חיים ברגע...

חיים ברגע...

כשביום בהיר אחד, באמצע כל העיסוקים היומיומיים השיגרתיים, את מקבלת טלפון שחברה שלך חצתה את הכביש ונפטרה-הכל מתנפץ.
הכל מאבד חשיבות.
אם לפני דקה, הייתי בטוחה שהטרדה הכי גדולה שלי היא למצוא מישהו שיחליף אותי בעבודה, או לנסות להספיק את האוטובוס הביתה-הכל מתפוגג.
פתאום מבינים את משמעות החיים.
בחורה בת עשרים, בדרך לפגישה עם בחור, שאולי היה אמור להיות החתן שלה, חוצה את הכביש בדרך לאוטובוס ונדרסת. ובשניות-אין כלום.
אם עשרים שניות לפני כן הראש שלה היה עסוק באיך היא תתנהג, ומה היא תאמר, ואיך הוא יגיב-פתאום שקט. שקט חותך. וזהו. אין עוד המשך.. אין עוד עתיד. אין עוד תקוות. אין עוד חלומות. אין עוד נסיונות. ואין אפשרויות לתקן. מה שהיא הספיקה בעשרים שנה תמימות של חייה-היא לוקחת איתה למעלה.

רק ערער אותי וזיעזע, איך חיים נעלמים ברגע, וכמה צריך להספיק ולשפר, ולתת, ולהשתדל, ולהיות טובים יותר, ולהתקרב לבורא עולם!!!
רק להתקרב אליו!!! כי אחרכך? לא נשאר לנו כלום חוץ מזה...

ברוך דיין האמת.
 

קליט

New member
ברוך דין האמת

ויום אחד תעשי משהו עם היצירות המדהימות שלך - אמן
 

2ת Wל ר2

New member
מפחיד! ברוך דיין האמת

פשוט מזעזע!!! כששמעתי ע"כ נחרדתי כולי!!!
כמה צריך להיזהר, לשמור על עצמנו, להתחזק יותר..
לדון לכף זכות..
זה כ"כ עצוב!!! :(
ת.נ.צ.ב.ה!
 
למעלה