חינוך דתי?

rona71

New member
חינוך דתי?

העולל אמנם ילך לגן עירוני רק בשנה הבאה, אבל אנחנו כבר מתלבטים לגבי המסגרת, כלומר גן ממלכתי-דתי או לא. אנחנו לא דתיים אלא מסורתיים (כשרות חגים וכ"ו) אבל לא שומרים שבת כהילכתה (אני אפילו מעשנת בשבת- רחמנא ליצלן). אבל........ לא מוצא חן בעיני מה שקורה במערכת החינוך ה"רגילה" וזה בלשון המעטה. לילדי אני רוצה חינוך עם קשר הדוק ליהדותם, עם אהבת העם והארץ, חינוך ערכי- ובהקצנה אומר: אני לא רוצה שביתי תבוא אליי בגיל 14 בהריון, שידפקו לי על הדלת בשבת לפנות בוקר שהבן שתה במסיבה ו... למרות הסטריאוטיפיות שבדברי (אני מודעת לה)- מה הסיכוי שזה יקרה אם יתחנכו במסגרת דתית? אולי קיים, אבל נמוך בהרבה מבאופציה השניה. ויש עוד כמה דברים שמטרידים אותי כבר מעכשיו: למשל, מחקרים מראים שההישגים הלימודיים של בנות גבוהים יותר במסגרת חד מינית (האחרון ששמעתי עליו נערך באנגליה). למשל, שילדיי יתאהבו וירצו להינשא ללא יהודים (בלי גזענות, בעלייה האחרונה השתלבו בארץ המון ולפעמים אני מרגישה כאילו עלינו להתבדל כדי להימנע מהתבוללות). אני מתארת לי שאולי דבריי עשויים להרגיז חלק מחברי הפורום הדתיים: "יופי, לשמור מצוות לא נאה לה, אבל להנות מהחינוך הדתי, כן". זה באמת לא רק זה! אני ממש מרגישה שהחינוך החילוני לוקה בחסר מבחינת יהדות וערכים שחשובים לי. אז מה הבעיה? הקונפליקט. איך מתמודד ילד מביית לא דתי עם מסגרת דתית? מסיק שההורים שלו הם "יהודים לא טובים"? אני מניחה שהדברים שהעליתי כאן טעונים, חלקם עשויים אולי לפגוע (אני בטוחה שחלק מחברי הפורום החילונים הגמורים מזדעזעים מדברי...), אבל אני חולקת את רגשותי בכנות (שהאינטרנט מאפשר לי)- ואשמח לשמוע את דעתכם/ן. רונה.
 

Kalla

New member
זו כמובן דעה סובייקטיבית

אבל אני בחיים לא הייתי שולחת את ילדיי לחינוך שאני בעצמי לא מאמינה בו (פרט ליתרונות העקיפים של התנהגות בעתיד) ולא מקיימת אותו בבית. אולי אני טועה, אך נדמה לי שניתן למצוא גם מסגרות חילוניות בעלות נורמות התנהגות מוסריות והומניות. לא כל החילוניים גדלים כפי שתיארת ולא כל הדתיים הם טלית שכולה תכלת. הבן שלי מאז ומעולם היה במסגרות חילוניות בלבד, ושם הם בהחלט למדו על החגים, עשו קבלת שבת וקיבלו זיקה לא מועטה ליהדות. עכשיו הוא כבר בבית ספר ויש להם המון שיעורי תורה והם גם עשו טקס של קבלת ספר תורה בבית הכנסת. הם גם לומדים כל שנה על כל החגים ועושים על כך עבודות. ובכלל לא שמתי לב שחסר לו חינוך לערכים. אז נכון, צריך לבדוק טוב ולבחור מסגרת טובה, מה שנכון בלי קשר אם היא דתית או חילונית. ופרט לכך, כמובן, צריך להיות עם יד על הדופק ולהשקיע בחינוך הילד על ידי הסברים ומתן דוגמא אישית. לסיכום, לי נראה לא נכון לכפות על ילד משהו שאנחנו בעצמנו לא מאמינים בו מכל הלב ולא מוכנים לעשות את כל המאמצים כדי לקיים אותו, אבל כמובן שגם דעה הפוכה היא לגיטימית.
 

