חינוך דתי?

מירי,

New member
איזו השקפת עולם?

אולי כי אני כ"כ מרוצה מהמסגרת (לראיה שלחתי אליה גם את הילד השני), אני לא רואה את זה! איזו השקפת עולם ייקבל הילד בגיל הגן שלא היית מעוניינת בה?
 
השקפת עולם

למשל - אני לא מאמינה שהעם היהודי הוא עם סגולה בעל מעלות מיוחדות שאין לעמים אחרים. איך זה מסתדר עם זה שיספרו שאנחנו "עם נבחר"? אני לא מאמינה בקיום האל, בהשגחה או בבורא עולם ולכן לא הייתי רוצה שזה יוצג כאמת ברורה ומוחלטת אלא כאמונה שחלק מהאנשים מאמינים בה וחלק אחר לא. אולי אני טועה וגם בגנים דתיים מציגים את זה בתור "אוצפיה" ולא בתור האמת היחידה האפשרית. לא הייתי מרגישה נוח לשלוח את בני למקום שבו הוא חובש כיפה כאשר בבית אנחנו לעולם לא עושים זאת. אגב, גם בגנים רגילים לא תמיד הגננת מסוגלת לעמוד בציפיה הזו שלי, ולכן אני מקווה שההשקפת העולם נקנית גם מהבית ולא רק מהגן. התרשמות נוספת שלי מבוססת על כמה ילדים של שכנים ששהו במסגרות דתיות בגן. הם למדו ברכות שונות, נטילת ידיים וכיו"ב מנהגים שאני לא מתחברת אליהם, לא מאמינה בהם, ולא רואה בהם חשיבות. לא הייתי מרגישה בנוח לשמוע את בתי מדקלמת תפילות וברכות.
 

מירי,

New member
אכן הם לומדים את כל זה...

ומבחינתי דווקא כי בבית אין , כדי שיכירו מה זה יהודי דתי , כדי שיכירו ולו במעט את המנהגים של האחר, ומה הם אומרים ולמה מבחינתם הם נעשים. ו"דווקא" מפה באו המון שאלות שלו היו מגיעות ממקום אחר. אני לא זוכרת "עם נבחר" , אבל ילדי מכירים יותר לעומק את הנושא של הסיבות הדתיות לחג ומהי שבת ולמה - זה לא אומר מבחינתנו שבבית צריך להקפיד... אני אתן לך דוגמה לדבר שנתן לי אופציה לשיחה ארוכה עם דוד - בגן סיפרו להם שמי שהולך עם כיפה וציצית הוא צדיק
, זה נתן לי היזדמנות להסביר לו שצדיק (כמו שאני רואה את זה) זה אדם שטוב אל אנשים אחרים (ואת יכולה להחליף את המילה צדיק בכל מילה רלוונטית אחרת). נושא התרומה והצדקה לחברה מאוד מאוד מפותח שם בכלל התרומה לחברה , הכרת הארץ ואהבת הארץ- וכן הכל מתוך ההיסטוריה היהודית (SORRY אני לא יודעת על סיבה אחרת).
 
מסכימה איתך שידע זה תמיד דבר טוב

אבל - איזה יהודי דתי הם מכירים בגן? האם למשל גם את היהודי הרפורמי? האם מספרים להם שבזרמים מסיימים גם אישה יכולה להיות רב? האם באמת פותחים בפניהם עולמות שהם לא מכירים או שמא (כפי שאני חוששת) מנסים לכוון את ראיתם לעולם שמתאים רק לזרם האורתודוכסי? גם בגן רגיל יש לי את הבעיה הזאת (למשל - עושים קידוש ותמיד בת תדליק את הנרות ובן יברך על החלה). הדוגמא שנתת לגבי הצדיק - זו דוגמא טובה ללמה אני מעדיפה שהילד שלי לא יהיה בגן כזה. מה זה אומר על אבא שלא הולך עם ציצית וכיפה? ומה לגבי אמא? ומה לגבי הבת שלי שהיא לעולם לא תורשה ללכת עם כיפה וציצית? נכון שזה נותן פתח לשיחה בנושא, אבל אני מוטרדת מכך שהגננת היא גם דמות סמכותית בעלת השפעה ובעצם זה שאני שולחת את הילדה לגן הזה, אני מקנה לדעות האלה לגיטימציה. מה קורה לגבי חברים מהגן? האם ילד שבא מבית ששומרים כשרות יוכל לאכול אצלי? האם בכלל יוכל לבוא להתארח אצלנו?
 

מירי,

New member
הלוואי והיתה אפשרות!

