חינוך.. והמלצה
כתבתי המלצה בפרום ספרות והחלטתי שהיא רלוונטית גם לפה, אז אשמח להגגים בנושא חינוך ואיך אתם מחנכים את ילדיכם.. מייקל דיקלין "הילדים על הגבעה" מאנגלית: שרה ריפין הוצאת רשפים 124 עמודים. את הספר כתב עיתונאי\תחקירן שיצא בעקבות סדרת טלוויזיה עולמית על ילדי פלא, לחקור משפחה ששמע על ילדם המוכשר להפליא. זוג הורים עם ילדות לא ילדות והרבה מכשולים,מעצורים ודחיקות מצד המשפחה החליטו לגדל את ילדהים לפי שיטת מונטסורי אך לקחו אותה עד הסוף וגידלו אותם בבית מרוחק, מגונן ודיי לבד, עד גיל 6 שבו כל אחד מהילדים נשלח לבית הספר. הזוג שמו דגש על חינוך שיצליח לא להטביע בהם רגשות שאולי לנו נראים מאוד טבעיי אך בקלות ניתן למנוע אותם, כמו תחרותיות, קנאה, ביטחון עצמי מופרז, אלימות , אכזריות וכו.. בתהליך חינוך מאוד מכוון, כשהאם נמצאת עם ילדיה כל הזמן, כי היא מאמינה שדלת הלמידה יכולה להיפתח מאוד מהר וכן גם להיסגר, לכן היא עירנית כל שינוי בילד. גנטיקה מעולה וחינוך מיוחד מאוד יצרו 4 ילדים גאונים בכמעט כל קנה מידה.. זו לא היתה מטרתה כלל, היא רצתה לחנך אותם שיהיו אנשים טובים יותר, שיהיו בעלי כלים להתמודד טוב יותר עם העולם שבחוץ, חינוך כזה שכמעט כלום לא נאסר על הילד לעשות אלא עם זה מסכן אותו, למרות כל גחמותיה של ה"אמא" הרגילה שאולי זה מלוכלך ולא נעים באותו רגע. כשיש זמן ומתפנים לענות על כל שאלה ובאמת עונים עליה לא משנה שאולי חשבנו שזה אינו מתאים לילד בן 5. כשבאמת חינוך הילדים נמצא בראש מעיינו, כל אלה תרמו לילדים להתקדם מבחינה אינטלקטואלית מאוד מאוד מהר. הספר גרם לי לחשוב רבות על חינוך וכמה אומץ זה דורש, להחליט איך לחנך ומה ננכון ומה לא, מה בסוף יתן לילד שלך הכי הרבה ואת הכלים להתמודדות הטובים ביותר.. אני חושבת שבעולם כיום יהיה לא נכון לגדל ככה ילדים, מנותקים מכמעט הכל, אבל השיטה קסומה בעיניי ואני מתכוונת ללמוד עוד אודותיה.. הספר מקסים, מלמד המון, זו משפחה מופלאה, אני חושבת על איך נראים הנכדים שלהם כיום..
כתבתי המלצה בפרום ספרות והחלטתי שהיא רלוונטית גם לפה, אז אשמח להגגים בנושא חינוך ואיך אתם מחנכים את ילדיכם.. מייקל דיקלין "הילדים על הגבעה" מאנגלית: שרה ריפין הוצאת רשפים 124 עמודים. את הספר כתב עיתונאי\תחקירן שיצא בעקבות סדרת טלוויזיה עולמית על ילדי פלא, לחקור משפחה ששמע על ילדם המוכשר להפליא. זוג הורים עם ילדות לא ילדות והרבה מכשולים,מעצורים ודחיקות מצד המשפחה החליטו לגדל את ילדהים לפי שיטת מונטסורי אך לקחו אותה עד הסוף וגידלו אותם בבית מרוחק, מגונן ודיי לבד, עד גיל 6 שבו כל אחד מהילדים נשלח לבית הספר. הזוג שמו דגש על חינוך שיצליח לא להטביע בהם רגשות שאולי לנו נראים מאוד טבעיי אך בקלות ניתן למנוע אותם, כמו תחרותיות, קנאה, ביטחון עצמי מופרז, אלימות , אכזריות וכו.. בתהליך חינוך מאוד מכוון, כשהאם נמצאת עם ילדיה כל הזמן, כי היא מאמינה שדלת הלמידה יכולה להיפתח מאוד מהר וכן גם להיסגר, לכן היא עירנית כל שינוי בילד. גנטיקה מעולה וחינוך מיוחד מאוד יצרו 4 ילדים גאונים בכמעט כל קנה מידה.. זו לא היתה מטרתה כלל, היא רצתה לחנך אותם שיהיו אנשים טובים יותר, שיהיו בעלי כלים להתמודד טוב יותר עם העולם שבחוץ, חינוך כזה שכמעט כלום לא נאסר על הילד לעשות אלא עם זה מסכן אותו, למרות כל גחמותיה של ה"אמא" הרגילה שאולי זה מלוכלך ולא נעים באותו רגע. כשיש זמן ומתפנים לענות על כל שאלה ובאמת עונים עליה לא משנה שאולי חשבנו שזה אינו מתאים לילד בן 5. כשבאמת חינוך הילדים נמצא בראש מעיינו, כל אלה תרמו לילדים להתקדם מבחינה אינטלקטואלית מאוד מאוד מהר. הספר גרם לי לחשוב רבות על חינוך וכמה אומץ זה דורש, להחליט איך לחנך ומה ננכון ומה לא, מה בסוף יתן לילד שלך הכי הרבה ואת הכלים להתמודדות הטובים ביותר.. אני חושבת שבעולם כיום יהיה לא נכון לגדל ככה ילדים, מנותקים מכמעט הכל, אבל השיטה קסומה בעיניי ואני מתכוונת ללמוד עוד אודותיה.. הספר מקסים, מלמד המון, זו משפחה מופלאה, אני חושבת על איך נראים הנכדים שלהם כיום..