שרהודיה

New member
למה שלא תשלחי אותו למסגרת תל"י ?

תגבור לימודי יהדות. זה מתקיים בבתי ספר חילוניים, כך שהילד ילמד גם יהדות ותורה וגם יהיה לך פחות קונפליקט..
 
אני לא חושבת שלזה היא התכוונה

היא לא התכוונה רק ללימוד הפורמלי גרידא אלא יותר לאווירה.. את יודעת... ולשאלה עצמה, כדתיה, שלמדה במסגרות דתיות - אני מסופקת אפ יהיה לה טוב. היא תהיה חריגה. יסתכלו עליה... ידברו עליה... לא יקבלו אותה כאחת משלהם. אא"כ תהיה קבוצה כזו של בנות. אי אפשר יהיה להסתיר שאתם לא דתיים. אולי אם היא תבוא עם קבוצה מסוימת של בנות מסורתיות. ואם יש מנהלת טובה במיוחד. ואם זו קהילה שתקבל בהבנה - אז יש מקום לשקול. אחרת....
 

שרהודיה

New member
הסיבות שהעלת מדוע לחילונים

לא כדאי ללמוד במסגרת דתית, הן בעצם הסיבה שהצעתי לה לפנות לתל"י. בהרבה ערים קשה להכנס לבי"ס ולהתנהג כחילונייה, בעיקר בגלל שהרבה הורים לא מסכימים לזה..
 

לאה_מ

New member
עומר לומד בבית ספר תל"י

ולמיטב הכרתי, לפי מה שרונה תארה (שבואו, רק לצורך הדיון, נכנה אותו חשש-מפני-הריון-בגיל-14), זה לא עונה על הדרישות שלה, כי יש לה חוסר אמון בסיסי במערכת הממלכתית ולטעמי גם חוסר אמון בילדים שלנו וביכולת שלהם להפנים את הערכים שאנחנו מנסים להקנות להם (אני לא מתכוונת להעליב, רונה, אז סליחה מראש ותקראי את זה בטון ענייני ולא אישי
), וזה לא העניין בתל"י. תל"י עוסק יותר בתגבור הידע של הילדים בתחומי היהדות.
 

rona71

New member
ענינית לגמרי...

העניין הוא לא "חוסר אמון בילדים שלנו וביכולת שלהם להפנים את הערכים שאנחנו מנסים להקנות להם", כדבריך, אלא מהם פניה של החברה בה בניי יגדלו וערכיה (שחשובים בעיניי)! ככל שנחשיב את עצמנו ויכולותינו כהורים- לנורמות החברתיות בתוכן הילד גדל יש השפעה לא מבוטלת! תהיה זו היתממות ואולי אף יוהרה מסויימת, להאמין כי על פי החינוך והכלים שילדנו יקבל בבית- כך הוא יעוצב. הגישה האומניפוטנטית הזו לא הגיונית, אפילו. עם כל הכבוד, לא רק אנחנו משפיעים על עיצובו ועתידו של ילדנו. חלקנו חשוב, נכון, אך בהחלט לא היחיד.
 

מירי,

New member
אוי... איך שאני מכירה את ההתלבטות!

אני עוד פחות שומרת מסורת ממך (אבא "מוכרז" כשומר מסורת..) , אז לגנים שלחנו רק לממ"ד ואז היגיע שלב ביה"ס והתלבטתי בדיוק בשאלות שלך, מה גם שלמיטב ידיעתי ביה"ס הממ"ד הוא גם בעל הישגים לימודיים טובים יותר , ואפילו התברר לי שהם 17 תלמידים בכיתה... אז בשלב הגן כשאנחנו אלה שמחליטים זה היה ברור לי שהוא בממ"ד (עכשיו כבר השני שם), אבל לפני כיתה א´ מה שהביא אותי להחלטה הסופית הייתה הבקשה של הילד! הוא הכיר את הבית כבר הוא הכיר את המערכת של הגן , הוא הבין שבעצם אנחנו חילוניים ולכן ביקש ללכת לביה"ס החילוני (האמת, עוד טרם שנשאל). אבל... אני למדתי שלנו יש הרבה יותר קונפליקט בנושא! ילדים יודעים לזהות את ההבדלים בין הבית לבין מחוץ לבית (לדעתי ככלל לילדים מאוד פשוט לזהות הבדלים בין "מסגרות") , והיכן שהתעוררו שאלות הסברנו בפשטות שאלה המנהגים שלנו בבית ושאנחנו לא שומרים את רוב המצוות עליהן מדברת הגננת (האמת שלא ממש מדברים איתם על מצוות , רוב הדברים הם בין אדם לחברו והדגשים דתיים על החגים), והיסברנו לו שלכייגדל יוכל לבחור קיום מצוות לפי בחירתו! מבחינת הילד זה לא ייצר קונפליקט כלל!
 

