חישוב גובה גלים ?
- פותח הנושא tshompy28
- פורסם בתאריך
הנה טבלה עם "כללי אצבע" שישימים ב"ים פתוח"
https://www.unc.edu/~rowlett/units/scales/beaufort.html
ושים לב להערה שלהם:
https://www.unc.edu/~rowlett/units/scales/beaufort.html
ושים לב להערה שלהם:
Note: wave heights apply to the open sea; waves in sheltered waters will be lower and steeper. As sailors know, other factors such as swell and depth can also modify wave heights.
נושא חישוב גובה הגלים הוא מורכב מאוד
את הטבלה הנ"ל, לא הייתי מגדיר אותה ככללי אצבע. זוהיא טבלת ביופורט שהוסיפו לה גובה גלים בשטח אוקייני. להזכירכם Beaufort היה אדמירל בצי הבריטי בראשית המאה ה19 שהגדיר את הטבלה של מצבי הים בשטחים אוקייניים כפי שנראה מעל סיפון הגשר של British man of war . הוא הקפיד מאוד שלא להגדיר את גובה הים אלא את מצב הים, ולא בכדי. מספר הגורמים הקובעים את גובה הים ועוצמתו הוא גדול וזה לא רק מרחב הים או העומק. בשטח מוגדר אפשר כיום לחשב, יותר נכון להעריך גובה גלים, אבל החישוב אינו מדויק דיו כמו כל חישוב שנעשה במודלים של מזג האוויר. ויותר מכך, משך הזמן האמיתי לתחזית הגלים הוא קצר בהרבה מאשר לתחזית הרוח. כך שצריך להתייחס אל כך בערבון מוגבל מאוד. אגב, ראיתי כבר טבלה שהגדירה גם את גובה הגלים ובה נכתב שבים התיכון אין גלים של יותר מ 6 מטר גובה עקב הגורם של שטח הים. הייתי מביא את מי שכתב את הטבלה הזו להצטרף אלי בגשר במסעות בים התיכון בהם חוויתי גלים של 11 מטר. או לחילופין לשבת על מצוף הגלים בחדרה שמודד כמעט כל חורף גלים של 11 מטר.
את הטבלה הנ"ל, לא הייתי מגדיר אותה ככללי אצבע. זוהיא טבלת ביופורט שהוסיפו לה גובה גלים בשטח אוקייני. להזכירכם Beaufort היה אדמירל בצי הבריטי בראשית המאה ה19 שהגדיר את הטבלה של מצבי הים בשטחים אוקייניים כפי שנראה מעל סיפון הגשר של British man of war . הוא הקפיד מאוד שלא להגדיר את גובה הים אלא את מצב הים, ולא בכדי. מספר הגורמים הקובעים את גובה הים ועוצמתו הוא גדול וזה לא רק מרחב הים או העומק. בשטח מוגדר אפשר כיום לחשב, יותר נכון להעריך גובה גלים, אבל החישוב אינו מדויק דיו כמו כל חישוב שנעשה במודלים של מזג האוויר. ויותר מכך, משך הזמן האמיתי לתחזית הגלים הוא קצר בהרבה מאשר לתחזית הרוח. כך שצריך להתייחס אל כך בערבון מוגבל מאוד. אגב, ראיתי כבר טבלה שהגדירה גם את גובה הגלים ובה נכתב שבים התיכון אין גלים של יותר מ 6 מטר גובה עקב הגורם של שטח הים. הייתי מביא את מי שכתב את הטבלה הזו להצטרף אלי בגשר במסעות בים התיכון בהם חוויתי גלים של 11 מטר. או לחילופין לשבת על מצוף הגלים בחדרה שמודד כמעט כל חורף גלים של 11 מטר.
על מנת לדייק
א. המושג שאתה מתייחס אליו = Fully Developed Sea State
ב. המושג מתייחס אל הפיזיקה והאנרגיה שיוצרת את הגלים כפי שציינת אך, התוצאה משתנה בשטחי ים שונים, כמו גם שהערכים של הפיזיקה משתנים ביחס למרחב הים.
ג. בים התיכון כ 400 מייל? מזכיר לי את רבי אלעזר בן עזריה שאמר "הרי אני כבן 70 שנה" הוא היה בן 30 באותה עת, הצעיר שבסנהדרין. "זמן ניכר" זו לא הגדרה.
ד. אני נתקלתי בגלים של 10 מטר גובה על יד החוף האלגיראי ברוח של 70 קשר כאשר מיסטראל נשב יומיים על פני שטח ים של 600 מייל. לעומת זה נתקלתי בגלים של 11 מטר במזרח ים תיכון בסערה דר/מע 70 קשר אחרי יום כששטח הנשיבה היה 550 מייל.
