חייב לומר...

אiר1

New member
תותי!!

אולי נתחתן?? אוף, איפה הגברים שמבינים קמצוץ מזה?! הלוואי שהייתי נמשכת לנשים. החיים שלי היו הרבה יותר קלים.
 

touti

New member
אני תוהה

אם אשה-גבר היתה מבינה את זה או שבנטיות שלה היא חושבת כמו גבר...
 

אiר1

New member
לגבי רמת החיים, רעמסס...

האמת היא, שדווקא מאז שהוא עזב את הבית, רמת החיים שלי רק עלתה. וכיום, המצב הכלכלי שלי כל כך טוב, שאם הוא ידע, הוא יחטוף שבץ. רמת חיים כזו מעולם לא היתה לי איתו, כשחיינו יחד. אולי בגלל שאז, הנחתי לו להיות שר האוצר... הכל לטובה, ב"ה.
 
../images/Emo154.gif

דברייך אשר כתבת, אמנם נובעים מילולית מחצי משפט בתגובתי לעיל, אבל לא ממש קשורים אליה. את מדברת על המציאות של הסדרי ראיה, בין בני גרוש מרירים ("יחטוף שבץ") שפירקו את המשפחה של הילדים שלהם, ואני דיברתי על ההשלכות של אי פירוק המשפחה גם בעת גירושין - שהיא בהכרח ירידה ברמת החיים, בשל קיום שני תאים משפחתיים כמעט זהים, במרחק הליכה זה מזה.
 

ליגה76

New member
חס ושלום

אין לי מושג אם אתה בדוי או אמיתי, בכל אופן אני חייתי 7 שנים טובות, עם זוגיות מעולה. אהבה שרק הלכה וגדלה. עד שהתפוצץ הגלגל והוא נלקח ממני ללמעלה. ומאמינה שאמצא אהבה חדשה, זוגיות טובה אחרת. למרות שאני כבר 5 שנים אחרי, אבל מתוכם 3 שנים של שיקום פיזי.. תהיה אופטימי, תאמין שיהיה טוב. ותעבוד על עצמך. תלמד את אגרת הרמבן ותפנים אותה.... המון המון הצלחה! תן חיוך והעולם יחייך אלייך
 
ואת, המון תודה על העידוד.

אפילו אם אני ימשיך לעקם את הפרצוף, לנוכח הפחד מגירושין עכורים ומרירים, שיחליפו את כל התקוות הוורודות-מתקתקות של תקופת האירוסין, עדיין מחמם את הלב, שניסו לשכנע אותי אחת.
 

נעה שחר

New member
החתימה שלך

למציאות יש אלף פירושים. היצמדות וקיבעון לאחד מהם זוהי זקנה. חיבור ביניהם משמעותו עידן חדש. יש לך פחד עמוק מנישואין שלא יוצלחו, ואתה בכלל לא מנסה להיפטר ממנו.. אף אחד לא עומד לידך עם קנה של אקדח צמוד לרקתך, ומאיים שילחץ על ההדק אם לא תתחתן.. ובכל זאת, אתה רוצה להתחתן, ומחפש דרכים יצירתיות ליום שבו תתגרש, ולא באם תחליט להתגרש.. אתה קובע את יעודך מראש.. וחבל.. במקום זה חפש נא דרכים יצירתיות להינות מחיי הנישואין, במורדות ובעליות..
 
כאילו איני...

איני מוצא טעם, להפטר מהפחדים רק כי הם פחדים. גם איני רואה קסם, לילך בחזה נפוך מרוב שחצנות - כאילו איני פחדן. יש אצילות עדינה ונפלאה, לאמץ את הנשק חזק חזק אל הווסט, לפחד הרבה מזעם הקרב שמתחולל מעל ראשך, ואז לקום ולהסתער "א-ח-ד מ-ד-ל-ג", לא בגלל שאתה מטומטם אטום לסכנה, אלא כי אמונה בוערת בך, אלא כי אתה מגן עליהם שם מאחור - בעורף. מתנצל נועה, אני מפחד.
 

נעה שחר

New member
ה' נטע בנו את תחושת הפחד

כדי שנשקול צעדים... ראה בו אמצעי הגנה חיוני מאוד.. וגם טבעי.. אין זו בושה לפחד, אבל צריך למצוא את הכוחות להתמודד עם תחושה זו.. ואתה אכן מנסה.. אבל בכיוון הלא נכון לדעתי..
 
