חייבת שינוי...
שלום, אשמח לקבל כל עצה או עזרה אני בת 29, בעלת תואר ראשון במדעי המעבדה הרפואית ותואר שני מחקרי. מזה שנה אני עובדת בחברת תרופות באיזור הדרום, בתפקיד ששייך למערך האיכות (לא במעבדה), שאינו מספק אותי בכלל. למען האמת, אני די סובלת. העבודה נוראית ומשעממת, ואני לא מרגישה שאני מתמקצעת במשהו. במהלך השנה האחרונה עשיתי לא מעט על מנת לנסות להכניס עניין בתפקיד ובעבודה היומיומית, אבל שוב ושוב אני מגיעה לאותה מסקנה- לא טוב לי, זה לא בשבילי. אני מרגישה שפספסתי, שעשיתי טעות בבחירת לימודים וקריירה.. פתאום יש כל כך הרבה דברים אחרים שאני חושבת שיכולתי לעשות. התחלתי לחשוב על כל מיני כיוונים אפשריים מכיוון שאני ממש לא רוצה להישאר במקום העבודה הנוכחי שלי (אני מאוד סובלת שם, מהרבה בחינות), אבל אני מרגישה שכל כך הרבה דלתות סגורות בפניי. אני נשואה, אנו רוצים להרחיב את המשפחה, ויהיה לא פשוט לעזוב כרגע ולהתחיל עבודה חדשה - זה אומר שאני מאבדת את זכויותי במידה ואכנס להריון לפני שעברה חצי שנה במקום עבודה חדש. אבל אם אמצא משהו שיתאים לי אני מוכנה לקחת את הסיכון. בנוסף, מצב המשרות פה בדרום ממש על הפנים, וזה לא פשוט לשכנע מעסיקים מהמרכז שאני מסוגלת לעשות את הנסיעות כל יום. האמת, אני בקושי יודעת מה לחפש, אני יורה לכל הכיוונים. הייתי רוצה לעסוק במחקרים קליניים (CRA) אבל זה תחום כמעט בלתי-אפשרי, הוא דורש נסיון מוכח של שנים. את הנסיון הזה אפשר לצבור אולי רק בתור מתאמת מחקר בבית חולים, שזה משהו שהייתי שמחה לעשות, רק שלמצוא משרה כזאת זה גם כן בלתי אפשרי (נכון לעכשיו בסורוקה אין openings). חשבתי גם להוציא את תעודת ההכרה במעמד (עובד מעבדה) וללכת לעבוד במערך המעבדות בבית החולים. הבעיה העיקרית בנושא הזה היא השכר - שיירד לבערך חצי ממה שאני מרוויחה עכשיו...אני מבינה שבשינויים כאלה חייבים לקחת סיכונים וחייבים להתפשר, ואני מוכנה להתפשר על שכר, אבל זו לא בדיוק עבודת חלומותיי. שוב אני מסתכלת על מוסדות לימוד שונים ומתחרטת שלא הלכתי ללמוד סיעוד או תזונה, ומרגישה פספוס. לא אוכל לעשות זאת היום, כי מדובר בלימודים במשרה מלאה, והמשכורת היא קריטית עבורי ועבור בעלי (שבעצמו סוג של סטודנט...). כפי שניתן לראות, אני מבולבלת בטירוף... ישנו עוד דבר שחשבתי עליו, וזה נושא שהתחלתי להתעניין בו בשנים האחרונות - עיצוב פנים. לאחרונה התחלתי לבחון אופציה של לימודי עיצוב פנים, אבל זה מאוד מפחיד אותי ללכת וממש לעסוק בזה, זה שונה לחלוטין וזה לא מוכר ולא ידוע, ואני לא יודעת אם אפילו יהיה לי אומץ. בשורה התחתונה- אני תקועה. מרגישה שהרבה דלתות סגורות בפניי מכורח המציאות (חייבים להתפרנס), ומצד שני הדמעות עולות כשיום שבת עומד להיגמר ושבוע חדש עומד בפתח. מה עושים?...
