חינוך לשוויון ובתי"ס ייחודיים

[חנה בית הלחמי]

חינוך לשוויון ובתי"ס ייחודיים

הנושא נמצא כעת בסדר היום הפוליטי. משרד החינוך חוסם יוזמות לבתי ספר דמוקרטיים ובתי ספר ייחודיים למיניהם שעניינם חינוך לשוויון - תוך הקפאה גם של אישורים שניתנו בעבר. רוב בתי הספר הללו הם ביוזמת הורים או עיריות ויש כ- 20 יוזמות הורים כאלו "בצינור" (כולל אחת בעירי רעננה). מאידך, משרד החינוך לא יוצר תכניות לימוד ו/או פתיחת בתיספר ייחודיים כאלו משלו. למה ? חינוך לדמוקרטיה ושוויון בפני החברה והחוק נראה לי חשוב, חשוב לנו כאזרחיות וכנשים וכמקום הכי חשוב להטמעת המסר השוויוני בכלל ושוויון הזדמנויות ושוויון חברתי לנשים בפרט. שאלתי כאן עם להעלות את הנושא - קבלתי אומנת מעט תשובות אבל מעלה את הנושא בכל זאת... לפחות למען הידיעה.

 

[אורין קיי]

בתי ספר דמוקרטיים -

הרעיון הראשון בארץ להקים בית ספר כזה נולד לפני כ - 24 שנים, כשבני היה בן חמש. השתתפתי בגרעין ההקמה. משרד החינוך לא התנגד, אבל לא תמך, וודאי שלא בתקציב. בית הספר הנ"ל הוקם בראשון. אחריו קמו עוד אחד מהם קיים בחדרה. בי"ס כזה זקוק לתקציבים מוגדלים, היות ובגישתו הבסיסית הוא מאפשר לתלמידיו גישה לכל מידע והתנסות, בין אם ע"י סיעור מוחין ובין אם ע"י הצעות מהתלמידים והוריהם. גם צוות מורים שמלמד בפרוייקט כזה, אמור להיות מעולה ושכרו בהתאם. מערכת החינוך, שאיננה אוטונומית, והתלוייה בהחלטות פוליטיות, אינה יכולה לאפשר לעצמה להשקיע כספים בסדר גודל כזה הנדרש עבור בי"ס דמוקרטי. לעומת זאת, להשקיע בישיבות - כן. מטבע הדברים, נופל העול הכספי על ההורים וכך, זוכים לחינוך דמוקרטי, ילדים אלה שיכולים לאפשר לעצמם. כך הולך ומתגבש חינוך נפרד, אליטיסטי ופרטי, וכנראה שזו הסיבה להתנגדות של שרת החינוך הנוכחית.

 

[חנה בית הלחמי]

העניין הוא שכל עוד אין תקציב ראוי

לשיפור החינוך הממלכתי והפיכתו לממלכתי באמת - דמוקרטי, שוויוני וכולי - אין זכות מוסרית ואף שר/ת חינוך למחות על קיום החינוך ה"פרטי" וה"אליטיסטי". הבן שלי לא ילך כנראה לבי"ס דמוקרטי אם יקום אכן ברעננה בשנה הבאה פשוט כי כנראה הוא ימוקם רחוק מדי מהבית. אבל אני עומדת על זכותם של ילדי רעננה לספוג איפה שהו דמוקרטיה ושוויון אם יד הוריהם משגת את זה... הייתי שמחה שזו תהייה תוכנית הלימודים גם בביה"ס השכונתי שלנו, כמובן. הערכתי היא שהתנגדות שרת החינוך היא פוליטית ולא מטעמי שוויון חברתי, שכן לא נעשה נסיון של ממש לבדיקה תקציבית שוויונית יותר בין רשת החינוך העצמאית של ש"ס - האנטי חברתית, אנטי דמוקרטית ואנטי שוויונית, לבין רשתות חינוך עעצמאיות חילוניות. אני גורסת כאן מזמן ויותר מפעם-פעמיים שתקוותינו היא בחינוך. תקוותינו בעניין מודעות נשים לעצמן, זכויותיהן, מיקומן החברתי, ההתנהלות שלהן בחברה מעורבת וכולי וכולי. תקוותינו בעניין מודעות חברתית כללית לזכויות נשים בחברה. לשוויון הזדמנויות. לכבוד. תקוותינו היא בחינוך אבל כנראה שלא תתגשם בסיוע משרד או שרת החינוך...

