חייב תמיכה . כלשהי
אז ככה . אני בחור צעיר בן 24 עובד כבר מספר שנים באותו מקום עבודה. הספקתי לטייל באמצע. ואת האמת .אני סוג של כבשה שחורה. אף פעם לא הולך לי במשהו שאני חושב על זה . אף פעם לא הייתי מוצלח כזה. וזה די מתסכל אותי .כי יש לי שכל ויש לי ראש ואני לא באמת דביל .. יום אחד אני מסתכל מסביבי באמצע העבודה שהשנים עוברות ואני לאט לאט אהיה כמו המבוגרים מסביבי . בלי לימודים . החלטתי שאני הולך ללמוד.בכל הכח ללא מעצורים . והגיע הרגע שבו אני נתקל ממש בקשיים .וקשיים דפוקים .כי כל חבריי במכללה מבחינתם החומר הוא די קל . ולאחר התייעצות עם המרצה שלי .פניתי לכל הגורמים שהוא רק נתן בידיי. ועדיין אני מתוסכל ששום דבר לא עזר לי . אני ממש רוצה להצליח אני ממש רוצה שזה יהיה מאחורי אני לא רוצה להיות זה שאף לא הצליח ולא יצליח . אני פניתי לכל הגורמים שהוא אמר לי , כי אני באמת רוצה ! אבל שום דבר לא נכנס לי לתאים הקטנים במוח ....אני חסר אונים .ממש. ההורים שלי לא מצפים ממני שאהיה דוקטור . אבל הייתי רוצה שאימי לפחות תהיה שלווה עם עצמה ותדע שאני עוד אסתדר. אבל אני ממש חסר אונים .אני כל יום במרדף אחרי אנשים שרק יעזרו לי בחומר הלימודי ... בנוסף לזה אני בנאדם כזה תמיד בדכאון תמיד חושב מרה , תמיד פסימי . כי האופטימיים לא משכנעים אותי , אין לי חשק ללכת לעבודה .אין לי חשק למצוא בת זוג . ולפעמים אין לי חשק ללכת לימודים. אבל אני כן הולך לעבודה וכן הולך ללימודים .אבל בא לי ללכת כי זה עושה לי טוב.וזה עוזר לי ..אבל זה ההפך הגמור . אני אשמח אם יש כאן מישהו או מישהי שתתן לי הכוונה או מילה אני מודה לכם .
אז ככה . אני בחור צעיר בן 24 עובד כבר מספר שנים באותו מקום עבודה. הספקתי לטייל באמצע. ואת האמת .אני סוג של כבשה שחורה. אף פעם לא הולך לי במשהו שאני חושב על זה . אף פעם לא הייתי מוצלח כזה. וזה די מתסכל אותי .כי יש לי שכל ויש לי ראש ואני לא באמת דביל .. יום אחד אני מסתכל מסביבי באמצע העבודה שהשנים עוברות ואני לאט לאט אהיה כמו המבוגרים מסביבי . בלי לימודים . החלטתי שאני הולך ללמוד.בכל הכח ללא מעצורים . והגיע הרגע שבו אני נתקל ממש בקשיים .וקשיים דפוקים .כי כל חבריי במכללה מבחינתם החומר הוא די קל . ולאחר התייעצות עם המרצה שלי .פניתי לכל הגורמים שהוא רק נתן בידיי. ועדיין אני מתוסכל ששום דבר לא עזר לי . אני ממש רוצה להצליח אני ממש רוצה שזה יהיה מאחורי אני לא רוצה להיות זה שאף לא הצליח ולא יצליח . אני פניתי לכל הגורמים שהוא אמר לי , כי אני באמת רוצה ! אבל שום דבר לא נכנס לי לתאים הקטנים במוח ....אני חסר אונים .ממש. ההורים שלי לא מצפים ממני שאהיה דוקטור . אבל הייתי רוצה שאימי לפחות תהיה שלווה עם עצמה ותדע שאני עוד אסתדר. אבל אני ממש חסר אונים .אני כל יום במרדף אחרי אנשים שרק יעזרו לי בחומר הלימודי ... בנוסף לזה אני בנאדם כזה תמיד בדכאון תמיד חושב מרה , תמיד פסימי . כי האופטימיים לא משכנעים אותי , אין לי חשק ללכת לעבודה .אין לי חשק למצוא בת זוג . ולפעמים אין לי חשק ללכת לימודים. אבל אני כן הולך לעבודה וכן הולך ללימודים .אבל בא לי ללכת כי זה עושה לי טוב.וזה עוזר לי ..אבל זה ההפך הגמור . אני אשמח אם יש כאן מישהו או מישהי שתתן לי הכוונה או מילה אני מודה לכם .