קצת מתוסכלת
New member
חיים שאלה... ../images/Emo4.gif
בלי חברים... בלי מסגרת.. בלי שום סיבה טובה לקום בבוקר... רוב היום אני מבלה בין המחשב, לטלויזיה, למקרר... שעות על גבי שעות מול המחשב... בעיקר בפורומים.. מפורום לפורום... וכשנגמרת הרשימה הקבועה...הכל מהתחלה... מרפרשת כל מה דקות.. לראות מה חדש... ובדרך כלל שום דבר לא מתחדש... מדי פעם.. כשממש לחוץ לי, או שאיזה נושא ממש מעניין, אני גם מגיבה... אבל לעיתים רחוקות... עוברת מפורום לפורום... לפעמים מנסה פורומים חדשים...אבל בדרך כלל נשארת בקבועים שלי... עד עכשיו היה גם את חבר שלי....שגם בילה שעות מול המחשב... עשה המון דברים... ובינהם גם דיבר איתי.. שאגב דרך המחשב הכרנו.. אבל עכשיו הוא התגייס... אז גם אין לי ל ך עם מי לדבר... יש לי רשימת אי סי די מכובדת...אבל שום סבלנות לאף אחד מהרשימה.... אפילו לא אחד..... השיחות הסתמיות האלה "היי מה נשמע? מה קורה? מה חדש?"... ההורים בעבודה..מהבוקר עד הערב..ואם לא..אז עסוקים.. האחיות בבית ספר, ואחר כך חוגים וחברים, וכשבבית אז מעצבנות...כמו שרק אחיות קטנות יודעת לעצבן... רוב היום אני לבד... במסלול קבוע, מהמחשב, לטלויזיה, למקרר...וחוזר על עצמו... משתגעת לחלוטין... מתחרפנת..מטפסת על הקירות... לא יודעת מה לעשות עם עצמי יותר... מהבוקר עד הלילה... לבד בבית... בלי חברים. בלי מסגרת. בלי שום סיבה טובה לקום בבוקר. אז למה לי בעצם לקום בבוקר? אני
בלי חברים... בלי מסגרת.. בלי שום סיבה טובה לקום בבוקר... רוב היום אני מבלה בין המחשב, לטלויזיה, למקרר... שעות על גבי שעות מול המחשב... בעיקר בפורומים.. מפורום לפורום... וכשנגמרת הרשימה הקבועה...הכל מהתחלה... מרפרשת כל מה דקות.. לראות מה חדש... ובדרך כלל שום דבר לא מתחדש... מדי פעם.. כשממש לחוץ לי, או שאיזה נושא ממש מעניין, אני גם מגיבה... אבל לעיתים רחוקות... עוברת מפורום לפורום... לפעמים מנסה פורומים חדשים...אבל בדרך כלל נשארת בקבועים שלי... עד עכשיו היה גם את חבר שלי....שגם בילה שעות מול המחשב... עשה המון דברים... ובינהם גם דיבר איתי.. שאגב דרך המחשב הכרנו.. אבל עכשיו הוא התגייס... אז גם אין לי ל ך עם מי לדבר... יש לי רשימת אי סי די מכובדת...אבל שום סבלנות לאף אחד מהרשימה.... אפילו לא אחד..... השיחות הסתמיות האלה "היי מה נשמע? מה קורה? מה חדש?"... ההורים בעבודה..מהבוקר עד הערב..ואם לא..אז עסוקים.. האחיות בבית ספר, ואחר כך חוגים וחברים, וכשבבית אז מעצבנות...כמו שרק אחיות קטנות יודעת לעצבן... רוב היום אני לבד... במסלול קבוע, מהמחשב, לטלויזיה, למקרר...וחוזר על עצמו... משתגעת לחלוטין... מתחרפנת..מטפסת על הקירות... לא יודעת מה לעשות עם עצמי יותר... מהבוקר עד הלילה... לבד בבית... בלי חברים. בלי מסגרת. בלי שום סיבה טובה לקום בבוקר. אז למה לי בעצם לקום בבוקר? אני