 

[אמיר.]

לא ברור לי בדיוק...

מה זה ´בית ספר דמוקרטי´ (וגם כמה מתאים, אבל לא שייך, להכניס הערה על ישיבות... ולא על תאטראות למשל) אבל אם זה פרטי - אני נגד. רק לעשירים מגיע חינוך איכותי ? בתי ספר פרטיים הם מתכון בטוח להגדלת הפער. פער שווה אפליה. אפליה לא תורמת לפמיניזים. זה בטוח.

 

[ספיר ק]

מסכימה עם אמיר

אם מישהי יודעת יותר על בתי ספר דמוקרטיים/יחודיים אשמח אם תרחיב, כי לי זה לא אומר הרבה (מה זה חינוך לדמוקרטיה?). ובכל אופן, אני נגד חינוך פרטי. זה מנציח ומקבע פערים חברתיים/עדתיים/כלכליים.

 

[חנה בית הלחמי]

לאמיר וספיר

בתי ספר דמוקרטיים הם בתי ספר שמחנכים לדמוקרטיה ופלורליזם גם בגישה לילדים, גם במסרים ובחומר ותוכניות הלימוד וכולי. האמת היא שלא נכנסתי לזה עד הסוף אולם אני מכירה ילדים שלמדו בבתי ספר כאלו והם ילדים בעלי חשיבה עצמית ואוריאנטציה אזרחית וערכי חברה מאוד מפותחים. ביקשתי ממנהלת פורום חינוך - נועה גל - להכנס לכאן לשם הסבר או להפנות מישהי שיכולה להסביר. לגבי האליטיסטיות וכולי - הכסף של ההורים אינו הולך ולא ילך לשכבות מצוקה וממילא ילך לחינוך ילדיהם כאוות נפשם בין אם בהכרה של משרד החינוך ובין אם בלעדיה. סוגיות חינוך שהובילו אותי מר"ג לרעננה יובילו ומובילות הורים אחרים למקומות אחרים, כולל עזיבת הארץ. הכסף שיכול לשפר את החינוך לשכבות שאינן יכולות לאפשר לעצמן מסגרות פרטיות אינו בא מבתי הספר הללו אלא הולך לרשת החינוך העצמאית של ש"ס, לכבישים והוצאות בעלות יחס עלות/תועלת שולית בשטחים, לביטחון, לעודף כ"א של אלפי עובדים בשרות הממשלתי וכולי וכולי. במקום שעינינו תהייה צרה ברצון וביכולת של הורים לאפשר לילדיהם חינוך טוב יותר ומכיסם הפרטי, כדאי לנסות אולי לפרגן (גם לנו כחברה - לפחות מישהו יוצר מסגרות כאלו במקום שבו נכשלת המדינה כשלון חרוץ ואקוטי לעתידנו) ולנסות להיות קצת יותר אסרטיביים בדרישה הלוביסטית להפנות כספי מדינה מבוזבזים לחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. אגב - בכתבה שהיתה ביום ו´ בחדשות ערוץ 2 על לימור לבנת ניתנה דוגמה למס´ ילדים בכיתה - בין 30 ל- 40 בחינוך הממלכתי וממלכתי-דתי, בין ארבע לעשרים ברשת של ש"ס. גם אלו וגם אלו ממומנות מכספינו כמשלמי מיסים. אז איזה עמדה מוסרית או פסאודו-שוויונית יכולה להיות כלפי הורים שיכולים ורוצים להשקיע יותר מזה בילדיהם ????

