חינוך חמוסה חדשה.

קשקוש100

New member
חינוך חמוסה חדשה.

בוקר טוב לכולם. אז ככה, קניתי חמוסה חדשה שעכשיו היא בת כשלושה חודשים והיא אצלי כשבועיים. בשבוע הראשון היא רק התרגלה אלינו ולבית, שחקנו איתה הרבה ונהנינו איתה, אבל הרבה פעמים היא נשכה. בשבוע השני התחלנו לחנך אותה לא לנשוך לפי סרטונים שראיתי ומאמרים. מה שעשיתי היה שכל פעם שהיא נשכה (נשיכות חלשות) תפסתי אותה בעור מאחורי הצואר ואמרתי לה לא. במקום לראות שיפור כלשהו, זה גרם לה לפחד מאיתנו. כל פעם שהיא נשכה הרמנו אותה ככה, ואחרי כמה שניות הורדנו, ואז היא ישר ברחה, ושניסינו לתפוס לשחק איתה זה רק גרם לה לנשוך חזק ולפחד. וככה כל פעם זה כניסה למעגל ארוך של לתפוס, לשחרר, לקבל נשיכה ולתפוס שוב. אני לא מרגיש שזה עוזר לחנך אלא עושה בדיוק את ההפך... אני מפחד שבמקום לחנך אותה זה רק יגרום לה להיות יותר פחדנית ונשכנית. יש למישהו עצות?
 

volkaria

New member
כשהיא לא נשכה

צ'יפרת אותה? עם החמוס שלי זה עבד דווקא,נשיכה=עונש (עונש בצורת תפיסה בעורף,צעקה לא,מכה פיצפונת על האף,ואם הוא ממש מגזים פסק זמן בכלוב) משחק נטול נשיכות-צ'ופר טעים. חמוסים הם חיות נושכות,אין מה לעשות. ככה הם מתקשרים,מראים אהבה,משחקים.. רק כשהנשיכה הייתה הופכת למוגזמת הייתי מענישה אותו. הוא אצלי כבר חודשיים והוא פשט מתוק,אנחנו משתוללים,הוא נושך,אני לפעמים מאיימת לנשוך אותו בחזרה,זה גורם לו להתנפל עלי עוד יותר (מתי הוא כבר יבין שאני גדולה יותר?) אבל ברגע שהוא עובר את הגבול (וזה יותר ויותר נדיר) הוא חוטף עונש.
 

latch

New member
הכי חשוב להתמקד בקשר עם החמוס

אם רוצים שהחינוך יעבוד. בינתיים היא ממש קטנה ועוד צריכה להתרגל אליכם ואתה אליה. אין גורים שלא נושכים ולא צריך לקחת את זה קשה. אם זה לא מגיע למצב של נשיכות חזקות שלא מרפות, אפשר לחנך בצורה הרבה יותר רגועה והדרגתית. במקום לתפוס בצוואר, אפשר לדגדג בבטן למשל. חמוסים מאוד רגישים לדגדוגים ויפסיקו לנשוך אם ידגדגו אותם מספיק זמן (מנסיון
) אפשר להרים את החמוס עם כל נשיכה ולא לתת לו לרדת עד שהוא מפסיק (יכול להגיע לעשרות פעמים...) שהם עוברים את הגבול אפשר וכדאי לשים אותם בכלוב ליותר מכמה דקות. ויש עוד הרבה שיטות... אבל הכי חשוב לבנות את הקשר עם החמוסה ככה שהיא תהנה מחברתכם ותוכל לתקשר איתכם בדרך שלה.
 

volkaria

New member
תחשוב על זה ככה

היא נשכה אותך חלש,מבחינתה זה היה הבעת חיבה,והיא קיבלה על זה עונש. אתה לא היית מפחד במקומה? אין מה לעשות,אתה פשוט תצטרך להעלות קצת את סף הכאב שלך. אחרי כמה זמן כבר החמוס לומד את הגבולות שלך,מבין באיזה שלב הוא נענש ולא נושך מעבר לגבול הזה. לחמוסים יש סף כאב מאוד גבוה,נשבעת לך אם מישהו שבחיים לא ראה חמוס היה רואה אך אני משחקת עם גילי,הוא היה קורא למשטרה על התעללות,אבל בסך הכל זה משחקים שגילי מאוד נהנה מהם (הצחקוקים והקיפוצים,הגיבנת,וההשתוללות שלו הם ההוכחה שהוא נהנה) החמוס מניח שגם לך יש סף כאב דומה לשלו אז הוא מרשה לעצמו. קיצר חפרתי.... :)
 

קשקוש100

New member
קודם כל תודה לכולכם.

אבל בהתבסס על כל מיני סרטונים של מומחים: http://www.youtube.com/watch?v=dbrhhbndtt4 http://www.youtube.com/watch?v=Ozv5wjnbKAk למדתי כי הם לא אמורים לנשוך כלל, וזה מה שגרם לי את ההקפדה על הנשיכות, שהביאה למצב ההפוך. עכשיו היא פחדנית ונשכנית. הנשיכות שלה הפכו חזקות יותר וזה פחות נחמד :( ומבחינת לשחק איתה, אם הופכים אותה על הבטן זה המצב הכי עדין שלה והיא ישר נושכת. ובשאר המשחקים הרבה פעמים היא עדיין נושכת. ניסיתי להגביר את כמות הצופארים(פסטראמה), מקווה לשיפור בזמן הקרוב...
 

volkaria

New member
אז מה שהיא נושכת

היית מונע מהכלב לקשקש בזנב? או מחתול לגרגר? זה אותו הדבר...נשיכות זה חלק בלתי נפרד מהם. פשוט צריך להציב גבולות מסויימים. גם גילי כשהופכים אותו על הבטן מתחיל לנשוך...כי זה חלק מהמשחקים שלנו,וזה נשיכות בגבול הטעם הטוב,שום נזק לא נגרם וכולם נהנים. באמת שכשמציבים גבולות הנשיכות לא כואבות כבר. וגם זה כמו הריח.....גם לקצת נשיכות תצטרך להתרגל :)
 
למעלה