ה. מה שאני רוצה להדגיש הוא שמצב הים, גם אם הוא מוגדר כ fully developed sea הוא ערך משתנה והחישובים של המומחים הגדולים בעולם לא הצליחו לחשב את עוצמת הים. וזו אחת מהסיבות שיש מקרים של אוניות שנשברות בגלי ענק שנוצרים מעל ומעבר לדמיון וחישובי האנוש.
א. המושג שאתה מתייחס אליו = Fully Developed Sea State
ב. המושג מתייחס אל הפיזיקה והאנרגיה שיוצרת את הגלים כפי שציינת אך, התוצאה משתנה בשטחי ים שונים, כמו גם שהערכים של הפיזיקה משתנים ביחס למרחב הים.
ג. בים התיכון כ 400 מייל? מזכיר לי את רבי אלעזר בן עזריה שאמר "הרי אני כבן 70 שנה" הוא היה בן 30 באותה עת, הצעיר שבסנהדרין. "זמן ניכר" זו לא הגדרה.
ד. אני נתקלתי בגלים של 10 מטר גובה על יד החוף האלגיראי ברוח של 70 קשר כאשר מיסטראל נשב יומיים על פני שטח ים של 600 מייל. לעומת זה נתקלתי בגלים של 11 מטר במזרח ים תיכון בסערה דר/מע 70 קשר אחרי יום כששטח הנשיבה היה 550 מייל.
ה. מה שאני רוצה להדגיש הוא שמצב הים, גם אם הוא מוגדר כ fully developed sea הוא ערך משתנה והחישובים של המומחים הגדולים בעולם לא הצליחו לחשב את עוצמת הים. וזו אחת מהסיבות שיש מקרים של אוניות שנשברות בגלי ענק שנוצרים מעל ומעבר לדמיון וחישובי האנוש.
דיוק??
לא הבנתי במה דייקת.
אבל בדיוק כפי שכתבתי ים מפותח צריך מרחב נשיבה, וכן, בסערות מערביות ודרום מערביות של 30-40 קשר רוח לוקח לו כ-400 מייל בים הפתוח וכיממה להגיע למפותח מלא.
מדי הגלים שבקרבת החוף מצביעים על גובה רב יותר כתוצאה מאפקט הקרקע.
דרך אגב, אתה יודע איך מד הגלים של חדרה קובע את הגובה הממוצע והסיגניפיקנטי של הגלים??
לא הבנתי במה דייקת.
אבל בדיוק כפי שכתבתי ים מפותח צריך מרחב נשיבה, וכן, בסערות מערביות ודרום מערביות של 30-40 קשר רוח לוקח לו כ-400 מייל בים הפתוח וכיממה להגיע למפותח מלא.
מדי הגלים שבקרבת החוף מצביעים על גובה רב יותר כתוצאה מאפקט הקרקע.
דרך אגב, אתה יודע איך מד הגלים של חדרה קובע את הגובה הממוצע והסיגניפיקנטי של הגלים??
fully developed sea
fully developed sea
 
(Also called fully arisen sea.) A sea for which the input of energy to the waves from the local wind is in balance with the transfer of energy among the different wave components, and with the dissipation of energy by wave breaking.
 
Usually this is taken to mean that the sea state is independent of the distance (fetch) over which the wind blows and the time (duration) for which it has been blowing. Some of the wave components of the energy spectrum may not have their maximum amount of spectral energy in a fully developed sea, as an "overshoot" tends to occur during the process of wave growth.
 
fully developed sea
 
(Also called fully arisen sea.) A sea for which the input of energy to the waves from the local wind is in balance with the transfer of energy among the different wave components, and with the dissipation of energy by wave breaking.
 
Usually this is taken to mean that the sea state is independent of the distance (fetch) over which the wind blows and the time (duration) for which it has been blowing. Some of the wave components of the energy spectrum may not have their maximum amount of spectral energy in a fully developed sea, as an "overshoot" tends to occur during the process of wave growth.
 
למען חופש המידע ארחיב קצת
ההגדרה שהבאת לעיל מוכרת לי היטב. אם תתעמק בנושא יותר תמצא שיש הגדרות נוספות לא כולן חופפות אחת לשניה. המושג fully developed sea התגבש עוד בימינו תחת הקונספציה שקובעת ש במרחב ים נתון לא יכול להיווצר מצב ים גרוע יותר מאשר מינימום של נתונים של רוח, זמן נשיבה, מרחב ים ועומק. יש גם נתונים נוספים. כלומר, אם לפי מה שכתבת, בים התיכון מרחב הים הנדרש הוא כ 400 מייל ימי + X קשר רוח , Y זמן נשיבה ו נאמר עומק של 100 + fathoms . כל נתון שיעלה על הנתונים הללו לא יעצים את מצב הים. מהוא המצב אין הגדרה.