 

[סאטיר]

חנה - נדמה לי שאת קצת מתבלבלת

את בעצם תומכת בחינוך אפור או בעצם חינוך "שחור" באמצעות הצדקות די מוזרות. בעיקרון את גם תומכת בהפרטת החינוך, ולכן לדעתי, אינך קוראת נכון את דברי ספיר. ודאי- ילדיך וילדי ישרדו את המערכת הקיימת, כיוון שיש "מישהו בבית" שיעשה את ההשלמות הנחוצות, ובעצם את טוענת - במקום להעמיד פנים, קדימה נעשה זאת בגלוי. אבל - מסכת השיוויון ברגע שמתייחסים אליה ברצינות תהומית הופכת לעקרון שפוליטיקאים יבינו את חשיבותו וילחמו עבורו. הגישה שאת מציגה רק מעודדת פוליטיקאים "ומטפסים חברתיים" להתעלם מהצרכים האמיתיים. אם מישהו מעוניין לשלח את ילדיו לחו"ל כדי שיקבלו חינוך נאות יותר - זכותו.

 

[חנה בית הלחמי]

סאטיר - הערכתך לגבי נכונה

אני בעד הפרטת החינוך ובעד העצמת מרכיבי החינוך האפור בתוך ומחוץ למסגרות בתי הספר (בשני המקרים זה על חשבון ההורים) אולם גם בעד התייחסות מיידית לילדים של היום - כלומר אלו שאין להם זמן לחכות שבעוד 20 שנה יבשילו התהליכים הפוליטיים במדינת ישראל כך שיושוו תקציבי חינוך בין ש"ס לחינוך הממלכתי למשל (פר-תלמיד/ה). ואם להורים של היום יש את האמצעים לשלם על זה - שיבורכו. זה עיוות נוראי אבל יותר רע בעיני לא לתת לילדי את מה שהכסף יכול לקנות רק בגלל איזו הנחה מופרכת של לחכות שהמדינה תתן את זה כי היא "צריכה". נהייה ראליים ונבין שבסיטואציה הנוכחים היא לא תיתן, ועל המאבק לכך להמשך במקביל לכך שאתה ואני ואחרים לא נמנע מילדינו הפרטיים את מה שאנחנו חושבים שהם ראויים לקבל. וזה היינו אך מבחינתי אם ההעשרה היא לדמוקרטיה ושוויון, אומנות, טבע או פסקי הלכה (לצורך העניין) - כל מה שיכול וצריך להיות אופציונלי בחינוך הממלכתי ואיננו שם.

 

[אלת הירח]

ועוד על החינוך הממלכתי

נתתי היום שיעור פרטי ראשון באנגלית לילדה שעולה לכיתה ח´. היא לומדת אנגלית נדמה לי כבר מכיתה ג´, אבל היא לא יודעת לקרוא

והעניין הוא שהיא לא סתומה. היא כל כך התלהבה ממה שלימדתי אותה היום כי היא הצליחה בקלות יחסית לתפוס וליישם את מה שלימדתי אותה. פשוט נעשה עוול כנגד הילדים האלה. בכיתה ז´ שמים אותם בקבוצה ששמה הרשמי במשרד החינוך הוא non-readers ובכך חורצים את גורלם. יצא לי גם ללמד בשנה שעברה את הילדים האלה כשהם מגיעים לי"א. אין שום התקדמות. החותמת הוטבעה אחת ולתמיד. הילדים האלה לעולם לא ידעו אנגלית. (וגם אני ממש לא בעד בתי ספר פרטיים. אני בעד שינוי סדר עדיפויות שישים את החינוך של כולם במקום גבוה בהרבה יותר).

 

[ציפי ג]

