יפחת במעט.
Roughy Yedidia חבר יקר.תודה שהייתי לצידי בעוד ציון דרך כה חשוב.לא יכולתי לבקש פרטנר מדהים יותר.תודה על הדאגה.הליווי ההכוונה.. הלימוד הטיפים.זכיתי.
בבקשה תחלים מהר..יש לי עוד ככ הרבה עליות לכבוש.
)רכיבות בטוחות לכל חבריי.
