אשמח לחדד את השאלה
ראשית המון תודה על התגובה, המחשבה על חינוך הדמוקרטי עלתה מתוך ניסיון למצוא מסגרת מתאימה יותר ממסגרת סטנדרתית לבני , שהוא היום בן 8 , לומד בכיתה ג' לאחר שקפץ כיתה, בבית הספר שכונתי . מדובר בילד בעל מורכבות רגשית , מחונן באופן בלתי רגיל, אטודדנט , שונה בהרבה מובנים, ובנוסף לוקה בהפרעת קשב וריכוז , מאוד מאוד היפראקטיבי, בעל ביטחון עצמי , עם קשיים רבים בקבלת סמכות שמוטלת עליו "כי ככה זה" , מאוד זקוק לשיח שיוויוני ולשיחה בגובה עניים גם עם מבוגרים. יש לו קשיים מסויימים בקריאת קודים חברתיים, קשה לו להבחין בין ילדים ומבוגרים , בין חברים לבין דמויות בעל סמכות. אנחנו מרגישים שבמסגרת בית ספרית הוא די "מתנגש" איתם גם בתחום ההתנהגותי וגם בתחום הלמידה (כבר מזמן עקף את הכיתה בה הוא לומד , אבל מנסים שם די בכוח להחזיק אותו במקום ). אומנם הוא מטופל גם תרופתית וגם התנהגותית, אבל עדיין יש כאן אלמנטים של אופי, אישיות, טמפרמנט שאותם אין לנו כוונות לשבור. הנושא הלימודי פחות קריטי כי הוא אוהב ללמוד, אבל חשוב לו להכתיב את הקצב ולבחור עד כמה שניתן את תחומי הלמידה , ולאו דווקא בסדר המקובל. ויש באפשרותינו להקנות לו בבית תמיכה וסביבה לימודית. זה ככה על קצה המזלג.