נעה גל

New member
אני נמצאת בדיעותי בין מירי ל kalla

באופן אישי (ואני הכי חילונית שיש, למרות שאני לא מעשנת בשבת
- אני לא מעשנת בכלל), לא הייתי שולחת את ילדי למסגרת דתית או כל מסגרת חינוכית אחרת (אנתרופוסופי לדוגמא) שחלק מהותי ממנה הוא דרך חיים מסוימת שנוגדת את מה שאני עושה בבית. אבל, ממה שהבנתי ממך, לא זה מה שמפריע לך (אחרת לא היית שוקלת בכלל מסגרת דתית) אלא הפערים בין הבית למסגרת: כאן, אני מסכימה מאוד עם מירי - ילדים יודעים לעשות הפרדה בין הבית לגן, והסברים פשוטים וכנים יספיקו במקומות שהוא ישאל שאלות. מכיוון שאני מאוד מאמינה בדוגמא אישית, אז אני משערת שאם אתם לא שיפוטיים כלפי קבוצות שונות מכם, הבן שלכם לא יהיה שיפוטי גם כן אלא ידע לקבל שיש אנשים שונים עם מערכת אמונות שונה. וחוץ מזה, תמיד אפשר להכניס שנה לגן, לראות איך הדברים מסתדרים ובסיומה להחליט אם ממשיכים הלאה או חוזרים למערכת גנים חילונית.
 

ריניני

New member
כמה הערות

נדמה לי שחגית העלתה נקודה חשובה - אפילו אם הילד מצליח לעשות את ההפרדה בין סביבות שונות, לא בטוח שהחברים בבית הספר ידעו לעשות הפרדה כזאת, ויכול להיווצר לחץ לא נעים על הילד משם. ברור שזה פחות רלוונטי לגן, ובאמת אפשר לנסות - כמו שנעה ומירי הציעו - שנה בגן, ואז להחליט. אני רוצה להתייחס גם לשאלה גדולה יותר - האם בית הספר הוא שקובע אם ילדה תיכנס להריון בגיל 14 או לא, או לפחות משפיע? לא בטוחה בכלל. בסך הכל ילדים נמצאים בבית הספר משהו כמו 5 שעות ביום, ובכל שאר הזמן הם בבית. נכון שהחברים מבית הספר מלווים גם בבית, אבל אפשר למצוא חברים שעושים טוב וחברים שעושים לא טוב בכל מסגרת. נראה לי שחינוך בא ברובו מהבית, מהמודלים שנחשפים אליהם, מהלקחים שלומדים. בית ספר הוא ממש מינורי בהקשר הזה. עדיף לנסות לחיות על פי הערכים שמאמינים בהם מאשר לצפות שמסגרת חינוכית ´תַקנה´ אותם, לא? להעריך ולכבד יהדות לומדים מתוך מה שבסביבה - הכנות וטקסים של שבת, חגים, בית כנסת (אצל מי שהולך), שמחה ואהבה שיש אצל מי שעושה זאת בשעת המעשה. בגיל מבוגר יותר אפשר לראות היבטים נוספים - שאלות שעלו ותשובות שנתנו עליהם חכמים וכל זה. אני רוצה להוסיף משהו משלי, אמנם בעייתי אבל עולה לי בהקשר הזה, של מה שלומדים מהבית: פעם אחת בחיים קיבלתי סטירה מאבא שלי. המכה היחידה שקיבלתי ממנו (עד עכשיו
). זה היה כשאמרתי "ערַבּוּשים" - מילה שלמדתי מחברים לכיתה. אני לא מצדיקה ולא מקבלת שימוש במכות בשום צורה. בכלל. אבל אני יודעת שהתגובה הזאת שלו נשארה חקוקה אצלי, העובדה שיחס כזה כלפי אנשים אחרים לא יכול להיות מקובל, אין לו מקום. מעניין שההפתעה, הכאב וההשפלה של הסטירה לא נשארו, והתחושה שאין מקום להתנשאות וזלזול בזולת דווקא כן.. שום שיעור בכל מסגרת חינוכית שהיא לא יכול היה ללמד אותי אחרת אחר כך.
 

