חייבת לשפוך

וונקי

New member
חייבת לשפוך

אני יודעת שאני לא ממש כבר כותבת פה אני פשוט צריכה לשפוך כמה דברים ואיך שהוא הגעתי לכאן אפילו מי בלי שאני ישים לב גם את דברים שאני רושמת פה עכשיו אני רושמת מי בלי לדעת מה אני כותבת העצבעות פשוט רצות לי על מקלדת בלי שליטה עוברת עלי חצי שנה נוראית אני כול זמן יוצאת ונכנסת לבתי חולים לא מספיקה לצאת וכבר נכנסת מי בלי שאף רופא במדינה הזאת יודע מה יש לי הוא יותר נכון יודע ולא רוצה להגיד ולי כבר נמאס לחיות ככה אני עדין עסוקה בלמוד או לפחות מנסה ללמוד לפסיכומטרי בפעם השנייה מי צבא שעד לא מזמן שרתי בקבע פשוט פרשתי כי לא יכולתי יותר אני פשוט מרגישה שאין לי יותר כוח לשום דבר ולאף אחד לא אכפת מי זה חושבת וחושבת כול פעם מי חדש בשביל מה כול זה? למה זה טוב לחיות ככה? להמשיך לחיות ככה עד התקף הבאה אני מאחלת לעצמי שהתקף הבאה פשוט יגמור אותי וזהו וזה אז נכון אני יוצאת לבלות מדי פעם וסובלת מי זה אחר כך ונמאס לי להיות תוקע בית כול יום אני פשוט משתגעת לגמרי מי זה אז עד הפעם הבאה אם תהיה הפעם הבאה אני אומרת שלום
 

Blackice

New member
הדססס!! ../images/Emo13.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo140.gif

קודם כל
ענק... המ.. האמת היא שגם אני הגעתי לפה במקרה.. אבל יש משהו נחמד לכתוב פה.. ולדעת שפעם במיליון שנה מישהו וותיק מגיע לכאן בטעות. בכל אופן... אל תתיאשי... יש עוד המון סיבות טובות להמשיך לחיות (הארי פוטר אחרון שיוצא ב21.7?
)... כמו כן, לאחר שבחנתי זמן רב ובצורה ממצה יש לי פרוגנוזה: את סובלת מפסיכומטריטיטוס. יותר מדי מילים ארכאיות ושאלות רב ברירה חסרות שחר עלולות לגרום להרעלה בבלוטות המוח, במקרים קלים ליצור התקפים ודכאון, ובמקרים קשים לגרום לפציינטים אף להשתמש באוצר המילים המגוכך הזה בשיחות יומיומיות (בצירוף צחקוקים קלים) ולהתחמק בוויכוחים מפני טיעונים הגיוניים בהתקפים בסגנון "אל תתחיל איתי עם לוגיקה עכשיו, הגיעו מים עד נפש!". יש לציין שבמקרים קשים אלו ההשפעות עלולות להמשך זמן רב לאחר הבחינה הפסיכומטרית. זהו, אבל לא צריך להעצב מהפסיכומטריטיטוס הזה.. סך הכל יש לנו אחלה עולם, נקי ומתורבת, מדינה מתפקדת, ממשל תקין, צבא מצויין ומצב חברתי אוטופי. יש המון סיבות לחייך... לפחות עד שבאים האנשים האופטימיים המעצבנים האלה. תאמיני לי, אני אחד מהם. כי לא מעניין אותי מה מצב העולם והמדינה והחברה וכל הדברים האלה שציינתי.. מספיק לי שבבוקר מאחורי התריסים מפהקות להן קרני שמש משקימות קום.. והשמיכה במצב הכי מושלם שלה שהיא עברה לילה של להתאים את עצמה לגוף שלי, ולהרגיל את הגוף שלי אליה- והגורל שלה ברגע ההתאמה המושלמת להיות מושלכת הצידה- בשביל להתחיל את היום עם חיוך. ויש עוד המון דברים קטנים ששווים חיוך אם שמים לב אליהם במהלך היום. אז הנה, ממני אלייך-
חיוך.
ארז
 
למעלה