שלום, אשמח לקבל כל עצה או עזרה אני בת 29, בעלת תואר ראשון במדעי המעבדה הרפואית ותואר שני מחקרי. מזה שנה אני עובדת בחברת תרופות באיזור הדרום, בתפקיד ששייך למערך האיכות (לא במעבדה), שאינו מספק אותי בכלל. למען האמת, אני די סובלת. העבודה נוראית ומשעממת, ואני לא מרגישה שאני מתמקצעת במשהו. במהלך השנה האחרונה עשיתי לא מעט על מנת לנסות להכניס עניין בתפקיד ובעבודה היומיומית, אבל שוב ושוב אני מגיעה לאותה מסקנה- לא טוב לי, זה לא בשבילי. אני מרגישה שפספסתי, שעשיתי טעות בבחירת לימודים וקריירה.. פתאום יש כל כך הרבה דברים אחרים שאני חושבת שיכולתי לעשות. התחלתי לחשוב על כל מיני כיוונים אפשריים מכיוון שאני ממש לא רוצה להישאר במקום העבודה הנוכחי שלי (אני מאוד סובלת שם, מהרבה בחינות), אבל אני מרגישה שכל כך הרבה דלתות סגורות בפניי. אני נשואה, אנו רוצים להרחיב את המשפחה, ויהיה לא פשוט לעזוב כרגע ולהתחיל עבודה חדשה - זה אומר שאני מאבדת את זכויותי במידה ואכנס להריון לפני שעברה חצי שנה במקום עבודה חדש. אבל אם אמצא משהו שיתאים לי אני מוכנה לקחת את הסיכון. בנוסף, מצב המשרות פה בדרום ממש על הפנים, וזה לא פשוט לשכנע מעסיקים מהמרכז שאני מסוגלת לעשות את הנסיעות כל יום. האמת, אני בקושי יודעת מה לחפש, אני יורה לכל הכיוונים. הייתי רוצה לעסוק במחקרים קליניים (CRA) אבל זה תחום כמעט בלתי-אפשרי, הוא דורש נסיון מוכח של שנים. את הנסיון הזה אפשר לצבור אולי רק בתור מתאמת מחקר בבית חולים, שזה משהו שהייתי שמחה לעשות, רק שלמצוא משרה כזאת זה גם כן בלתי אפשרי (נכון לעכשיו בסורוקה אין openings). חשבתי גם להוציא את תעודת ההכרה במעמד (עובד מעבדה) וללכת לעבוד במערך המעבדות בבית החולים. הבעיה העיקרית בנושא הזה היא השכר - שיירד לבערך חצי ממה שאני מרוויחה עכשיו...אני מבינה שבשינויים כאלה חייבים לקחת סיכונים וחייבים להתפשר, ואני מוכנה להתפשר על שכר, אבל זו לא בדיוק עבודת חלומותיי. שוב אני מסתכלת על מוסדות לימוד שונים ומתחרטת שלא הלכתי ללמוד סיעוד או תזונה, ומרגישה פספוס. לא אוכל לעשות זאת היום, כי מדובר בלימודים במשרה מלאה, והמשכורת היא קריטית עבורי ועבור בעלי (שבעצמו סוג של סטודנט...). כפי שניתן לראות, אני מבולבלת בטירוף... ישנו עוד דבר שחשבתי עליו, וזה נושא שהתחלתי להתעניין בו בשנים האחרונות - עיצוב פנים. לאחרונה התחלתי לבחון אופציה של לימודי עיצוב פנים, אבל זה מאוד מפחיד אותי ללכת וממש לעסוק בזה, זה שונה לחלוטין וזה לא מוכר ולא ידוע, ואני לא יודעת אם אפילו יהיה לי אומץ. בשורה התחתונה- אני תקועה. מרגישה שהרבה דלתות סגורות בפניי מכורח המציאות (חייבים להתפרנס), ומצד שני הדמעות עולות כשיום שבת עומד להיגמר ושבוע חדש עומד בפתח. מה עושים?...