לפי דעתי,

יותר מהפחד של להתחתן ולהתגרש הפחד שלך נובע, מזה שתצטרך לחלוק את הזמן הקצוב שלך עם עוד אנשים באופן קבוע. מהרצון שכל החפצים שלך יישארו באותו מקום ומהרצון לנהל את הלו"ז שלך בעצמך,בסדר שלך מבלי להיות תלוי בגורמים אחרים.
 
פחד מול אתגר.

יש ממש בנקודות שהעלת בדברייך, אבל לא בכיוון ממנו הגעת אליהן. בהחלט יש בי תהיה, איך אתמודד עם האתגר הלא פשוט, של סדר היום שלי כנשוי, ועוד יותר מזאת - כשאהיה ב"ה אבא. כבר היום, הוא עמוס נורא, ולא בדברי מותרות, הבל ורעות רוח, אלא אם תעשי חשבון פשוט של שמונה שעות שינה, כך וכך שעות לימוד תורה, כך וכך שעות עבודה, בערך שעה של אימון לחימה יומי (הנפש שלי תלויה, בצורך לרקוד. אני עושה זאת כבר שתים עשרה שנה, ופשוט אגיע לידי חולי, אם לא ארקוד), ותנסי לראות כמה זמן ישאר מהיממה, תמצאי שהרבה לא נשאר - ואיפה אמצא זמן לשבת מהבוקר עד הערב ומהערב עד הבוקר, ולחבק את מי שתלך איתי לתמיד, כמו ההיא, אז? ובכלל, איך אצליח, כאחד שעישן פעם גראס וחשיש כמו מטורף, למשך תקופה ארוכה ארוכה, ותהליך שיקום היכולת השכלית שלו נמשך כבר הרבה זמן (לפני עשר שנים, זכרתי מאות מספרי טלפון בעל פה, ללא שום מאמץ, וביכולת מרשימה. אחד הנזקים העיקריים של הקנבואידים, הוא על יכולת הזיכרון, במיוחד הזיכרון המיידי ("זיכרון לטווח קצר"). היום, ב"ה, אני כבר זוכר עשרות על גבי עשרות של פרקי משניות בעל פה, גם המון פרקי תהילים, גם שיר השירים, גם את כל התפילות, וגם וגם חרבונא. אבל מה: אני צריך לישון טוב. לא כמו לפני עשר שנים, שיכולתי להשאר ער יממות שלמות. כיום, אני חייב לישון, כמו שילד חייב לישון, כי המוח שלי נמצא במאמץ יותר גדול, לעומת אדם רגיל. אז איך אצליח, לקום בלילה אל התינוק, כשיבכה? לא פשוט. אתגר. בהחלט ידרוש ממני. גם חפצים, לא פשוט. זה לא שהם כן יישארו באותו מקום, או לא. זה שאני בכלל לא אוהב הרבה חפצים. את מכירה את עיצוב הפנים היפני? מינימליסטי לחלוטין, ובעיקר הרבה שטח פנוי, בחדר ובנפש? אני לא רוצה הרבה חפצים. הנכסים האמיתיים של האדם, נמצאים בלב שלו, בנפש שלו. ואני מסתכל על הנשים סביבי, ורואה אותן מביאות עוד ועוד חפצים לחייהן, ללא הפסק, ומתקשות להשליך הלאה מהן חפצים מימים עברו (אני מבין אותן. זה נורא נוסטלגי. חלק נפש שלהן, שזורים בחפצים הללו. וזהו בדיוק: אני לא רוצה להשאיר חלקים מהנפש שלי, קשורים לכל מיני חפצים, צריכים לדאוג לכל מיני חפצים. אני רוצה אותם אצלי בשלימות, גם בגיל שמונים), ובהחלט יודע שאצטרך למצוא מישהי קרובה לליבי, ושנינו נצטרך להבין איש את נפש זולתו. לא מאושרת. אני לא פוחד מכל אלה. ראי בסיומת תגובותי לנועה שחר ולתותית, וראי ממה אני פוחד.
שתהיה לך שבת שמחה ונפלאה.
 
עיינתי בתגובתך אליהן...

וזה רק חיזק לי את התחושה שיש לך את הפחד להיקשר!!! הפחד שמישהו יהי'ה תלוי בך ואתה תהי'ה תלוי בו. ויתרה מכך, יש לך את הקושי להתמודד בסיטואציות של פרידה.
 
את מתעקשת לראות אותי באופן שלילי.

