חינוך לפי היהדות

[BellA עלמה]

חינוך לפי היהדות

אני כותבת סמינריון על עונשים {פיזים} כדרך חינוך או דרך להכנות סמכות. ביהדות ישנן 2 משפטים שמצד אחד תומכים (חוסך שיבטו שונא בנו) ומצד שני סוטרים {חנוך את הנער לפי דרכו}. מה העמדה של היהדות כלפי הכניית סמכות ועונשים בפרט? מועדים בשמחה עלמה

 

[פלגיה]

את המילה "שבטו"

אפשר להבין כמשמעה, ואפשר להבין בהשאלה: "שבט=עונש" כלומר מי שאינו מעניש את בנו כשהוא צעיר בעצם גורם לו רעה ולכן שונא אותו, כי הילד יגדל להיות לא מחונך.

 

[BellA עלמה]

ואיך זה מסתדר עם

חנוך הנער לפי דרכו מצד 1 להעניש ומצד שני לתת חופש איך היהדות מסתכלת על חינוך ילדים בעצם?

 

[פלגיה]

לא אומרים לתת חופש

הפסוק "חנוך לנער על פי דרכו" לא אומר לתת חופש. יש בהחלט הוראה לחנך. רק מה? בדרך החינוך להסתכל על אופיו של הילד ולהתאים את החינוך לאופיו של הילד.

 

[BellA עלמה]

שוב.. איך זה מסתדר עם

חוסך שיבטו שונא בנו אם מצד שני מדברים על לחנך לפי צריכיו של הילד כי באמונה ההומוניסטית זה סוטר לא ממש הבנתי

 

[פלגיה]

לא הבנתי איזו סתירה את רואה

1. צריך לחנך 2. כשמחנכים צריך להתחשב באישיות החניך. סתירה?

 

[BellA עלמה]

סתירה בין חנוך הנער לפי דרכו

לפי איך שאני רואה את זה = לחינוך הומוניסטי שפתוח לאישיות הילד ומצד שני חוסך שבטו שונא בנו = כשיחות \ גבולות ולפעמים גם עונשים פיזים החינוך המתחשב לצרכי הילד לא דוגל ב"חוסך שבטו שונא בנו"

 

[פלגיה]

חינוך

שלא יהיו בו כללים או גבולות או סנקציות אינו חינוך. בטח לא הומניסיטי. ואני לא מבינה למה את מחפשת סתירות במקום שהן לא קיימות. בשום מקום ביהדות לא תמצאי פטור מחינוך. להתאים את החינוך לאישיות הילד אומר שילד שצריך קשיחות - יקבל אותה, וילד רגיש יותר שעלול להישבר ממנה - יקבל חינוך שמתאים לא. האמירה שלך "חינוך המתחשב בצרכי הילד לא דוגל בחוסך שבטו שונא בנו" היא אמירה שגויה מעיקרה, ומראה שלא הבנת את במה מדובר בחינוך.

 

[גילת אפרים]

שלום לך, BellA עלמה

צודקת פלגיה- אין כל סתירה בין שתי המובאות שהצגת בדברייך. המובאה הראשונה: "חוסך שבטו שונא בנו" מתייחסת לכך שההורים צריכים לחנך את ילדיהם. המילה "שבט" יכולה לקבל כאן פירוש פיזי או מטפורי; פירוש פיזי- הכאה בשבט (שהוא כלי ענישה) באופן פיזי. פירוש מטאפורי- במשמעות של דברי מוסר ותוכחה (בדומה ל"שבט פיו" שבישעיהו י"א, 6). הורים שאינם מחנכים את בנם (באופן זה או האחר) הרי הם כאלו שונאים אותו. באשר למובאה השניה: "חנוך לנער על-פי דרכו"- כאן הכוונה לחינוך המותאם ספציפית לילד זה- מידותיו, כישוריו, התנהגותו ומגבלותיו. הווה אומר- אין חינוך one size. ומדוע אין סתירה? מאחר וחינוך הילד "לפי דרכו" כולל בתוכו את אלמנט ה"שבט", במידה הראויה והנאותה לילד הזה. הכתוב: "חוסך שבטו שונא בנו" מביא בפנינו אמירה כללית, מעין הצהרה בדבר מהותו של החינוך, הצריך לכלול בתוכו גם את ה"שבט" (במובן הפיזי ו/או המטפורי). הכתוב: "חנוך לנער לפי דרכו", מתייחס למידתיות. דהיינו- החינוך הנאות, הראוי והיעיל הוא זה שמידתיות ה"שבט" בו היא "לפי דרכו" של הנער. שאלתך לגבי עמדת היהדות בענייןהקניית סמכויות ועונשים היא שאלה מאד כללית. כשאת אומרת "יהדות", אני מניחה שאינך מתייחסת לתנ"ך בלבד אלא גם (או בעיקר) למקורות בתר-מקראיים. אני מניחה כי קריאת מאמרים רלוונטיים לנושא תשפוך בפנייך אור על דיאלקטיקה בין גישות ועמדות שונות. בהצלחה רבה!

גילת א.

