סובלת בכל רגע
New member
חייבת עזרה דחוף
בבקשה, אני קוראת לעזרה מכל מי שמציץ בהודעה הזו עכשיו. אני סובלת 24 שעות ביממה אני סובלת. אני מתעוררת עם דפיקות לב בכל בוקר, כל צעד שאני עושה אני צריכה לחשוב מה עשיתי ואם עשיתי משהו טוב או רע. בכל רגע של היום אני מפחדת שנגעתי בדברים מלוכלכים בלי לשים לב, מפחדת שאני מרימה בטעות דברים מהרחוב, מפחדת שאני לוקחת דברים מהסל כביסה ומשתמשת בהם. מפחדת שדברים נופלים לי ברחוב או על הריצפה ואני מרימה בלי לנקות. אני לא יכולה לשבת בעבודה על הכיסא. כשאני מגיעה הביתה אנילא יכולה לשבת על הספה. לא מצליחה לאכול ולשתות כי זה גם פרוייקט. לא יכולה לחכת לקנות בגדים או דברים שאני צריכה כי כל דבר לוקח שעות ומסתיים בדפיקות לב והרגשה שעשיתי או לקחתי משהו ליד לכלוך. למעשה אני לא יכולה לעשות שום פעולה בסיסית באופן רגיל מבלי להיות דרוכה. את המערכת יחסים שלי אני הורסת כי תמיד אני מרגישה מלוכלכת אז אסור להתקרב אלי וכל היום זה רק שאלות ואימרות של ocd. לנהוג אפילו קשה לי, אני צריכה לחזור כל פעם אחורה ולהתמקד בכביש ולא במסביב כדי לוודא שאני לא עולה על משהו רטוב שזה יהיה ביוב שישפריץ לי על כל האוטו. לפתוח אפילו את הידית של האוטו זה קשה לי כי אני צריכה לבהות בה שחס וחלילה לא ישימו לי שם טישו ואני לא אראה. כל פעולה שאני עושה נדבמה לי שעשיתי משהו לא תקין. המחשבות האלו ודפיקות הלב מלוות אותי מהרגע שאני מתעוררת ועד שאני נרדמת. וגם השינה שלי היא כבר לא שינה חזקה. גם אז אני בחרדות. אני אבודה. כבר כמה חודשים שאני מרגישה שאני רק מתדרדרת ובתקופה האחרונה הגעתי לקצה. מכאן אין עוד לאן לרדת. אני בשפל. אין שום דבר ביום שאני מחייכת ממנו או שמחה. הטיפול שאני הולכת אליו ה cbt זה חשיפה. אני עושה שם מה שאומרים לי. בבית אני לא מצליחה לעשות כלום. נראלי הזוי להרגיש מצוקה ולעשות לעצמי דווקא וזה עוד יותר קשה כי זה קשור בפחד שלי לפגוע באנשים הקרובים לי, חבר שלי ואמא שלי.
בבקשה שמישהו יענה לי היום. אני חסרת כל כוח להמשיך בחיים. פשוט באלי שיאשפזו אותי בכפייה איפשהו שאני אהיה תחת עזרה כל היום. אני לא יכולה להתמודד יותר לבד.
בבקשה, אני קוראת לעזרה מכל מי שמציץ בהודעה הזו עכשיו. אני סובלת 24 שעות ביממה אני סובלת. אני מתעוררת עם דפיקות לב בכל בוקר, כל צעד שאני עושה אני צריכה לחשוב מה עשיתי ואם עשיתי משהו טוב או רע. בכל רגע של היום אני מפחדת שנגעתי בדברים מלוכלכים בלי לשים לב, מפחדת שאני מרימה בטעות דברים מהרחוב, מפחדת שאני לוקחת דברים מהסל כביסה ומשתמשת בהם. מפחדת שדברים נופלים לי ברחוב או על הריצפה ואני מרימה בלי לנקות. אני לא יכולה לשבת בעבודה על הכיסא. כשאני מגיעה הביתה אנילא יכולה לשבת על הספה. לא מצליחה לאכול ולשתות כי זה גם פרוייקט. לא יכולה לחכת לקנות בגדים או דברים שאני צריכה כי כל דבר לוקח שעות ומסתיים בדפיקות לב והרגשה שעשיתי או לקחתי משהו ליד לכלוך. למעשה אני לא יכולה לעשות שום פעולה בסיסית באופן רגיל מבלי להיות דרוכה. את המערכת יחסים שלי אני הורסת כי תמיד אני מרגישה מלוכלכת אז אסור להתקרב אלי וכל היום זה רק שאלות ואימרות של ocd. לנהוג אפילו קשה לי, אני צריכה לחזור כל פעם אחורה ולהתמקד בכביש ולא במסביב כדי לוודא שאני לא עולה על משהו רטוב שזה יהיה ביוב שישפריץ לי על כל האוטו. לפתוח אפילו את הידית של האוטו זה קשה לי כי אני צריכה לבהות בה שחס וחלילה לא ישימו לי שם טישו ואני לא אראה. כל פעולה שאני עושה נדבמה לי שעשיתי משהו לא תקין. המחשבות האלו ודפיקות הלב מלוות אותי מהרגע שאני מתעוררת ועד שאני נרדמת. וגם השינה שלי היא כבר לא שינה חזקה. גם אז אני בחרדות. אני אבודה. כבר כמה חודשים שאני מרגישה שאני רק מתדרדרת ובתקופה האחרונה הגעתי לקצה. מכאן אין עוד לאן לרדת. אני בשפל. אין שום דבר ביום שאני מחייכת ממנו או שמחה. הטיפול שאני הולכת אליו ה cbt זה חשיפה. אני עושה שם מה שאומרים לי. בבית אני לא מצליחה לעשות כלום. נראלי הזוי להרגיש מצוקה ולעשות לעצמי דווקא וזה עוד יותר קשה כי זה קשור בפחד שלי לפגוע באנשים הקרובים לי, חבר שלי ואמא שלי.
בבקשה שמישהו יענה לי היום. אני חסרת כל כוח להמשיך בחיים. פשוט באלי שיאשפזו אותי בכפייה איפשהו שאני אהיה תחת עזרה כל היום. אני לא יכולה להתמודד יותר לבד.