אפתח בכך ששלושת בני שבבי"ס

לומדים בבי"ס פרטי. בעיר קודשנו פ"ת הצליחה מערכת החינוך הממלכתית דתית לדרדר את עצמה לשפל כזה, שיש בעיר ארבע בתי ספר פרטיים, שההבדלים שבהם הוא בעיקר בדגשים הדתיים. כאשר הלכתי לברר בקשר לרישום בני ישראל לבי"ס הלכתי גם לבי"ס ממלכתי דתי, ונדהמתי. ביה"ס היה תקוע אי שם בפרה הסטוריה. לימודי קודש יוק. עיקר הדגשים היו בעניני מדע, וכו´, ממש לא מה שלדעתי ולדעת רבים מתושבי פ"ת צריך להדגיש בחינוך ממלכתי דתי. כשפניתי לבי"ס פרטיים, היה לי מאוד חשוב שהילד לא יגדל רק בחברת עשירים, בעיקר כי אנחנו ממש לא, לא רק אשכנזים, הגם שמשני הצדדים אנחנו אשכנזים, וילד חלש מבחינה לימודית לא יועף מבי"ס. לשמחתי מצאתי כזה בי"ס. עפר בננו השלישי החל ללמוד שם השבוע. אנחנו משלמים בזיעת אפינו עבור כל ילד שלומד שם, אבל רואים ברכה בעמלינו. ישנם ילדים בכיתה שאינם משלמים שכר לימוד כלל, אם כי אין אנו יודעים את זהותם. ילד לא נמדד רק בהצלחתו בלימודים, אלא בעיקר במידותיו, ויש איזון מלא בין האשכנזים לספרדים. (נושא שצף ועולה בכל מקום בו יש חינוך פרטי דתי). אילו היתה מערכת החינוך הממלכתי דתי, יותר חכמה, היו עושים בפ"ת כמו במקומות אחרים בארץ, ומעצבים תכניות לימודים שונות לבי"ס שונים, ובכל תכנית דגשים אחרים, וכך כל הורה היה מוצא את מקומו. משלא עשו כן, בי"ס אחד לא קיבל כלל תלמידים השנה לכיתה א, ובב"ס שני במקום ארבע עד שש כיתות למחזור, נפתחה רק כיתה אחת.

 

[חנה בית הלחמי]

בגדול - אנחנו אומרות את אותו הדבר

את מהחוויה האישית ואני מתוך דיעה שעוד לא עימתתי ממש עם מערכת החינוך כי עומר עולה רק בשנה הבאה לכתה א´. יש שני זרמים מרכזיים שמשרד החינוך צריך להעניק להם את מלוא התקציבים ולקדמם כהלכה - ממלכתי וממלכתי-דתי. ולא כך הוא. החינוך למידות טובות שייך מבחינתי גם לעניין החינוך לשוויון ופלורליזם וזה ודאי שרחוק מרחק מזרח ממערב במערכת חינוך שדגשיה עדיין כדברייך "פרה הסטוריים" ותקציביה הם כאלו שלמשל לשכר המשולם שם לא מגיעות מורות שוויוניות במיוחד ומאותה סיבה לא שוויונית כמעט ולא מגיעים מורים. אם עומר ילמד בבי"ס פרטי זה אכן יהיה מזיעת אפי ולא מעושר מופלג וכן הייתי רוצה שיתבדל מאלו שאינם זוכים לחינוך שהוא יזכה לו - כי אחרת בשביל מה לטרוח ולשלוח אותו לשם ? באופן פרדוקסלי דוקא הפלורליזם, הסובלנות, המידות החברתיות הטובות מטופחות במוסדות הלימוד האליטיסטים כי יש כסף (של ההורים רחמנה-ליצלן) להקדיש זמן ותכניות לימוד לנושאים אלו.

 

[אמיר.]

ואני כל כך שמח שאין כאן בחירה...

אני לא בקי בנעשה בפ"ת. השמועה אומרת שמרוב עצים - אין שם יער בכלל. כל שני הורים - פתחו בית ספר. הגישה האלטיסטית של ´נועם´ ויורשיו הרסה והורסת את החינוך הממ"ד. ----------- לענין הפורום. הרעיון שיש הדבל בין מי שיכול ובין מי שלא יכול הוא שורש האנטי שיויון במקום שאין שויון - יש אפליה וכשיש אפליה - היא לא נעצרת היכן שאנחנו בוחרים.... זה בומרנג.

