tttttttttt1
New member
חיכיתם?!?!?
אני שמח לפתוח את השנה החדשה
טוב אנשים - קיוויתי לעשות את זה יפה, ב-12 בלילה - בדקת המעבר הזאת בין שנה חולפת לשנה חדשה...כבר משאלה אחת השנה הגשמתי
יש הרבה לקרוא, שלא תגידו שסתם חיכיתם ולא קיבלתם כלום בתמורה
... לעניין ---> אין תאריך יותר טוב מזה – 31.12.2006 – שנה נגמרת, שנה מתחילה – הכל מתחיל מההתחלה............ שלום..קוראים לי טל........ יום שלישי, תינוק חדש בא לעולם...יום שלישי-פעמיים כי טוב,לא? תקופת ילדות – תקופה כל כך טהורה. אני כבר מתגעגע..תמיד רציתי להיות גדול, עכשיו אני כבר לא בטוח... תמיד היו אומרים לי "או-הו, זה יכבוש לבבות רבים"...אבל זה רק כנראה בגלל שאלו היו דודות שלי..
אין דבר שלא ניסיתי בחיים – קראטה, קסמים, צופים, אפילו גדנע צבאית, איפה שמלמדים אותך לירות בכלי נשק צבאיים... איכשהו, את הכל עזבתי אחרי תקופה מסויימת..אולי זה הטבע שלי – לנסות דברים חדשים ולהמשיך הלאה.. אגב, זה תקף גם על חברים...איכשהו, מתקופה לתקופה –חברים היו פשוט נעלמים...אני אפילו לא יודע איך...כל פעם היו כמה פחות, וכמה חדשים מגיעים. אז מה אמרנו? לנסות ולהמשיך...ככה גם עם אהבה,מסתבר. תמיד בגילאים קטנים [תקף גם לגיל 17 שכבר עבר] הייתי אומר לעצמי – "טוב נו,אז הפעם לא הלך...לא נורא"...אני לא סולח לעצמי על הויתורים האלה..ותאמינו לי – זה קרה המון!!!. ויתרתי לעצמי יותר מדי פעמים, ביותר מדי תחומים.....ועכשיו – אויר גיל 18 כבר מורגש, ולא הגעתי לכלום...ועכשיו אני כבר לא יכול להגיד לעצמי "טוב נו, פעם הבאה"....עכשיו הכל מתחיל להיות רציני, עוד מעט צבא, ואז אוניברסיטה – האמת, הזמן רץ בטיל. אתם אפילו לא תרגישו. תמיד אמרתי לעצמי "אוף, שתגמר כבר השנה הזאת..אין לי כח לכיתה ___ וכיתה _______"...ומה עכשיו? אחרי שיב' תגמר? כולם אומרים שהם מתים לסיים כבר בית ספר...ואני אומר – שכולם משקרים לעצמם..שיבוא האחד ויגיד שהוא לא מתגעגע לימי בית ספר <רק במקרים חריגים נשמע על אנשים שלא רוצים לחזור לשם..אבל..עליהם לא נדבר כרגע..> גילוי נאות – לפני המקרה הנוכחי היה עוד מקרה דומה [יותר נכון היו עוד מקרים אבל נתמקד באחד]. הפעם דרך שיכנועים וקצת עזרה, יצא לי לדבר איתה...באמת – בחורה נחמדה מאוד, רק משיחה של דקה אפשר היה להבין את זה...אבל האמת התפוצצה בפנים...מה שחשבת-הכל היה בדימיון שלך..."לי יש חבר..." [למרות שהיא הייתה בעדי, אמרה "לא נורא, גם אם הפעם לא הלך, אל תתייאש"] ....אז אולי פה מתחילה הבעיה שלי...אולי בגלל זה חשוב לי כל כך לברר אם יש לה חבר...אבל אין לי שום אפשרות בינתיים לעשות זאת..אבל הפעם – נשארו רק השכנועים..אין יותר עזרה כי אף אחד לא ממש יכול לעזור.. הגעתי להבנה-לא הבנה פסימית, הבנה ריאלית – כמו שאני רואה את זה – אני סתם טוחן מים. יכול להיות שאני מדמיין דברים, ואולי מזה אני מפחד – לעמוד מולה סוף סוף ואז להגיע להכרה שאני הוזה... אם להיות כן, וזה מה שעשיתי עד עכשיו, עד כה באמת לא חשבתי שמישהי חמודה ויפה תוכל להסתכל עליי..ועוד משכבה אחרת? תמיד היה לי את המשפט "יש לה כל כך הרבה כוסים בשכבה...למה נראה לכם שזה יהיה דווקא אני?" .אבל אחרי שיחה ממש ארוכה ואמיתית עם מישהי, הבנתי שדברים קצת יותר יפים מזה...ואתם יודעים מה עוד הבעיה? שעד כה כל ה"הידלקויות" שלי היו על בנות מממממששש יפות...למרות שיש לי מן תכונה למצוא משהו טוב בכל אחד, אהבה נשמרה עד כה לבחורות יפות מאוד...