חיכיתי לשבוע הזה
הרבה זמן. שבוע של חופש אמיתי. תכננתי לנסוע לסיני, בעקבות המצב התפשרתי על ספא ובילוי בעיר הגדולה, אבל כבר ביום ראשון התבקשתי לחזור לעבודה. אחר כך קרו עוד כמה אירועים קטנים ומעצבנים, שהצליחו לעורר את הרחמים העצמיים, את הלבד, ויותר מכל להכין אותי לקראת יום ההולדת הכי אומלל שיהיה לי. והיום, כשקפצתי לרגע לבית של ההורים, מצאתי את עצמי בתוך דירה פרוצה, מתקשרת למשטרה, כשלא ברור לי אם הפורצים עדין בתוכה. אז אחרי שהזעקתי את ההורים ממרחקים, ואחרי שביליתי עם שוטרים, סוכני ביטוח ואנשי מכירות של דלתות פלדלת הניתנות לעקירה על ידי מקצוענים, החלטתי שזה לא מגיע לי. התקשרתי לפרדייב, והכנתי לי יום-הולדת שמח עם עצמי. יום-הולדת של צניחה חופשית. עכשיו רק נותר לי לקוות שהדברים אכן חוזרים לשליטתי ושמזג האויר יתחשב במצבי. עברתי מספיק לדעתי.
הרבה זמן. שבוע של חופש אמיתי. תכננתי לנסוע לסיני, בעקבות המצב התפשרתי על ספא ובילוי בעיר הגדולה, אבל כבר ביום ראשון התבקשתי לחזור לעבודה. אחר כך קרו עוד כמה אירועים קטנים ומעצבנים, שהצליחו לעורר את הרחמים העצמיים, את הלבד, ויותר מכל להכין אותי לקראת יום ההולדת הכי אומלל שיהיה לי. והיום, כשקפצתי לרגע לבית של ההורים, מצאתי את עצמי בתוך דירה פרוצה, מתקשרת למשטרה, כשלא ברור לי אם הפורצים עדין בתוכה. אז אחרי שהזעקתי את ההורים ממרחקים, ואחרי שביליתי עם שוטרים, סוכני ביטוח ואנשי מכירות של דלתות פלדלת הניתנות לעקירה על ידי מקצוענים, החלטתי שזה לא מגיע לי. התקשרתי לפרדייב, והכנתי לי יום-הולדת שמח עם עצמי. יום-הולדת של צניחה חופשית. עכשיו רק נותר לי לקוות שהדברים אכן חוזרים לשליטתי ושמזג האויר יתחשב במצבי. עברתי מספיק לדעתי.