 

[ספיר ק]

לאו דווקא כתגובה ישירה לחנה

נדמה לי שאף אחת עוד לא התייחסה לזה שלהשכלה וציונים יש חשיבות רק בהשוואה לאחרים. כך שחינוך פרטי, וגם חינוך אפור, מרע את מצבם של אלה שלא מסוגלים לממן אותו. אנחנו מתייחסות לזה כאילו מי שלא מסוגל לשלם נשאר באותו מצב, ומי שמסוגל לשלם מרויח. אבל זה משחק סכום אפס. מי שקיבל שבעים במבחן (במצב תיאורטי בו אין חינוך פרטי) ולא לומד בחינוך פרטי (במצב בו הוא קיים) ימשיך לקבל שבעים, אבל השבעים שלו יהיה שווה פחות מאשר היה קודם, כי הציונים של האחרים יעלו והמיקום שלו בהשוואה לאחרים ירד. כשממוצע הבגרויות עולה, הדרישות של האוניברסיטות עולות בהתאם. ומי שבאופן אובייקטיבי, בהתאם ליכולתו השכלית ולחריצותו, אמור היה להימצא באחוזון השישים למשל, מבחינת השגיו, ימצא עצמו באחוזון הארבעים, רק כי הוריו לא יכלו לממן (למה לעזאזל אני כותבת בלשון זכר?) לה שיעורים פרטיים. ולבחורה כזו תיחסם הכניסה לאוניברסיטה, כי את המקום שלה לקחה בחורה פחות חכמה ומוכשרת, עם הורים עשירים יותר.

 

[סאטיר]

חנה - סליחה שאני מתעקש

תמונת העולם החינוכית שאת מציעה היא תמונת עולם קפיטליסטית באופיה, או ליברלית במשמעות הכלכלית שלה. בתשתית הטענה שלך נמצאת ההנחה של "שוק חופשי" ואמצעים כלכליים המאפשרים לבעליהם את "זכות הבחירה" התלויה בכסף. אינני מבין איך תמונת עולם כזו יכולה לעודד "שוויון", "פתיחות" "סובלנות" - אני דווקא רואה תמונת עולם אחרת - להורים שלי יש- לכן אני גר ברעננה או בצפון תל-אביב. להורים שלך אין, לכן תמיד אתה תהיה נחות ממני מבחינה כלכלית, ולא רק. יש לי בעייה אישית לקבל את תמונת העולם המעט דרוויניסטית שעולה מדבריך. אם אני קורא אותך לא נכון, אשמח לקבל הסבר נוסף.

 

[חנה בית הלחמי]

יש בעייה מובנית, בתמונת עולמנו,

בהתכנסות לעמדה חד ערכית כמו "קפיטליזם", "סוציאליזם" וכדומה. אנחנו אזרחים במדינה שאמורה לתת נקודת זינוק שווה ושוויונית מבחינת שוויון הזדמנויות לכל אזרחיה - על לאומיותם, דתם, מינם וכד´. נקודת הזינוק הזו מתחילה מהשקעה בהון האנושי הבסיסי - בחינוך. אנחנו גם מדינה דמוקרטית שמאפשרת לאזרח שכר דיפרנציאלי, חופש ביטוי וחופש בחירה לגבי מגוון דברים ובכללם החינוך שניתן לילדינו מעבר למינימום המסופק ע"י המדינה. אנחנו גם מדינה עם יומרות של מדינה סוציאלית והלכה למעשה מדינה בתהליך הפרטה מתמיד ושליטה מוחלטת של תאגידים וקבוצות כח פוליטיות בהפניית משאבים. זה מביא אותנו לחדשות הבוקר הזה למשל - השתבשרנו שמשרד החינוך מוריד 12 מליון ש"ח מיום לימודים ארוך לחינוך הממלכתי, מוריד 14 מליון ש"ח מהחינוך האפור החילוני ומוסיף 22 מליון ש"ח לרשת של ש"ס ו- 28 מליון ש"ח לחינוך החרדי. אז...אני אגיד את זה הכי בוטה שאפשר: האידיאל (שאני מאמינה בו כמוך) מפסיק לעניין אותי כשחינוך ילדי (הבסיסי ביותר לעיתים) ממושכן לטובת חינוך של ילדים אחרים מסיבות שאין לי עליהן שליטה - בעוד אני משלמת מיסים למען חינוך ילדי כמו כ"א אחר/ת. כדי ליצור שוויון בפועל - בחלוקת משאבי חינוך בסיסיים - המדינה דוחפת אותי בעצם לפינה בה כביכול בא לידי ביטוי חוסר שוויון מצידי. אבל לא אצלי הבעיה ולא ממני ומיכולתי הכלכלית היא נובעת... אם השוק החופשי והדמוקרטיה והיכולות שמאפשר לי שוק קפיטליסטי מאפשרים לי הכנסה פנויה להיטיב על ילדי במקומות בהם המדינה מכשלה לעשות זאת למרות שאני משלמת למדינה עבור המלאכה - אני חוזרת לשאלת היסוד ששאלתי כבר - איזה זכות מוסרית או כללית יש למדינה או לכל גורם אחר לטעון נגדי ? ושוב, באופן מתמיה - דוקא שוויון בין המינים, ערכי דמוקרטיה וסוציאל-דמוקרטיה נאורים יותר, יכולת הדברות, מודעות חברתית מפותחת - הם ערכים שמפותחים במסגרות חינוך ובשכבות חברתיות שמממנות הרבה מחינוך ילדיהן בעצמן.

