חינוך ילדים

[ליאתעמר]

חינוך ילדים

בתי הבכורה בת 5. אחות לילדה בת שנתיים. ילדה מקסימה אך שתלטנית וכוחנית. בגן ובצהרון מתלוננים על הרצון שלה לשלוט בכולם כאשר בדרך היא פוגעת בחברותיה. יש לציין שהיא ילדה מקסימה ונבונה ויש לה חברות. דבר זה מפריע לי ואני משוחחת איתה המון אך זה נרגע לתקופה וחוזר על עצמו. הגעתי למצב שאני לא יודעת מה לעשות. זה מפריע לי ואין לי שליטה. אני יודעת שזה חשוב שיהיה לה בטחון עצמי אך בעתיד זה יכול להרחיק ממנה ילדים. אנו מחנכים אותה לדברים אחרים ומשמשים לה דוגמה אחרת אך נראה כי אין לה שליטה על התנהגות זו. יש לציין שזה כך כבר בשנים הראשונות לחייה, הרצון להחליט להשתלט להנהיג להוביל.... ניסינו שיחות, עונשים חיזוקים חיוביים אך כאמור זה לא עוזר. אני משקיעה המון אנרגיות בעניין ולפעמים נראה שיותר מדי ולשוא. מה לעשות???

 

[פלגיה]

שימי לב

רצון להנהיג, להשתלט, להוביל הוא לא בהכרח רצון רע. תכונה של מנהיגות היא תכונה חיובית מאוד ולא כדאי לדכאה. נכון שכרגע היא בוסרית והילדה משתמשת בכוח לרעה, אבל זה לא משנה את שורש התכונה. את יכולה לשקף לה לאחר מעשה - מה היא עשתה, מה החברות שלה הגיבו, למה זאת בכתה, ולמה זאת התעצבנה. יחד תוכלו לחשוב על דרכים יעילות יותר להתנהגות בחברה.

 

[סוכן החלומות]

תנסי להסתכל על זה אחרת -

היכולת להוביל ולהנהיג אנשים אחרים הן תכונות נדרשות ביותר - הכי נדרשות, האמת ובהתאם, מי שיש לו אותן מתוגמל בנדיבות, הן במישור הכלכלי והן במטבעות אחרים של מעמד חברתי, השפעה וכד'. אם ביתך זכתה במתנה הזאת, למה את מתעקשת למנוע אותה ממנה

? אז בסדר, יש ביניכן הבדלי טמפרמנט שהם באופן כללי נושא בעייתי ביחסים הורים-ילדים עדיין הייתי מצפה ממך (1) לקבל את השונות שלה ו-(2) להכיר ביתרונות שלה, לא רק בחסרונות.

 

[דהרמוני]

חינוך ילדים

אני מבין את החששות שלך. אבל אלו הן החששות שלך והחיים שלה. מנסיוני - כעשרים שנה בחינוך - למדתי שאין כמו המציאות ללימוד נכון. ברוב המקרים, פרט למקרים של פיקוח נפש, או לעניינים שנוגעים אלי אישית - הנחתי לילדים לנסות ואפילו להכשל, כאשר אני הייתי בשבילם ברגע שנכשלו והיו מתוסכלים ( זאת אומרת שוויתרתי על ההנאה ממשפט כמו "אמרתי לך " ), במקומות שהיה לי ברור שהם הולכים לאכול קש. התמיכה אפשרה להם לעשות חושבים ולשנות גישה בלי רגשי אשמה וחרדה משתקים. בעיקר כשמדובר בלימוד של סיטואציות חברתיות - אין כמו תגובות החברה הסובבת ללימוד אמיתי. אני סומך על הבת שלך ואני סומך על החברה מסביב שבסופו של דבר יספקו שיעור נכון וטבעי לדרך שבה הדברים צריכים להתנהל. אני מניח שיגיע אולי רגע שהיא תידרש לשלם עבור השתלטנות ( או לא . אולי היא תמרפק את דרכה לניהול חברת ענק או לפוליטיקה או לפיקוד צבאי , שזה לא רע ). ואז, כשיגיעו רגעי התסכול והיא אכן תרצה ותהיה בשלה להפיק לקחים ולמתן משהו שהוא בכלל לא כל כך רע במידה מאוזנת, תוכלי להיות שם בשבילה, על מנת שהיא תוכל להפיק לקח בונה ולא הורס. כללית - אנחנו בסופו של דבר לא מסוגלים למנוע מילדנו התחככות בכאב הנובע מהחיים וממגע עם אחרים. לא מהם ואף לא מעצמנו. אבל אנחנו יכולים להיות שם ברגעי הכאב ולתמוך כדי שהכאב יסייע ויבנה ולא ישתק. זו דעתי יום טוב אלי, מחנך בחינוך ההרמוני דיאלוגי

 

[פלגיה]

אלי, תודה על תגובתך המחכימה

אשמח אם תוכל להישאר איתנו ולתרום עוד תובנות חכמות לשאלות שעולות כאן בפורום.

 

[michal@gal]

תעזבי אותה

אל תלחצי עליה, ואל תשוחחי איתה על הנושא. בטח שלא להעניש אותה על ההתנהגות שלה עם חברותיה. אם היא שתלטנית אבל יש לה הרבה חברות, סימן שלחברות זה לא מפריע, כך שבעצם אין לילדה שום סיבה לשנות את ההתנהגות שלה. אם החברות שלה יתרחקו ממנה, זה יהיה התמריץ שיגרום לה להשתנות. שום דבר שאת תעשי לא ישנה את ההתנהגות שלה, ודווקא עלול להרחיק אותה ממך.