עבודה מוצלחת. גם אומנותית וגם 'עלילתית'
התחושה הראשונה שלי כשקראתי את זה היא 'ואוו, זה ממש מזכיר לי את CARTOON NETWORK ובעיקר דקסטר, בלי האומנות הזוויתית המכוערת והזרקנית שלהם'.
אני מוצא הרבה דברים מאוד טובים ונכונים (מבחינה טכנית) בקומיקס הזה. עיצוב הדמויות ברור מבלי לגלוש לסטריאוטיפיזציית יתר, יש לו קצב טוב ויש בו הקפדה על הכיוונים של מבט העין וזרימת הקריאה (אולי חוץ מסוף שורה חמש, והסאבפאנל של שורה שש שאפשר היה לעשות פליפ לכיוון התנועה שלהם).
עוד נקודה אחת שאפשר להציע לשיפור היא לשנות את רקע החדר בשורה שתיים כך שיכלול חלון ובו רואים את תנועת השמש כסממן לזמן הרב שעובר בעוד הדמות קוראת הרבה ספרים. אפשרות אחרת היא משחקי 'יום-לילה' בין הפריימים.
אבל הנקודה שהכי אהבתי, בשורה התחתונה (תרתי משמע) היא השימוש ברעיון בלון המחשבה. לצערי בלוני מחשבה נעלמים מהקומיקס המודרני. הם ממש זן בסכנת הכחדה שמוחלף בקריינות (בעיקר גוף ראשון) בסטריפים ובלונג פורם כאחד.
