חייבת לשפוך את הלב
מרגישה כזה שיט. אתמול רבתי עם אמא שלי. קצת רקע: אבי נפטר לפני 10 שנים לפני כ-8 שנים בעידודי ובעידוד האקס שלי אמא שלי התחילה לצאת לדייטים ומצאה מישהו , אני לא מתה עליו אבל מכבדת אותו, זו הבחירה שלה רק שלפעמים הוא נכנס גם לחיים שלי יותר מדיי ומתערב, אבל זה לא הסיפור. מאז החבר אמא שלי כאילו חזרה לגיל 16 אז אוקי בהתחלה הבנתי את ההתלהבות של קשר חדש אבל ההתלהבות הזאת נמשכת כבר 8 שנים ובאה על חשבון המשפחה. היא כמעט ולא מזמינה אליה לחגים (אני גרושה ואחותי גרושה עם ילד זה כל המשפחה), כלומר נוסעת אליו לחגים אז אצלינו אין חגים, אחותי כמה פעמים נתנה לה על הראש שהיא ראש המשפחה ותפקידה ללכד את המשפחה אז כשהיתה חוטפת מאחותי אז היתה עושה פה חג שם חג ובשנים האחרונות אין כלום, היא נוסעת אחותי בבית שלה אני בבית שלי אלו החגים שלנו. כשהוא נמצא (הוא בערך 3 פעמים בשבוע וכל סוף שבוע) אז אין עם מי לדבר, כשאני דוגמת אתמול אומרת לה בואי נלך לטייל , לאיזה שופינג אז אין לה זמן כי הוא לא אוהב להשאר לבד בבית. אתמול כעסתי נורא ואמרתי לה הכל. ראבק איפה מושג האמא, זאת שמלכדת את המשפחה והמשפחה בראש? לאן החגים המשפחתיים נעלמו? רק הוא והוא והוא אז יש הוא ויש גם אותנו אבל היא לא רוצה או לא מעניין אותה לשלב בין השניים. אתמול כבר ממש כאב לי והכי מרגיז אלו התירוצים שלה של למה לא לעשות את החגים ביחד. הרגשתי חרא אתמול שממשיך גם היום.
מרגישה כזה שיט. אתמול רבתי עם אמא שלי. קצת רקע: אבי נפטר לפני 10 שנים לפני כ-8 שנים בעידודי ובעידוד האקס שלי אמא שלי התחילה לצאת לדייטים ומצאה מישהו , אני לא מתה עליו אבל מכבדת אותו, זו הבחירה שלה רק שלפעמים הוא נכנס גם לחיים שלי יותר מדיי ומתערב, אבל זה לא הסיפור. מאז החבר אמא שלי כאילו חזרה לגיל 16 אז אוקי בהתחלה הבנתי את ההתלהבות של קשר חדש אבל ההתלהבות הזאת נמשכת כבר 8 שנים ובאה על חשבון המשפחה. היא כמעט ולא מזמינה אליה לחגים (אני גרושה ואחותי גרושה עם ילד זה כל המשפחה), כלומר נוסעת אליו לחגים אז אצלינו אין חגים, אחותי כמה פעמים נתנה לה על הראש שהיא ראש המשפחה ותפקידה ללכד את המשפחה אז כשהיתה חוטפת מאחותי אז היתה עושה פה חג שם חג ובשנים האחרונות אין כלום, היא נוסעת אחותי בבית שלה אני בבית שלי אלו החגים שלנו. כשהוא נמצא (הוא בערך 3 פעמים בשבוע וכל סוף שבוע) אז אין עם מי לדבר, כשאני דוגמת אתמול אומרת לה בואי נלך לטייל , לאיזה שופינג אז אין לה זמן כי הוא לא אוהב להשאר לבד בבית. אתמול כעסתי נורא ואמרתי לה הכל. ראבק איפה מושג האמא, זאת שמלכדת את המשפחה והמשפחה בראש? לאן החגים המשפחתיים נעלמו? רק הוא והוא והוא אז יש הוא ויש גם אותנו אבל היא לא רוצה או לא מעניין אותה לשלב בין השניים. אתמול כבר ממש כאב לי והכי מרגיז אלו התירוצים שלה של למה לא לעשות את החגים ביחד. הרגשתי חרא אתמול שממשיך גם היום.