 

[indy-m]

סילוף מושגי- הבהרת טרמינולוגיות:

סוציאל-דמוקרטיה הסוציאל-דמוקרטים מאמינים כי חובת המדינה לספק את אותם צרכים של הציבור שהשוק החופשי אינו יכול לספק, או יכול לספק באופן חלקי בלבד. טענתם היא כי התערבות ממשלתית חזקה בחיי הכלכלה, וגם במגזרים אחרים של החברה, היא נורמלית ורצויה, וזאת כיוון שהציבור בחברה דמוקרטית מייצג את רצון הכלל, וכך התהליך המשותף של קבלת ההחלטות, בהשתתפות הממשלה, המעסיקים והאיגודים המקצועיים, ממלא באופן חלקי את מקומם של מנגנוני השוק. סוציאליזם המונח סוציאליזם מתייחס למערכת של ערכים ותורות חברתיות אשר עיקרן השאיפה לביטול הניצול המעמדי, לעקירת האפלייה וליצירת חברה שבמרכזה האדם והסביבה, ואשר בה ישררו פלורליזם ודמוקרטיה עמוקה הלכה למעשה. קצה חודו של הסוציאליזם מבוסס על האידאל של חברה בה תורם כל אדם כפי יכולתו ומקבל בהתאם לצרכיו. ("סוציאליזם: מכל אדם כפי יכולתו, לכל אדם לפי צרכיו." -- לואי בלאן). על מנת להשיג זאת, חייבת המדינה להתערב בסדרי הכלכלה והחברה הקודמים. קפיטליזם הקפיטליזם הינה תפיסת עולם כלכלית-חברתית המבוססת על עיקרון היוזמה החופשית ומדיניות אי-ההתערבות בכלכלה. על פי תפיסה זו, יש לבצע הפרדה מוחלטת בין הכלכלה והמדינה (הכלכלה הקפיטליסטית איננה מבוקרת או מווסתת) ולהעביר את כל שטחי האדמה ואמצעי היצור לידיים פרטיות. רעיון ההפרטה של הקפיטליזם, למעשה מרופף כל שליטה חברתית באוצרות החברה והמדינה ונוגד את האינטרסים של החברה כחברה. מאחר וקיימת הפרדה מוחלטת בין הכלכלה למדינה, לא קיים מיסוי פרוגרסיבי, והעשירים והעניים כאחד משלמים את אותו גובה מס. צורת מיסוי זו היא כביכול שוויונית, אך למעשה היא משחקת לידי העשירים בעלי האמצעים, אשר בשבילם תשלום המסים הוא עניין פעוט, בעוד העניים חסרי האמצעים נאלצים להקריב מהמעט שיש להם.