 

[BellA עלמה]

אבל ישנה אסקולה שאומרת שלא משנה מה

אין דבר כזה עונש פיזי. למשל אם יש לי 2 אחרים האחד שקט יחסית השני יותר שובב לאחד תיתני לפעמים מכות ולשני לא כי הוא יותר עדין ושקט?(חנוך הנער לפי דרכו) מתי פוסלים דרך מסויימת בעצם כהרג בל יעבור ? לא משנה מה יעשה הילד לא יקבל מכות.

 

[גילת אפרים]

מהי אותה ה "אסכולה"?

מאחר ובעבודה אקדמית עסקינן, חשוב לציין את כנויה של האסכולה לה את מייחסת עמדה זו או אחרת ולדייק בהבאת הפרטים- אחרת דבריך נותרים בתחום הערטילאי. באשר לשאלתך- גם אני סולדת מענישה פיזית, אך עייני שוב במה שכתבתי לך בעניין משמעותה של המילה "שבט"- יש לה גם מובן מטפורי: דברי תוכחה ומוסר. אגב, אולי כדאי שתתייחסי בעבודתך גם לשורש י.ס.ר. המקרא. שימי לב שגם המילה "מוסר" וגם המילה "יסורים" נגזרות מאותו השורש, וגם לשורש זה המקרא מקנה משמעות אמביואלנטית: שם הפועל "לייסר" משמעותו ללמד מוסר- בין באמצעים פיזיים ובין באמצעות דברי מוסר (ועייני בהקשר זה בדברים כ"א, 18, בעניין בן סורר ומורה). אם שני אחייך/ ילדייך מתנהגים באופן שונה ובעלי אישיות שונה, בודאי שעליך להתאים את התנהלותך החינוכית עם כל אחד מהם לאישיות ולהתנהגות הייחודית לו- "לפי דרכו". יחד עם זאת, חשוב מאד להיות רגיש לתחושותיהם של הילדים ובד בבד עם ה"שבט", להרבות בחיזוקים ובשיקוף להתנהגויות החיוביות- הן לשקט והן לשובב. חינוך הוא סוג של אומנות- גם "לפי דרכו" גם לשמור על איזון כוחות- לא פשוט, אך ברכה רבה בצדו. מה דעתך את באשר ליהרג ובל יעבור? יש לך רעיונות? ערב נפלא, גילת א.

 

[BellA עלמה]

לגבי הסמינריון

אני עוסקת בשאלה של עונשים פיזים כשיטה להקניית סמכות. מצד שני אני גם יודעת זעיניין העונשים הפיזים בבתי ספר הוא לא חוקי {ז'א חל איסור מוחלט לתת עונשים מסוג זה}. לפני כמה שנים קראתי באחד העיתונים שהרב שפירא נהג לתת לילדים שלו עונשים פיזיים וציתת את המשפט חוסך שבטו שונא בנו. זאת אומרת שהוא לקח את המשפט די literaly . כפי שכתוב - כך הוא. מה שבעצם ניתן להבין כאן שבנושא משמעת וגידול ילדים היהדות (הלכה) לא ממש חד משמעית. לגבי יהרג ובל יעבור לפי הבנתי הוא משהו שעדיף למות ולא לעשות אותו יעני גבול שאסור לעבור

 

[גילת אפרים]

כפי שראית, ניתן להביא אסמכתאות לכאן ולכאן

מי שדוגל בהענשה פיזית יצטט את המובאה ממשלי, כראיה לכך שמן הראוי להשתמש בשבט (כלי הלקאה) בחינוך הבן, ויתרה מזו- הרי מי שנמנע מכך כמוהו כמי ששונא בנו! גם את הכתוב "ויסרוהו אביו ואמו", מפרשת בן סורר ומורה, יביא אותו האחד כראיה לעצם היותם של יסורים פיזיים אמצעי ענישה ראוי. מאידך, הדוגל בחינוך באמצעות דברי מוסר ותוכחה יביא כראיה לדרכו החינוכית, מובאות בהן המשמעות של שתי המילים האמורות היא מטפורית. כפי שציינתי קודם- גישות שונות שקיימת דיאלקטיקה בינהן. שאלת המחקר בעבודתך מעניינת ומזמנת אפיקי חקירה שונים ומגוונים. לגבי "יהרג ובל יעבור"- בדברייך הסברת את כוונת האמירה. כוונת דברי היתה לבקש ממך לחשוב על דוגמאות בעניין זה, בהיבט החינוכי האמור. רעיונות...? המשך ערב נפלא

גילת א.

 

[KallaGLP]

על אף שאני רחוקה מאוד מלהיות דתיה

במקרה הזה לא רואה שום סתירה. להפך, אלה שני פנים חיוניים של כל חינוך.

 

[BellA עלמה]

אני כיום חוקרת את זה

ישנם 2 מאמרים של יצחק קדמן (נדמה לי שכך קורים לו} על חינוך ברוח היהדות בעיניי {אפילו בלי להתעמק} היא קצת חשוכה מידי

 

[KallaGLP]

למען האמת, תגובתך אינה ברורה לי.

מה בדיוק נראה לך חשוך במאמר? קצת קשה להתייחס לאמירה כללית כל כך, ללא שום הסבר או דוגמה. ואגב, יצחק קדמן אמור להיות אחד הלוחמים הגדולים למען זכויות הילד, לא?