בשעתו כאשר למדתי את המשג הזה למבחנים לרבי חובלים, כבר אז היו לי תהיות לגבי הגדרה זו. מטאורולוגיה למדתי משני אנשים יקרים שאיישו את התחנה המטאורולוגית בנמל חיפה. הגדוש ומילר. שניהם מצויינים. ההבדל בינהם היה שהגדוש היה תאורטיקן מצויין שלא הפליג בים ומילר עשה את הסטאג' שלו על גבי קורבטות של ה USCG ששייטו בגזרות שונות באוקיינוסים בכל מזג אויר כאוניות מזג אוויר לפני היות הלווינים. הגדוש קידש את המושג הזה שהתפתח בראשית דרכי בצי הסוחר ומילר טען שההגדרה לא מתאימה למציאות שמתפתחת בעת התפתחותה של סערה מסיבית. ממאות אלפי המיילים שעברתי במרחבי הימים בפלנטה הגעתי למסקנה שמילר צדק. כולל בים התיכון.
אז, הנה מה שכותב אחד בשם Paul C. Liu מה National Oceanic & Athmospheric Administration בקצרה על נושא זה (ההרחבות לא לכאן)
Is There Still "Fully Developed" Seas Out There in the Oceans?
It was in the early 1960's when Pierson & Moskowitz developed the spectrum form for a fully developed wind sea that became widely used instantly and later the basis of JONSWAP spectrum.Come into the 21st century , I can't help wondering if the concept of "fully developed" seas is still a viable one out there . אוסיף רק שתי הערות
א. מטאורולוגיה זה לא מדע מדוייק
ב. קונספציות עלולות ליצור מצב של סטגנציה - התאבנות וטוב שיש הכופרים בהן.
ההגדרה שהבאת לעיל מוכרת לי היטב. אם תתעמק בנושא יותר תמצא שיש הגדרות נוספות לא כולן חופפות אחת לשניה. המושג fully developed sea התגבש עוד בימינו תחת הקונספציה שקובעת ש במרחב ים נתון לא יכול להיווצר מצב ים גרוע יותר מאשר מינימום של נתונים של רוח, זמן נשיבה, מרחב ים ועומק. יש גם נתונים נוספים. כלומר, אם לפי מה שכתבת, בים התיכון מרחב הים הנדרש הוא כ 400 מייל ימי + X קשר רוח , Y זמן נשיבה ו נאמר עומק של 100 + fathoms . כל נתון שיעלה על הנתונים הללו לא יעצים את מצב הים. מהוא המצב אין הגדרה.
בשעתו כאשר למדתי את המשג הזה למבחנים לרבי חובלים, כבר אז היו לי תהיות לגבי הגדרה זו. מטאורולוגיה למדתי משני אנשים יקרים שאיישו את התחנה המטאורולוגית בנמל חיפה. הגדוש ומילר. שניהם מצויינים. ההבדל בינהם היה שהגדוש היה תאורטיקן מצויין שלא הפליג בים ומילר עשה את הסטאג' שלו על גבי קורבטות של ה USCG ששייטו בגזרות שונות באוקיינוסים בכל מזג אויר כאוניות מזג אוויר לפני היות הלווינים. הגדוש קידש את המושג הזה שהתפתח בראשית דרכי בצי הסוחר ומילר טען שההגדרה לא מתאימה למציאות שמתפתחת בעת התפתחותה של סערה מסיבית. ממאות אלפי המיילים שעברתי במרחבי הימים בפלנטה הגעתי למסקנה שמילר צדק. כולל בים התיכון.
אז, הנה מה שכותב אחד בשם Paul C. Liu מה National Oceanic & Athmospheric Administration בקצרה על נושא זה (ההרחבות לא לכאן)
Is There Still "Fully Developed" Seas Out There in the Oceans?
It was in the early 1960's when Pierson & Moskowitz developed the spectrum form for a fully developed wind sea that became widely used instantly and later the basis of JONSWAP spectrum.Come into the 21st century , I can't help wondering if the concept of "fully developed" seas is still a viable one out there . אוסיף רק שתי הערות
א. מטאורולוגיה זה לא מדע מדוייק
ב. קונספציות עלולות ליצור מצב של סטגנציה - התאבנות וטוב שיש הכופרים בהן.
כן
הדרך לפתרון תלויה במה האפליקציה שלך.
