חיים בקיבוץ.

[The Only Me]

חיים בקיבוץ.

לפני הרבה שנים, חשבתי שאולי ארצה להיות חבר קיבוץ.
ביררתי, התנסיתי, עברתי מבדקים והגעתי אל אחד הקיבוצים הרחוקים בדרום.
תוך תקופה קצרה, מינו אותי להיות האיש שתחת אחריותו יהיו המתנדבים שבאו מחו״ל (אוסטרליה, אירלנד, פינלנד ודרום אפריקה).
הם לא היו מבוגרים ממני, ואני, גברבר צעיר בשנות העשרים לחייו, התעניינתי יותר במתנדבות שהיו.
יפות תואר ומראה.
לחלקן הייתי קרוב יותר, כחבר וכמי שהיה הקשר שלהם למימסד הקיבוצי.
אבל לאחת, הייתי קרוב במיוחד.
איירין. האירית יפת המראה, שהעבירה את לילותיה במיטתי יותר מאשר במיטתה.
זו שלימדה אותי רבים מהדברים שאותם אני מכיר היום (ולא מדובר בבישול

).
איירין שלימדה אותי כיצד לענג את גופה, ולמדה כיצד לענג אותי.
שפתי ערוותה המגולחות ורטיבות נרתיקה הוורוד. טעמים שנשארו על לשוני.
דובדבן דגדגנה האדמדם, שהיה מזדקר כל אימת שלשוני מענגת אותו.
גבעות שדיה הלבנבנות עם פטמות מדהימות.

עד היום אני נזכר בה בערגה, וחלפו להם 20 שנים.

יום אחד תם זמנה.
בלילה האחרון, ישבנו איירין ואני ליד מדורה מדברית. לקחתי את הגיטרה ושרתי לה:

Irene goodnight.
Irene goodnight.
Goodnight Irene goodnight Irene
I'll see you in my dreams.

בכל פעם שאני לוגם לי בירה גינס, איירין שבה למחשבותיי.

 

[commandooo]

יפה

 

[The Only Me]

לאור הסיפור הזה

ומכיון שהוא נכתב מהאייפון שלי,
ובדורי (

), עדיין לא הפנמתי איך לעשות קישור באייפון,

אז, איירין, Goodnight Irene...

וכן, לפעמים היא עדיין מופיעה בחלומותיי.

T.O.M

 

[החוזרת בתשוקה]

ואצלי, החיים בקיבוץ

היו כה תמימים....
הייתי חוזרת לאותם הימים, ולו כדי לעשות תיקון כזה או אחר

 

[hotman10]

יפים לך הזכרונות..