מירי,

New member
אני לא יודעת איך להגיד בלי הכללות

עובדתית אני יכולה לציין שבממ"ד שאליו היה הולך דוד אם היינו ממשיכים במסלול הזה יש פחות אלימות , יותר ילדים מסיימים את המסלול , יש יותר מעורבות בחברה.... כלומר גם אם ננטרל את ההשגים הלימודיים הטובים יותר , ניראה שחברתית הוא טוב יותר!
 

לאה_מ

New member
אני מסכימה עם מירי ונעה לגבי היכולת

של הילד לעשות את ההבחנה בין הבית לגן. בהקשר הזה, אני חושבת שכדאי לכם גם להיות ערים לכך שהבחירה של הילד יכולה להיות שונה משלכם, ושאתם תצטרכו לכבד את הבחירה הזו. ילד יכול להחליט שהוא רוצה לשמור כשרות, לשמור שבת או כל שמירת מצוות אחרת, ובמקרה הזה המשפחה תצטרך להערך בהתאם. נכון שזה יכול לקרות בכל מקרה, אבל הסיכוי שזה יקרה אם הילד יתחנך בחינוך שלא תואם את הנעשה בבית הוא גבוה יותר. יש לי קרובי משפחה שעלו לארץ מארה"ב. הבנות שלהם, שהיו אז בחטיבת ביניים, נשלחו לבי"ס דתי, למרות שההורים היו לכל היותר "שומרי מסורת" (וכנראה אפילו פחות). בית הספר (שלפי מה שהבנתי מהבנות היה מאד מוצלח) תרם לתחושה הדתית של הבנות, והן רצו יותר ויותר לשמור מצוות, ובמקביל, ההורים, שלאט לאט התערו בהוויה הישראלית, דוקא נהיו יותר חילוניים (אני חושבת שתחושת ה"מסורתיות" שלהם קודם לכן נבעה מהצורך לשמור על זהות יהודית בתוך קהיליה של לא יהודים, דבר שלא היה נכון עוד עם עלייתם ארצה). נוצר קונפליקט בין ההורים לבנות, שבמשך תקופה ארוכה היה מאד בעייתי. אז זה דבר שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים לילדים חינוך שלא תואם לעמדות של ההורים. עניין נוסף - את חוששת שההודעה שלך תעליב כמה מחברי הפורום הדתיים. אני לא יודעת למה את לא חושבת שהיא תעליב את החילוניים (זה בסדר, לא נעלבתי, אבל אני תמהה) - אנחנו חילונים, הילדים שלי מתחנכים במסגרת ממלכתית, על כל פגעיה ותחלואיה, ובכל זאת בכלל לא עולה בדעתי האפשרות שביתי תבוא אלי בגיל 14 בהריון, שידפקו לי על הדלת בשבת לפנו בוקר שהבן שתה במסיבה - מה זה???? לחינוך שלי אין ערכים? הילדים שלי לא לומדים ממני (וממני וממני וממני, וגם מהמסגרות החינוכיות שלהם) איך להבדיל בין טוב לרע? אין להם חינוך למוסר? אין דבר כזה מוסר חילוני? רק מה שקשור לדת מציב מסגרת ערכית???? הדעה הזו מאד מתמיהה. אני חושבת - ובאמת בלי שום קשר לדעתי על מערכת החינוך - שאל להורים לסמוך על מערכת חינוך כלשהי ככלי בלעדי להקניית ערכים. תפקידה של מערכת החינוך הוא, כמובן, לסייע בהקניית הערכים האלה (ולכן אני רוצה לבחור מערכת חינוך שתתמוך במתאם גבוה יותר בערכים שאני מאמינה בהם), אבל התפקיד הזה הוא בראש ובראשונה שלי כהורה, והוא מתחיל הרבה לפני שהילדים נחשפים למערכת חינוך חיצונית כלשהי. לכן אני בטוחה שבתי לא תכנס להריון בגיל 14, וזה בכלל לא קשור לשאלה באיזה בית ספר היא לומדת!!!!!
 

