חילוני מאמין
שבוע טוב
חשבתי אולי לשתף פה קצת מעצמי, תשובה קשה לי להאמין שאמצא, אבל מי יודע.
אני בן 24, חילוני, אך מאמין מוחלט באלוהים.
בדר"כ אני לא מדבר על האמונות שלי או היחס שלי לאלוהים עם אנשים, כי אני מרגיש שזה משהו
מאוד פרטי. אך בגלל שיש לי את האפשרות להיות אנונימי, לחלוק את המחשבות שלי עם אנשים
דתיים, והכי חשוב שמצבי כבר לא הכי טוב, אז ארשה לעצמי הפעם.
אני הומו, שנים אני יודע זאת.
לעולם לא היה לי מגע, או מילה בנושא עם גבר אחר.
היחידים שיודעים זאת אמא שלי (שעדיין בטוחה שאני יכול למצוא זוגיות עם אשה, למרות שהסברתי
לה שזה לא אפשרי), ואחי הגדול (שקיבל זאת ללא בעיה, אך עדיין חושב שאני יכול למצוא זוגיות עם אשה).
לא אשקר, במהלך השנים, שכבר מצאתי בחורה שיכלתי להתחבר אליה ברמה האישית, ניסיתי ליצור
זוגיות, עד השלב שצריך לממש אותה, וכמובן שלא יכלתי, ונפרדתי.
הייתי מתפלל כל הזמן לההצלחה של הקשר, ומשהו בי ישתנה למרות הכל, אבל הדברים נשארו כפי שהם.
בעבר התקרבתי מאוד ליהדות, אך אז הגיע השלב שבהרגשתי, הרגשתי שבכל דבר שאני נוגע אני פוגם
אותו. אם זה תפילין, או טלית, או אפילו לדבר על לשמור שבת. הרגשתי צבוע, הרגשתי כי אין לי מקום
בהוויה הזאת. היום אני מרוחק מאוד מהיהדות עצמה, ולמעט פרק תהילים שאני קורא מידי יום, אני לא
עושה יותר דבר.
כל פעם שהייתי מתפלל למשהו, הייתי מתפלל לאושר, הייתי מתפלל לאהבה ולהפסיק להיות בודד.
כל פעם, הייתי מרגיש שאני מבזה את התפילה., ולכן התרחקתי.
כיום, שאני מרגיש שקשה לי, הדבר היחידי שאני יכול לבקש ממנו זה עזרה.
אני בטוח שהוא עוזר לי בדרכים שאינני יודע או מבין.
יחד עם זאת, אני לא יודע כמה זמן אפשר להמשיך ככה.
שבוע טוב
שבוע טוב
חשבתי אולי לשתף פה קצת מעצמי, תשובה קשה לי להאמין שאמצא, אבל מי יודע.
אני בן 24, חילוני, אך מאמין מוחלט באלוהים.
בדר"כ אני לא מדבר על האמונות שלי או היחס שלי לאלוהים עם אנשים, כי אני מרגיש שזה משהו
מאוד פרטי. אך בגלל שיש לי את האפשרות להיות אנונימי, לחלוק את המחשבות שלי עם אנשים
דתיים, והכי חשוב שמצבי כבר לא הכי טוב, אז ארשה לעצמי הפעם.
אני הומו, שנים אני יודע זאת.
לעולם לא היה לי מגע, או מילה בנושא עם גבר אחר.
היחידים שיודעים זאת אמא שלי (שעדיין בטוחה שאני יכול למצוא זוגיות עם אשה, למרות שהסברתי
לה שזה לא אפשרי), ואחי הגדול (שקיבל זאת ללא בעיה, אך עדיין חושב שאני יכול למצוא זוגיות עם אשה).
לא אשקר, במהלך השנים, שכבר מצאתי בחורה שיכלתי להתחבר אליה ברמה האישית, ניסיתי ליצור
זוגיות, עד השלב שצריך לממש אותה, וכמובן שלא יכלתי, ונפרדתי.
הייתי מתפלל כל הזמן לההצלחה של הקשר, ומשהו בי ישתנה למרות הכל, אבל הדברים נשארו כפי שהם.
בעבר התקרבתי מאוד ליהדות, אך אז הגיע השלב שבהרגשתי, הרגשתי שבכל דבר שאני נוגע אני פוגם
אותו. אם זה תפילין, או טלית, או אפילו לדבר על לשמור שבת. הרגשתי צבוע, הרגשתי כי אין לי מקום
בהוויה הזאת. היום אני מרוחק מאוד מהיהדות עצמה, ולמעט פרק תהילים שאני קורא מידי יום, אני לא
עושה יותר דבר.
כל פעם שהייתי מתפלל למשהו, הייתי מתפלל לאושר, הייתי מתפלל לאהבה ולהפסיק להיות בודד.
כל פעם, הייתי מרגיש שאני מבזה את התפילה., ולכן התרחקתי.
כיום, שאני מרגיש שקשה לי, הדבר היחידי שאני יכול לבקש ממנו זה עזרה.
אני בטוח שהוא עוזר לי בדרכים שאינני יודע או מבין.
יחד עם זאת, אני לא יודע כמה זמן אפשר להמשיך ככה.
שבוע טוב
