חיפושים

lonely TearDrop

New member
חיפושים

אתמול התקשרה אלי מישהי שהייתה חברה של אמא שלי ואמרה שהיא רוצה לפגוש אותי.
לפני כשבוע כשהצגתי את עצמי כאן בפורום, אמרתי שאיבדתי את אמא שלי (שהתאבדה) כשהייתי בת 3, כך שלא גדלתי איתה והאמת היא שגם אין לי אפילו זיכרון אחד קטן ממנה.
שנים הייתי מחפשת פיסות מידע על האשה שהיא הייתה. יש לי מחברת שלה שמלאה בניתוחים לשירים שונים (היא הייתה מורה לספרות), יש לי את הארנק שלה שעדיין מלא בפתקים עם מתכונים, במרשמי תרופות, בתמונות קטנות של אחי הגדול. יש לי תמונות שלה מכל מיני תקופות, חולצה שהיא אהבה ללבוש ובעיקר יש לי המון "מאפייני דמות" שאנשים אחרים אמרו ותיארו וכולם מאוד הזכירו אותי וכמה שאנחנו דומות.
באיזשהו שלב עזבתי את זה. החלטתי עם עצמי שזה לא בריא לי לחקור כל הזמן, להתעמק באדם שאיננו ושלא יהיה. החיפוש שלי אחרי האמא הזאת, בעיקר חשף בפניי סודות קשים שהמשפחה שלי הסתירה ממני וגם המון צדדים יפים ואפלים בה. החיפוש אחריה כל הזמן הרגיש כמו חיפוש אחרי עצמי וככל שידעתי יותר עליה כך הרגשתי שאני והיא זו אותה אחת. התבלבלתי. ובעיקר פחדתי שאהיה כמוה ושיש לנו את אותו הגורל. ולא רציתי בזה, אז הנחתי לזה.
והנה, אחרי כמה שנים של הפסקה מהחיפוש הנואש הזה שהיה, מגיעה מישהי שהכירה אותה. עוד נקודת מבט עליה. עוד פיסות של עוד מידע. ואני לא מסוגלת לוותר על זה- על האפשרות שייחשף בפני עוד צד, עוד סוד. כאילו שהמידע הופך אותה לאמיתית ולקיימת ומקרב אותה אלי.
 

mykal

New member
כל התהליך בעיני

הוא טבעי, ואפילו מתבקש.
אני כ"כ מזדהה עם הזהוי של אמא דרך החפצים שלה.
הדברים המאפינים אותה.

רק הארה (הא' בכונה) קטנה
נראה לי שכדאי לך שאיש מקצוע ינוט את הרצון הזה שלך,
למקומות היפים והחיוביים.
כי המשפט שלך " ובעיקר פחדתי שאהיה כמוה ושיש לנו את אותו הגורל."
את יכולה להיות כמוה, בתכונות היפות שלה,
את יכולה להיות כמוה בחריצות שלה, בהבנה שלה. ביופי שלה.
ועדין גם דמיון משאיר כל אחת כאדם נפרד.
ובטח לא גורל זהה.
את עצמאית וישות נפרדת. ואני בטוחה שיש לך גורל נהדר,
 

lonely TearDrop

New member
הניווט הזה קיים

אני כבר לא במקום הזה שהייתי בו ואני היום רואה את עצמי כאחרת ממנה, בעיקר מאז שהפסקתי להתעסק בה בכזאת אינטנסיביות. רק החשש שהדיבור עליה עם אדם שהכיר אותה יגרום לי שוב לחפור ולחקור...
 

mykal

New member
מבינה מאוד,

רק שבעיני, ה'חשש' שאת מדברת עליו.
צריך להתפוגג. ות צריכה ללמוד כלים להפיג אותו.
(מקוה שהובנתי, כי נשמע לי מסרבל, ואין לי דרך אחרת להסביר.

את חייבת להיות הכי את--שמחה, חייכנית, ושה דברים שיקדמו אותך.
ואמא של כולנו היא כרגע, רק זכרון.
 
גורל דומה?

באתי לתרום מנסיוני, כבת של אשה שהתאבדה. הייתי בת 14.5 כשאמא שלי לקתה במניה דיפרסיה - בגיל מאוחר מאד יחסית למחלה. הייתי בת 18.5 כשהיא שמה קץ לחייה. אני זוכרת היטב את המהפך שחל בה, את שנות המחלה, שבעצם לקחה את אמא שלי הרבה הרבה לפני מותה.
באתי להגיד לך שהתאבדות אינה גורל, היא לא גן שחייב להיכנס לפעולה מתישהו. התאבדות היא בחירה, מעשה אקטיבי מאד של אדם. מעשה שניתן למנוע, אם אנחנו קשובים לעצמנו, לבחירות שלנו ולכך שהן צריכות למשוך אותנו למעלה, ולא לגרור למטה. אנחנו יכולים להיות קשובים למצבי הרוח שלנו, לסביבה שלנו. לא מתוך חשש מתמיד, אלא ממקום של בטחון דוקא - אני יכולה לשמור עלי. אני דואגת לעצמי.
בכל 21 השנים שחלפו מאז, חשבתי לא מעט על הבחירות שאמי עשתה, שהובילו לאן שהובילו. חשבתי על הטריגרים שלה, ושמתי לב שחלק מהבחירות שלי זהות. אבל ממקום אחר לגמרי, שלם יותר, קשוב יותר. המקום שמאפשר לי להגיד - התאבדות אינה גורל, וגם אם אני דומה לאמי ברוב אופיי, הרי שבחלק הזה, של שמחה, של אופטימיות (יש יגידו, חסרת תקנה או בסיס), בחלק הזה אני שונה ממנה. בחלק של לבדוק שהבחירות שלי מובילות אותי למקומות שמחים, ולא לתהומות - בחלק הזה, אני שונה ממנה.
אני מקווה שבדברי לא פגעתי בך, או באף אחת אחרת. באתי באמת לתת חלק קטן מניסיוני, ואם אינך מפיקה ממנו תועלת, אנא הניחי לו לגמרי, ובפרט, אל תפיקי ממנו פגיעה...
 

mykal

New member
תודה על דבריך,

החכמתי, מענין מה שכתבת שאפשר להתגבר על
הדמיון למקום קשה.
מענין מה תגיב פותחת השרשור.
 
שלום lonely TearDrop

תהליך החיפוש הוא תהליך שמבחינה רגשית גורם לאמביוולנטיות, מצד אחד כמיהה להכיר, לחשוף ולהתקרב לאמא. מצד שני פחד וחשש ממה יחשף שם?
כאשר מאבדים הורה, בעיקר בגיל כל כך צעיר, בונים לעצמינו כמו פסיפס דמות, מתוך חלקים של סיפורים, פריטים. כל מידע יכול להוסיף ולהעשיר את הדמות שבנית, אבל גם אולי לפגוע במה שנוצר?
ויש אולי גם קושי, מהכובד הרגשי של ההתעסקות הזאת ולאן הפגישה הזו עלולה להוביל (מה אגלה על עצמי)?
כפי שאת רואה, אין כאן נכון או לא נכון, אני רק מרחיבה את ההתבוננות, את צריכה לחשוב על השלכות שונות ותסריטים שונים של הפגישה.
אם תרצי את מוזמנת להמשיך לשתף או להתייעץ.
בהצלחה בכל דרך שתבחרי
.
שבת שלום,
ענבר
 
למעלה