ריניני

New member
כמו תמיד, מסדרת כל כך יפה וברור

את כל מה שתכננתי להגיד ויצא לי עילג ורִגשי מדי. תודה
 

1אילת2

New member
בית הספר משפיע יותר מזה

הוא משפיע על בחירת החברים. בגיל ההתבגרות המתבגר נותן חשיבות רבה לקבוצת בני גילו והם מהוים עבורו מקור לתחושת ביטחון. חברת בני הגיל עוזרת למתבגר בהגדרת העצמי שלו, ביצירת תחושת שייכות, במתן תמיכה רגשית, בגיבוש הזהות האישית, בהשתחררות מההורים ובמתן ביטוי לדחפים שאסורים לביטוי בחברת מבוגרים. בגיל ההתבגרות השפעת ההורים פחותה מהשפעת החברים. לכן אם יש נורמה סביר שהיא תשפיע על הילדים שלך. וכשהחברים שותים במסיבה ביום שישי, מקיימים יחסי מין בגיל שש עשרה וחוטפים שאחטה פה ושם הילד שלך יחשף לזה. ומי יודע, אולי גם ירצה לנסות פעם או פעמיים. ואם חוזרים לגיל הרך אז בבי"ס חילוני כבר בכיתה א´ הילדות לובשות חולצות בטן ומכנסונים. והילדים מקללים. אלו דברים שמובילים לדברים אחרים שבסוף יכולים להגיע לדברים שציינתם קודם. אני לא בטוחה שבבי"ס דתי לא יהיו בעיות כאלו אבל אם אכן אין- אז זו אופציה טובה. הבעיה היא בי"ס הדתי עצמו. רב בתי הספר אינם ליברלים בנושא ודורשים שבבתי הילדים ישמרו על אורח חיים דתי. בד"כ זה מסתכם ב"לא לנסוע בשבת" (אם אתם שומרים כשרות, הולכים לבית הכנסת בחגים ועושים קידוש ביום שישי).
 

לאה_מ

New member
מסכימה שבגיל ההתבגרות לחברים יש

השפעה מרובה יותר מאשר לי. בשביל זה יש לי את כל השנים עד אז כדי להקנות להם את הכלים להתמודד בעתיד. בתור אחת שלמדה במסגרות חינוך ממלכתיות, אני חושבת שעל אף ההשפעה הגדולה שיש לחברה בגיל ההתבגרות, עדיין ליכולות של הילד (שאותן הוא מביא, בין היתר, מהבית) יש השפעה גדולה מאד על בחירת החברים שלו ועל מידת המושפעות שלו מהם. אחרת כנראה שכל החילונים היו מעשנים סמים, נכנסים להריון בגיל 14, נוהגים בשכרות ולובשים חולצות בטן...
 

