חינוך של פעם

[פלגיה]

חינוך של פעם

פוסט מבלוג שהגיע לשער הראשי של תפוז. "לי לא רק קראו "חמור", גם היו מלבישים לי תלבושת קלון של חמור כעונש. וגם היכו אותי הרבה. בסופו של דבר יצאתי בסדר, בלי טראומות וגם לא טיפשה"

 

[מ ר נ פ ש]

האשה שכתבה את הפוסט הנ"ל

מפגינה את הפגיעה הקשה ביותר שנגרמה לה מהטראומות וההשפלות שעברו עליה בילדותה: אובדן האמפתיה והיכולת להבין לרגשותיהם של ילדים שנפגעים בצורה דומה. מחקרים רבים מוכיחים באופן חד משמעי שהשפלות מסוג כזה גורמות לנזק פסיכולוגי מתמשך, לנטיות אלימות, למחלות נפשיות וגופניות. אולם ילדים שכל מה שהם מקבלים הוא יחס משפיל ואכזרי, לומדים, בלית ברירה, להעריץ את האנשים שהתעללו בהם ולמחוק מתודעתם כליל את תחושת ההשפלה, הכעס, הפחד והייאוש שההשפלות הללו עוררו בהם. הם גדלים להיות אנשים שמזלזלים בכאבם של אחרים, ובעיקר בכאבם של אנשים חלשים וחסרי אונים -- בראש ובראשונה בכאבם של ילדים. הם שבים ואומרים ש"לא נגרם להם נזק", אולם את הזעם המודחק על מה שנעשה להם הם מוציאים על הילדים שלהם ברגע שיש להם הזדמנות. כך, הדור הבא משלם את המחיר ומעגל ההשפלה והאלימות נמשך.

 

[שירה xs]

האישה שכתבה את הפוסט הזה

טוענת שהיא יצאה "בלי טראומות" (היא גם טוענת שהיא יצאה לא טיפשה, אבל לזה נניח), אבל מצד שני היא מספרת שהיה לה עסק עם אמא שלה ש"אף אחד לא רצה להתעסק איתה" (היא לא מפרטת), ומספרת על עונשי הכאה והשפלה של המורים, שקיבלו תמיד גיבוי מלא מההורים. כשמישהי שעברה סיוט כזה אומרת שהיא יצאה מזה "בלי טראומות" האבסורד הוא כל כך גדול וזועק, שכל מה שנותר הוא לקוות שלעולם לא יהיו לה ילדים משל עצמה.

 

[פיפרמנט]

../images/Emo163.gif מצטערת לנפץ לכם את האשליות...

למרות המחקרים המלומדים שאתם מסתמכים עליהם(ואולי גם ניסיון אישי) - המציאות שונה.... הרבה ציטוטי הבל נאמרו פה אך אני רוצה להתייחס רק לאחד שמסביר את הפער בין המציאות לבין הקשקשת כאן : " אולם ילדים שכל מה שהם מקבלים הוא יחס משפיל....." אז זהוא. שזה ---לא--- כל מה שקבלתי וקבלנו . היתה ענישה שלא נהוגה היום אך לא היה רק זה. היה הרבה חום אהבה ביטחון ואושר עילאי של ילדות קסומה שהתפתחה לבגרות מופלאה. אני בטוחה שאם הייתי רק חיה בואקום של ענישה -באמת זה היה אכזרי,אבל העונש נמהל בהרבה דברים טובים אחרים ולכן אני לוקחת בפרופורציות נכונות את הרובד הזה... ( ציינתי זאת באחת התגובות) ולך במיוחד שירה צר לי לאכזב אותך אך הקמתי משפחה וגדלתי ילדים נורמטיבים ובריאים... מוזר לי במיוחד סוג "התקווה" שלך שלמישהי שעברה טראומה לא יהיו ילדים משל עצמה.... נגיד שמישהי כן עברה טראומה בגלל האמא שלה - -אז בגלל מה שקרה לה בגלל אמה -היא צריכה להמנע מלהיות אמא בעצמה? אבות אכלו בוסר ושיני אבות תכהנה? טוב זו בעצם תגובה ארוכה מדיי לדברים שלא כל כך שווים התיחסות -לעשות כזה ניתוח אופי מאספקט אחד שמובא בפוסט... או אולי אתם משליכים עלי את חוויותכם...

 

[פיפרמנט]

כמובן.. תקהנה..

וחג שמח...

 

[מ ר נ פ ש]

RE: מצטערת לנפץ לכם את האשליות

בתור ילדים אנחנו תמיד מנסים לראות את הצד השני ולהתמקד בצדדים הטובים של המציאות משום שקשה לנו לתפוס שאנשים מבוגרים שאנחנו סומכים עליהם יכולים לנצל את הסמכות שלהם כדי לפגוע בנו עד כדי כך. אנחנו אומרים לעצמנו "לא, אבא ואמא הם טובים, אני לא יכול לחשוב עליהם כעל אנשים שנהנים להשפיל אותי ולפגוע בי". אבל הפסיכולוגיה הזאת קצת משבשת את ההבנה שלנו אם אנחנו לא נפטרים ממנה, בעיקר כשאנחנו מבוגרים. לדוגמה: נניח שאת נשואה לגבר שנותן לך הרבה חום, אהבה, ביטחון ואושר עילאי, ורק מדי פעם משפיל אותך בציבור או רק מדי פעם נותן לך סטירה. האם גם במקרה הזה היית אומרת שהוא בעל טוב ושצריך לסלוח לו?

 

[פיפרמנט]

סמאאאלה../images/Emo2.gif

" ....., ...., ..," בחיי שאבדתי אותך מתוק נפש, נפש האדם מופלאה מכל מחקר, מכל סטטיסטיקה או תאוריה. אין לי שום כוונה להמשיךבדיון הטפל האם יצאתי "שרוטה" או עם "הדחקות".... תמשיך אתה בתאוריות שלך ואני בחיים האמיתיים והנחמדים שלי