אם את/ה מחפש/ת נוסחה פשוטה שתתן לך קנה מידה ממבט מהיר על מד הרוח כשאת/ה מפליג/ה כי נחמד לדעת או לצורך גלישת גלים אז יש כל מיני "כללי אצבע" שאנשי ים מזוקנים אוהבים לספר על תולדותיהם בנימה רומנטית.
אם לוקחים את הדיוק רמה אחת הלאה אז יש טבלאות (בשימוש בטבלה אין "חישוב" כמו ששאלת, אבל נגיד שזה ישמש את המטרה שלך). הטבלאות השונות מחלקות דרגות שונות לים בהתאם לגובה גלים או לעוצמת רוח, ומהם אפשר לגזור שגובה גלים מסויים נקשר לעוצמת רוח מסויימת (או טווחים של כ"א מהנ"ל) בכל דרגת ים. טבלת בופור היא אחת מהן. טבלת מצב הים (Sea State) יותר מקובלת בעולם. חפש/י בגוגול:
Sea state occurrence in the open ocean (Lee and Bales 1984)
אם את/ה מחפש/ת תשובה מדוייקת לצורך כיול כלי שייט אוטונומיים או התאמת גוף ספינה לאקלים מסויים אז רוב הסיכוים שלא תסתמך/י על נתוני רוח. תצטרך/י עוד כמה נתונים כמו עומק, אורך גל/period, וכו' ועם כמה השערות לגבי ליניאריות, גל ארוך (Long Wave) וקרקעית שטוחה וגישה ללוח מחיק זה יכול להיות פחות מסובך. העומק הוא חשוב.
יש גם כמה מודלים שפותחו ב-ITTC שנוגעים גם ל-Fetch באיזורים שונים תחת fully developed seas כמו שמישהו כתב כאן. JONSWAP לדוגמא זה מודל לפיורדים (אם זכור לי נכון) ו-Pierson-Moskowitz זה מודל לצפון אטלנטי.
ספרים טובים לרפרנס:
Water Wave Mechanics for Engineers and Scientists מאת R.G. Dean ו-R.A. Dalrymple, פרקים 3 ו-5.
Hydrodynamics of High-Speed Marine Vehicles מאת O.M. Faltinsen. פרק 3
בטוח שתמצא/י פי.די.אף. של לפחות אחד מהם אם תחפש/י.
הדרך לפתרון תלויה במה האפליקציה שלך.
אם את/ה מחפש/ת נוסחה פשוטה שתתן לך קנה מידה ממבט מהיר על מד הרוח כשאת/ה מפליג/ה כי נחמד לדעת או לצורך גלישת גלים אז יש כל מיני "כללי אצבע" שאנשי ים מזוקנים אוהבים לספר על תולדותיהם בנימה רומנטית.
אם לוקחים את הדיוק רמה אחת הלאה אז יש טבלאות (בשימוש בטבלה אין "חישוב" כמו ששאלת, אבל נגיד שזה ישמש את המטרה שלך). הטבלאות השונות מחלקות דרגות שונות לים בהתאם לגובה גלים או לעוצמת רוח, ומהם אפשר לגזור שגובה גלים מסויים נקשר לעוצמת רוח מסויימת (או טווחים של כ"א מהנ"ל) בכל דרגת ים. טבלת בופור היא אחת מהן. טבלת מצב הים (Sea State) יותר מקובלת בעולם. חפש/י בגוגול:
Sea state occurrence in the open ocean (Lee and Bales 1984)
אם את/ה מחפש/ת תשובה מדוייקת לצורך כיול כלי שייט אוטונומיים או התאמת גוף ספינה לאקלים מסויים אז רוב הסיכוים שלא תסתמך/י על נתוני רוח. תצטרך/י עוד כמה נתונים כמו עומק, אורך גל/period, וכו' ועם כמה השערות לגבי ליניאריות, גל ארוך (Long Wave) וקרקעית שטוחה וגישה ללוח מחיק זה יכול להיות פחות מסובך. העומק הוא חשוב.
יש גם כמה מודלים שפותחו ב-ITTC שנוגעים גם ל-Fetch באיזורים שונים תחת fully developed seas כמו שמישהו כתב כאן. JONSWAP לדוגמא זה מודל לפיורדים (אם זכור לי נכון) ו-Pierson-Moskowitz זה מודל לצפון אטלנטי.
ספרים טובים לרפרנס:
Water Wave Mechanics for Engineers and Scientists מאת R.G. Dean ו-R.A. Dalrymple, פרקים 3 ו-5.
Hydrodynamics of High-Speed Marine Vehicles מאת O.M. Faltinsen. פרק 3
בטוח שתמצא/י פי.די.אף. של לפחות אחד מהם אם תחפש/י.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.