וזה הציק לי כי איך בחורה יפה כל כך יכולה להסתכל עליי? <לפחות זה עבר,בערך, לא לדאוג>... האמת, במהלך אותה שיחה שסיפרתי עליה מקודם, אולי משהו קרה..באמת שאחריה התחיל להיות קצת יותר טוב מבחינה חברותית וכל זה...הגעתי להבנה שאולי המצב לא כזה נורא, ביטחון עצמי התחיל טיפה לעלות [לא יותר מדי, לא להגזים!] התחלתי לפתח קשרים עם אנשים שעד עכשיו לא ממש הייתי איתם בקשר..עדיין יש מקום לשיפור אבל...אני תמיד אומר שתמיד יש מקום לשיפור....עדיין נשארתי תקוע בנושא האהבה...אולי גם זה יגיע..לכו תדעו.... סטייה שניה לנושא התירוצים שלי - "אני לא יכול לדבר איתה כי אני מפחד מאח שלה".."אני לא יכול לדבר איתה בגלל שהיא כל הזמן עם חברות".."אני לא מצליח למצוא תיזמון טוב לדבר איתה"..וואי, אני יכול לכתוב כבר ספר "מאגר תירוצים למאוהבים המתחילים"... תמיד חשבתי שזה יהיה פשוט יותר, כמו בסרטים אמריקאיים...שכל אחד זוכה בסוף בנסיכה היפה...אבל זה לא ככה...וזה קצת איכזב אותי בהתחלה..ואולי בעצם – עדיין מאכזב..... עכשיו למשהו קצת טוב? אז יצא לי לכתוב כבר כמה שירים, וקיבלתי קצת חוות דעת נחמדות..ואני מקווה שיצא לי גם להמשיך בזה, למרות שאנשים לא אוהבים חרוזים אבל אני חושב שזה הכי יפה
עוד גילוי נאות–תמיד אמרתי שאני מחכה למישהי מיוחדת, לא לסתם מישהו. ואני עדיין עומד מאחורי זה, למרות המצב ולמרות הרצון לצאת ממנו...על זה אני לא מתפשר, ואולי זאת קצת תמימות, ואולי לא יצא לי מזה כלום. אבל אני מקווה שכשאר זה יגיע מתישהו, ואני מקווה שזה יגיע, זה יהיה משהו אמיתי, שאני אשמח להיות חלק ממנו... קצת לדברים אחרים – חוץ מאהבה – אני שונא מועדונים, אני לא אוהב שמשקרים לי, אני בחיים לא אתן למצב רוח להשפיע על החיים שלי – או יותר נכון על הסביבה..ואולי זאת בעיה כי אז אנשים לא רואים ולא יכולים לעזור. אני תמיד משתדל לעזור לחברים ובכלל-לאנשים שמבקשים, בכל תחום שהוא [בית ספר וכו'], הצלחתי במשך השנים להשיג מוניטין של מישהו שאפשר לסמוך עליו, ועל מה שהוא אומר, שזה דבר טוב. לפחות בתחום אחד, הלימודים,אני מצליח כמו שאני באמת רוצה. יש לי שאיפות, אני מנסה לנצל את כל היכולות שלי כדי להשיג אותם. אנשים חושבים שאני מטומטם כי עשיתי מועדי ב' בבחינות בגרות כדי לשפר ציונים מ-90 ל-100, אבל מה לעשות, אם אני יודע שאני יכול להוציא יותר מעצמי אני תמיד אלך בדרך הזאת, ואי אפשר כבר לשנות דברים כאלה, ואני גם לא בטוח שאני הייתי רוצה לשנות. אני מאוד אוהב הומור וגם מאוד אוהב חידות. כשאני מדבר עם מישהו אני תמיד אתן לו את תשומת הלב המלאה, אפילו אם אני לא סובל אותו. אני בנאדם מאוד מסודר, למרות שהחדר שלי ממש לא . אני בנאדם שאם הוא רוצה משהו הוא יעשה הכל בשביל לנסות להשיג אותו.....אני נלחם על העקרונות שלי...חוץ מבתחום אחר – האהבה שלי, ששם, אני מודה, אני עומד חסר אונים מול המציאות ואין לי מה לעשות. אני לא יכול לבד לשנות משהו ואני לא יכול לצפות לעזרה כי היא פשוט לא מגיעה. הרמת היידים כבר ממש קרובה, למרות שעמדתי כבר במצבים הרבה יותר קשים מזה, עכשיו אני פשוט לא מצליח למצוא פתרון אפשרי לי, אז זאת תהיה פעם ראשונה שאני מרים ידיים אבל כמו שאומרים – כנראה לכל דבר יש פעם ראשונה. שלום..קוראים לי טל, ואולי זה נראה שכתבתי קורות חיים אבל...למרות הכל, כתבתי מעט מאוד על עצמי....מעט מדי אנשים מכירים אותי, יותר מדי אנשים חושבים שהם מכירים אותי............
אני שמח לפתוח את השנה החדשה