 

[חנה בית הלחמי]

תודה על ההגדרות (תמיד טוב) ושאלה -

איפה הסילוף ? דומני שהבהרתי היטב שלא ניתן להתכנס להגדרות ה"נקיות" כי בלבול המושגים אצלינו הוא ענקי, בהלכה ובמעשה. אנחנו מתיימרים להתכנס לכ"א מההגדרות כשזה נח פוליטית אבל בפועל מצויים במצב של שליטה תאגידית, שליטה של מוקדי כח פוליטיים סקטוריאליים על תקציבים וחקיקה וחינוך, הקצאת משאבים לא שוויונית ולא סוציאלית, תקציב מדינה שאינו משקף אף אחת מההגדרות וכולי. MONEY MAKES THE WORLD GO ROUND אבל בפלנטה הישראלית לא כל הכוכבים מסתובבים באותה מהירות כשמדובר בערכי בסיס כי הרבה כסף סקטוריאלי ולא שוויוני ושאינו קשור לערכי המדינה המוצהרים מסתובב בה. מחוסר השוויון הזה מתחיל חוסר השוויון שנוגע גם למשל לנו כנשים - וזו גם תשובה לאמיר על הערתו בנושא.

 

[סאטיר]

תודה על התשובה המקיפה

אינני יכול להתווכח כנגד הטיעונים שלך, כי גם אני לא "צדיק תמים" ביחס לילדי, וכך, כל "הטפת מוסר" שלי תתפרש, ובצדק, כצדקנות מאוסה. עם זאת, רק הערה אחת - מהכרותי את הילדים של - "דוקא שוויון בין המינים, ערכי דמוקרטיה וסוציאל-דמוקרטיה נאורים יותר, יכולת הדברות, מודעות חברתית מפותחת - הם ערכים שמפותחים במסגרות חינוך ובשכבות חברתיות שמממנות הרבה מחינוך ילדיהן בעצמן."- אני פוגש לפעמים, והאחריות החברתית של רבים מהם לא עומדת כלל בתקנים שציינת.

 

[wasaby]

חנה, שאלה

אני מאוד מבינה את הדאגה הפרטית שלך לחינוך ילדיך גם כשזה מתנגש בערכים כלליים יותר. אבל, האם את לא חוששת שבבית ספר פרטי תיווצר הומוגניות מסוימת ברמות ההכנסה וההשכלה של המשפחות מהן באים הילדים? בזמנו תקפו פה את ההומוגניות בקיבוצים. אני לא אוכל לתת לילדי (אם וכאשר יהיו) חינוך כמו זה שקיבלתי, למרות שמבחינות מסוימות זה היה חינוך מופלא (ביחוד בכיתות הנמוכות). האם את לא חוששת שאת יוצרת לילדיך מאין "קיבוץ" בו כל הילדים שהם יכירו באים מרקע דומה?

 

[חנה בית הלחמי]

ווסאבי - אני כאזרחית ואם שחיה

במדינה מאוד לא מתוקנת חוששת יותר כרגע מההומוגניות שמנציחה בינוניות בגלל סדר עדיפויות מעוות לחלוטין. אני מעדיפה שהבן שלי ילמד על שוויון במקום שאין בו שוויון אמיתי מאשר שלא ילמד על שוויון במקום שאין בו שוויון אמיתי. כדבר האמירה המגעילה "זה נבלה וזה טריפה" - אני לא רואה ברירה אחרת. סתם דוגמה - תכנית לימוד קריאה קוצצה השנה בגן של עומר והוא מאוד מבקש ללמוד - אז שלמען השוויון מול ילדי הגן אני לא אלמד אותו ? מצרפת כתבה מהבוקר שמראה חצי תמונה של מה שציינתי לגבי משאבים והקצאתם. החצי החסר הם הקיצוצים שציינתי כאן בפורום - מהחינוך של הבן הפרטי שלי לשוויון. אין זה סותר את המשך המאבק לשוויון והנכונות שלנו לשנות את עמדת האילוץ הזו כשאכן ישתפר המצב. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml;$sessionid$XZCIO0YAABBAXLAUAUKSF3VMCQCQMI5G?itemNo=70948&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0&listSrc=Y