זה לא הוגן יותר מידי, וגם לא חכם. לא הוגן, כי את לוקחת את האופי האנושי באשר הוא, ממקדת בכמה תכונות אופי שבסכ"ה נמצאות שם אצל כולם, כולל את (האקסידנט? משאית זבל? הנה הלא חכם. גם את, כמו כל אחד, אפשר לקחת את מי שאת, ולהעלות על שולחן המנתחים, להוציא חוות דעת נושכנית על פרופיל האישיות שלך. אבל למה? למה לחפש חוות דעת נושכניות על האופי של הזולת? כדי להרגיש עם עצמי יותר חכם, דרך הבור שחפרתי לזולת?), ומציגה אותן כאילו אני אחוז באיזה טראומה סמי פסיכוטית. ברור, יש לי פחד להיקשר. אמנם לא חושב שהוא בא יותר מידי לידי ביטוי בדברים שלי עד כאן, אבל בהחלט: גם לי יש. אני בן אדם, מוגבל, בעל חולשות וחסרונות. ברוך ה'. ברור, יש בי קושי להתמודד עם סיטואציות של פרידה. מכירה מישהו שאין לו? היית רוצה לעצמך, מישהו שלא תהיה לך בעיה להפרד ממנו במחי רגע, וגם לו - לא תהיה? מתאר לעצמי שפקיד מס ההכנסה, בבואך להצהיר הצהרת הון, הוא מתחרה רציני למשבצת הזו. אני מתנצל על כותבי באופן חריף במקצת. זכרי, למרות שמאושרת1 זו את, וארץ רעמסס זה אני, בעצם הם אינם אנחנו, אלא רק קבוצת קווים באישיות שלנו, אותם בחרנו להציג כאופי הדמות הוירטואלית שלנו.
 
לא רואה אותך באופן שלילי

מבחינתי זה דבר טבעי כי זה האופי שלך. זה הפחדים שלך וזה טבעי. לכל אחד יש סוגים של פחדים שאיתם הוא אמור להתמודד. מתוך תיבת הפחדים הוא עורך לעצמו סדר עדיפויות לפי יכולתו,לפי הנתונים שבהם הוא חי ולפי מה שהוא חושב שהכי טוב לו להתמודד כרגע או לפי סדר הדחיפות שלו להתמודדות כרגע. חוות דעת נושכנית על הפרופיל שלי??? אל תטרח...הנה היא לפניך: שמנה,מכוערת,מחוצ'קנת ולא סימפטית פעם הי'ה לי פיצול אישיות...{היום אנחנו מרגישים הרבה יותר טוב...תודה} נוירוטית,מעצבנת ומקרה בוחן להיפראקטיביים שלא צורכים סמים במרשם, קודחת באוויר,מקושקשת יותר מחביתה,מפוזרת יותר מכל היהודים בעולם. טרול הוא מחמאה בשבילי ואני מסוגלת להקיא מילים בצורה מעיקה כ"כ וללא אבחנה ובנוסף לכל,מייחסת לעצמי תכונות אישיות מסוימות בגאווה עצומה. אהההה...וכן, גם אני חושבת שבנות הם עם כזה מתלהב ולכן ממליצה לך להיות כמוני וללכת על בנים אינפנטיליים על גבול הפיגור...
 
לנשוך.

אכן, אחת הנטיות הנפשיות השכיחות אצל נשים, זוהי ביקורת עצמית קטלנית ונושכת. אלא מה, צר לי: אין הרבה ערך, בביקורתיות שכזו. היא לא גורמת אלא דיכאון, והיא בנוסף לזאת יוצרת רגישות נפשית גבוהה, המונעת הרבה מהיכולת לקבל משוב חיצוני לפעולות שלנו - משוב מעשי וחשוב מאוד, בעזרתו נוכל לשפר את כל מי שאנחנו. כך, אפשר לקחת את המשפט; "בנות הן עם כזה מתלהב", ולהוציא ממנו משהו אחר לגמרי, פרט חשוב של דעת. להבין, שאופי נפש האשה, הוא להיות מושפעת ברמה גבוהה מהסביבה שלה, והנה לכן - לפעמים נוצרת תופעת לוואי להתקפה הבלתי פוסקת הזו של 'משוב' מצד הסביבה, על ידי ביקורת עצמית נושכת ומזוכיסטית, שאמנם היא נושכת ומזוכיסטית, אבל כך היא מקהה את הטירוף הבלתי פוסק הזה, שנוצר על ידי רגישות יתר למשוב הסביבתי.
 
למעלה