דסי אשר

New member
ביתי, למדה בבית ספר תיכון- שונה

באופי אוכלוסייתו מהאוכלוסיה שאני הייתי רגילה להיות חשופה אליה. הטעם שלה בלבוש- שהיה נפלא מינקות(...), התנה לחלוטין- לטעם מאד לא מתאים לי ולה. אבל היה לה נהדר בתיכון, והיו לה חברות טובות. אני אהבתי אותן, למרות שלא הייתה לי שפה משותפת עם הוריהן- מבחינת תרבות ואורח חיים. אהבתי אותן כי היו נערות, חברות של ביתי. ביתי הייתה שואלת אותי- "אמא- איך הבגד?", והייתי אומרת, "זה בסדר, את יודעת מה דעתי על סוג הבגדים הזה". הבת חוותה, שמה שהיא עושה- זה בסדר, למרות שידעה שאהבתי יותר את הטעם האחר שלה... והיא גם עברה צבא- תקופה לא פחות משמעותית מבחינת השפעה - על כל צעיר וצעירה, והקשרים מבית הספר החלו להתנתק. והיא החלה לעבוד, במקום שבו עובדים צעירים כמוה. ופתאום- חזרה למקומות בהם הייתה קודם, והדבר התבטא שוב- גם בלבוש. נותרה רק חברה אחת טובה מהתיכון, וחברה נוספת טובה, מבית הספר היסודי. שתיהן כמו ילדות שלי.... ובעצם, מה שאני רוצה לומר- בצורה אחרת ממה שלאה כתבה- הבית הוא המקום הקובע ביותר. בית הספר לימד או לא לימד, אבל איפשר לה תקופת נעורים טובה. את הערכים סופגים או לא סופגים בבית, או מדמויות משמעותיות אחרות בחיים. מורה טוב, יכול להשפיע מאד, מדריך בתנועה (מישהו עוד הולך כאן לתנועת נוער?). חשוב שמסגרת חינוכית תהיה טובה, אבל הבית חשוב מכל. באותה נשימה- אני חוזרת לגיל הרך הנורמאלי- להורים אני תמיד אומרת- במשפחתון שלי- לא משנה מה אני אעשה- אתם הדמויות המשמעותיות ביותר לילד שלכם.....
 

לאה_מ

New member
../images/Emo32.gifשאלת על תנועת נוער, דסי

אז רציתי לשמח אותך ולספר לך, שעומר התחיל השנה ללכת לצופים, והשבט שהוא שייך אליו הוא פשוט ענק (1,300 חניכים!) וממה שראיתי בטקס פתיחת שנת הפעילות, גם בשכבות הבוגרות יש כמות לא מבוטלת של חניכים, והטקס שלהם נגע בהמון ערכים (סיוע בקהילה, התנדבות, אי אלימות ועוד) - אותי זה מאד ריגש.
 

vered4

New member
ילדים מחונכים

לדברים של לאה אני מסכימה ורוצה להוסיף. בחינוך הדתי יש יותר מאשר חינוך ליהדות. יש דרך חינוך. לא סתם הילדים יותר ממושמעים. יש הרבה פחות מקום לחופש אישי, בחירות והחלטות אישיות. זו אחת הסיבות שגם אם אין לי בעיה עם האמונה, יש לי בעיה עם מצוות הדת. נעשה ונשמע, לא בבית ספרינו.
 
כן, אני מכירה מקרוב מקרה אחד ../images/Emo9.gif

גם הוריי חשבו שלא יקרה לי כלום מקצת אידישקייט...ותראו מה קרה...
אני לא חושבת שהם מתחרטים מאוד, אבל בטח היה להם קל יותר עם בת כמוהם (חילוניים לחלוטין) מאשר איתנו עם כל הבעיות הספציפיות של שבת חגים וכו´.
 
אני בטוח לא הייתי נוהגת כך

אבל אנחנו אפילו לא מסורתיים אלא חופשיים לחלוטין, וגן דתי, טוב ככל שיהיה, יעביר השקפת עולם שונה מאוד מזו שלנו וזה נראה לי מבלבל מדי. רק את יכולה לדעת כמה הפער יהיה גדל במקרה שלכם, ועל פניו נראה שזה לא צריך להיות בעיתי מדי. לא הבנתי מדוע נדמה לך שמערכת החינוך היא זו שתקנה לילדיך ערכים או תמנע אותם מהם. הסיוט הכי גדול שלי זה שמערכת גדולה, שמתאפיינת בעִדריות תהיה זו שתעצב את הערכים של ילדי. גם אני לא מעוניינת שבתי תכנס להריון בגיל 14 ולכן אני אלמד אותה על האחריות שכרוכה בקיום יחסי מין, איך לדעת שזה מוקדם מדי ומה דעתי האישית, על האפשרות לסרב כשזה לא מתאים, שהגוף שלה הוא רק שלה וכמובן על אמצעי מניעה (אגב, מה עם בנך? מה עם איידס, הרפס, זיבה וכד´...). אני לא סומכת על שום מערכת שתעשה את זה טוב יותר ממני.
 
למעלה