אבל אין באזורנו עדיין מסגרת שמכילה הכל... ואת יודעת מה , "דווקא" לגבי הדלקת הנרות - כאשר ילד מאוד רוצה הגננת מסכימה... ולמה הילדה שלך לא תורשה ללכם עם כיפה וציצית? האם בגלל שזה גן דתי או כי את לא תסכימי? ואולי זו פשוט מוסכמה חברתית הבן שלי לא בגן דתי ולא בחילוני לא ילך עם חצאית... (וכמה הסברים זה דרש ממני - כאלה שלא אומרים זה בגלל שאתה בן...) וזה לא שהבן שלי חכם באופן מיוחד (הוא כן אבל זה לא קשור) והוא הפריד די מהר בן ציצית כיפה וצדיקות... ואירוח כשר? אין בעיה , במבה בצלחת חד פעמית עוברת יופי!
 
אני לא יודעת אם תורשה או לא

אני מניחה (ואולי בטעות) שזה לא אפשרי בגן דתי, למרות שאצל ההורים שלי, אם בא לה נותנים לה לחבוש כיפה (ציצית, אפילו להם אין
).
 

נעה גל

New member
אני משערת שבסופו של דבר מה שאנחנו

חושבים על חינוך דתי נובע מאיזורים לא ראציונלים (אולי מתוך הקשרים בילדות). כשאני חושבת על החינוך הדתי לעולם לא יעלה לי לראש שמדובר במקום פחות אלים ויותר ערכי ("ערכי" על פי הערכים שלי), אם אני מסתכלת על החברה הדתית הבוגרת היא לא נראית לי פחות אלימה מהחברה החילונית, היא רק נראית לי פחות מחצינה ולכן, אני משערת ששומעים פחות על מקרי אלימות מאשר בחברה בחברה פתוחה יותר. הערכים שכן עולים לי בראש בהקשר של חינוך דתי הם כאלה שלא הייתי רוצה להקנות אותם לילדי (כלומר, מראש אני מסתכלת על דברים אחרים מאשר rona71 ומירי)
 

vered4

New member
לי למשל עולה שיטת החינוך

אמנם יש יותר כבוד למבוגרים וכתוצאה מכך הילדים יותר ממושמעים. אבל זה גובה מחיר שאני לא מעונינת לשלם. הילדים שלי, מצד אחד לא מהמפריעים, אבל בהחלט מקבלים גיבוי לפקפק בהחלטות של מורים. ולגבי ערכים, לא הכל מקשה אחת. יש דברים שבסדר ויש דברים שלא.
 

מירי,

New member
כמו בכל דבר...

יש בסדר ויש לא! "דווקא" דוד הוא מהמצייטים למערכת (למה הוא לא עושה את זה גם בבית) ויחד עם הגננת (בממ"ד) די עבדנו שכן יפקפק וישאל - האמת זה לא הלך , אני חושבת שזה תלוי גם באישיות ...
 

vered4

New member
אני לא מספיק מכירה

אבל במסגרת הדת נושא "הנעשה ונשמע" הוא חלק בסיסי. הציות כוונתו אמנם לאלוהים, אבל במסגרות הארציות מקבל ביטוי דרך "המייצגים" שלו. גם נושא הכבוד לאב ואם הוא אחד מהערכים הבסיסיים, אבל הוא לא בא בהכרח מתוך הערכה. לדעתי אם היו פחות תלמידים במערכת החינוך הממלכתית, היתה מתאפשרת איטראקציה הרבה יותר טובה בין מורים לתלמידים. היה יותר יחס אישי והתיחסות יותר מתאימה לצרכים של התלמידים.
 

ציפי ג

New member
נעשה ונשמע

למה את חושבת רק על החלק הראשון של הנעשה? מה עם הנשמע. נקודת המוצא של היהודות היא אמונה בבורא עולם ובציוויו - זה הנעשה. הנשמע - זה החלק ההשכלתי של השאלה הפקפוק התהיה. כל הגמרא זה פקפוק אחד גדול. אלו שאלות חז"ל העזו לשאול על מעשיו של הקב"ה, על האבות ועוד. רק על עצמי לספר ידעתי - כל חיי אני עוסקת בשאלה. אני שואלת ונענית, אבל בתוך מסגרת האמונה שלי, שהיא כמובן מסגרת לא רציונלית בעליל, שכן היא עוסקת בחלק אחר של האדם. בארבעה בנים דברה תורה. אחד חכם אחד רשע אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. אני חושבת שבכל אחד מאיתנו יש את ארבעת הבנים. לפעמים אנחנו שואלים שאלה מכיוון של מה הם מבלבלים לי במח (בד"כ בגיל ההתבגרות) זהו הרשע. לפעמים אנחנו ממש לא יודעים איך לשאול - חסר לנו ידע בתחום. לפעמים אנחנו מקבלים דברים כמו שנאמרו לנו מבלי לפקפק ואז אנחנו תמים, ולפעמים - אנחנו חכמים יודעים לשאול את השאלה ביחס אלינו (את אותה שאלה ששאל הרשע, רק בניסוח אחר). אבל כל המוצא של ארבעת הבנים הוא, שיש שאלות שצריכות תשובות. ושאנחנו כאנשים מחפשים אותן.
 

