נוקי מתגעגעת
New member
חיים על קו הקץ
אני לא יודעת אם מישהי מכן ראתה את הסרט התעודי שהוקרן אתמול בערוץ הראשון - "חיים על קו הקץ". תמונות מהסרט לא הפסיקו ללות אותי בלילה האחרון וכל היום הזה. הסרט תיעד שתי נשים, חולות בסרטן סופני. האחת, אישה בשנות החמישים לחייה והשנייה בשנות השלושים המאוחרות. הראשונה עם נכד ראשון ויחיד והשנייה עם שתי ילדות. 80 דקות של מצלמה המראה את הרגעים העדינים והשבירים ביותר שאפשר לתאר. הרגשתי כאילו משתקף מולי מה שעברתי עם אמי. לא הפסקתי לבכות. החוסר אונים מול המוות שמתקרב. כל אישה וחייה, כל אישה נושאת את צערה ובדידותה. האימה מול הפרידה שמתקרבת, הצער העמוק על חוסר היכולת להמשיך ולהיות לצד ילדיה אהובם. ומנגד המצלמה מראה את החיים שממשיכים בחדר הסמוך. הילדות שהולכות לאבד את אימן רוקדות, רצות, אוכלות. האם שלא מוכנה לוותר על ביתה הגוססת. וכמה שרואים את ההתדרדרות האיטית, את הזמן שמתקצר, העייפות בעיניים והדמעות שזולגות. כנראה לעולם לא משתחררים מהדבר הנרא הזה...ללוות אישה כל כך יקרה לסוף ואי אפשר לעשות דבר לשנות את הגזירה.איזה עולם אכזר. עצוב, כל כך עצוב לי, עליהן, על האמהות שלנו. עלינו.
אני לא יודעת אם מישהי מכן ראתה את הסרט התעודי שהוקרן אתמול בערוץ הראשון - "חיים על קו הקץ". תמונות מהסרט לא הפסיקו ללות אותי בלילה האחרון וכל היום הזה. הסרט תיעד שתי נשים, חולות בסרטן סופני. האחת, אישה בשנות החמישים לחייה והשנייה בשנות השלושים המאוחרות. הראשונה עם נכד ראשון ויחיד והשנייה עם שתי ילדות. 80 דקות של מצלמה המראה את הרגעים העדינים והשבירים ביותר שאפשר לתאר. הרגשתי כאילו משתקף מולי מה שעברתי עם אמי. לא הפסקתי לבכות. החוסר אונים מול המוות שמתקרב. כל אישה וחייה, כל אישה נושאת את צערה ובדידותה. האימה מול הפרידה שמתקרבת, הצער העמוק על חוסר היכולת להמשיך ולהיות לצד ילדיה אהובם. ומנגד המצלמה מראה את החיים שממשיכים בחדר הסמוך. הילדות שהולכות לאבד את אימן רוקדות, רצות, אוכלות. האם שלא מוכנה לוותר על ביתה הגוססת. וכמה שרואים את ההתדרדרות האיטית, את הזמן שמתקצר, העייפות בעיניים והדמעות שזולגות. כנראה לעולם לא משתחררים מהדבר הנרא הזה...ללוות אישה כל כך יקרה לסוף ואי אפשר לעשות דבר לשנות את הגזירה.איזה עולם אכזר. עצוב, כל כך עצוב לי, עליהן, על האמהות שלנו. עלינו.