ציפי ג

New member
כי את רואה באמונה מעשה רציונלי

אבל האמונה בה´ היא בפירוש לא שיכלית. היא באה ממקום אחר, ולכן היא קודמת. דרך אגב, עכשיו בלימודי משתמשים כל הזמן במינוח הזה . קודם כל תעשה - היינו תניע את הגוף, ואז תשמע - תבין איך הוא זז ואיך אפשר לשפר. אם לא תזיזי לא תבין. אם לא תאמיני, לא תוכלי להבין את עולם היהדות. וזה אכן ניכר אצל הרבה לא מאמינים. מאוד קשה להם להבין את היהדות. זה נראה להם משונה לגמרי.
 

מירי,

New member
אני לא בטוחה שזה קשור לאמונה

(האממת אני אפילו לא יודעת אם אני מאמינה ובמה - בכל הקשור לדת). זה שאני חוקרת לא אומר שתשובה צריכה למצוא חן בעיני.... אני אתן ללך דוגמה , דוד הלך שנתיים עם ציצית וכיפה ולא טרח לשאול למה? אמרו לו עשה!אז נכון שהוא דילג על ה"נשמע" בכלל , אבל הרעיון הוא אני רוצה לדעת למה אני עושה , יש דברים שאעשה בכל מיקרה אבל (כי אני מאמינה/כי אני אזרחית שומרת חוק/כי...) אבל ראשית אני רוצה לדעת למה!
 

ציפי ג

New member
זה בדיוק הנעשה

אני עושה כי אני מאמינה באלוקים. אני אוכלת כשר לא כי זחלים מגעילים אותי, אלא כי ה´ אמר שאדם יהודי צריך לאכול כשר. אמרו גדולים ממני (נדמה לי רבינו בחיי) אחרי המעשים נמשכים הלבבות. אדם נורמלי שיקפיד לאכול כשר, ולקיים מצוות כתוכי, יגיע באיזה שלב לשאול את עצמו למה. אם הוא מאמין יש לו תשובה. אם הוא לא מאמין אין לו. הרעיון הוא תקיים, כי אני ה´ אמרתי, ואז תשאל על מה ולמה. ויש סיבות רבות למה נאמר לנו לאכול מזון כשר, והסברים ארוכים, אבל גם אם לא היו הסברים כלל וכלל, אדם מאמין ימשיך לאכול כשר, ואילו אדם לא מאמין, בנקודת התובנה, יחזור אחור.
 

vered4

New member
אין לי ספק בחוכמתם של כותבי הגמרא

אני מדברת על מה שאני רואה בציבור, על השאלות שאנשים שואלים את הרבנים, על כמה הם נסמכים עליהם ובכל כך הרבה תחומים. הדוגמא האחרונה (והמזעזעת בעיני) היתה בנושא פוריות. היתה בטלויזיה תוכנית על כך שנשים מקבלות מידע שגוי מרבנים (ומעדיפות אותו על מידע מרופא), מקבלות מהם תרופות להגברת הביוץ, מה שמותר רק לרופא, ולכן אחוז השלישיות במגזר הזה כל כך גבוה. אז יש את אלה שלוקחים על עצמם את תפקיד ההנהגה, והשאר נותנים שיובילו אותם. עכשיו, כמובן שזה קיים גם במגזר הלא דתי, אבל במגזר הלא דתי יש יותר מקום למחשבה עצמית.
 

ציפי ג

New member
יש מספיק רופאים

שמחלקים את התרופות האלה לכל מאן דבעי, לא צריך ללכת לרב לקבל. הן הולכות לרב שאומר להן אפשר לקבל את התרופה הזו, והן הולכותלרופא ומבקשות. וגם מקבלות. אני אישית מכירה מישהי שהלכה ובקשה תרופה להגברת הביוץ, כדי ללדת את הילד התשיעי שלה (ניתוח קיסרי תשיעי) ואם היית יודעת אצל איזה רופא, היית נופלת מהכסא.
 

vered4

New member
אבל ללכת לרב עם תוצאות של

בדיקה גנטית, שמעידה על מום חמור בעובר, (לא עם אולטראסאונד שניתן לפרשנות, ושהרב יגיד שהכל בסדר), זו בעיה. זה לא שהרב אמר (לפי הכתבה כמובן) שאלוהים נתן והכל מבורך, אלא הבטיח לאותה אישה שהבדיקה לא נכונה. אבל בסך הכל התכוונתי גם לכל מערכת הלחשים והקמעות ש"הולכת" מאוד חזק אצל מגזרים מסוימים. איך כולם עומדים ומחכים למוצא פיו של אדם חולה ומשותק שבקושי מוציא מילה מהפה. דברים כאלה. אני בכל זאת חושבת שזה קיים יותר במגזר הדתי מאשר בחילוני.
 

ציפי ג

New member
דווקא אני חושבת

שהאזנה לבבאים קיימת הרבה יותר במגזר החילוני מאשר במגזר הדתי. את תאכלי ביום כיפור, ותרגישי רע עם עצמך, אז תלכי לאיזה בבא שיגיד לך הכל מחול הכל מחול.
 
למעלה