חייבת לפרוק

[adi 25]

חייבת לפרוק../images/Emo7.gif

תקופה קשה עוברת על כוחותינו בנקודות: האיש לא עובד, סבתא שלי גוססת, יש לחץ ה י ס ט ר י בעבודה בקיצור תקופה איומה. שחר היא ממש נקודת אור אבל אתמול באתי לקחת אותה מהגן והיא החליטה שאני לא אמא שלה!!! המטפלת נבחרה להיות האמא החדשה היא לא הסכימה לבוא איתי ובטח שלא להכנס לאוטו ישבנו לנו בחניון ושחקנו באבנים ועוד ועוד אחרי שעה וחצי בהמון חשדנות היא הסכימה להכנס לרכב כל המשך הערב היה ממש לא נעים כל מה שבקשתי גרר בכי הסטרי וסירוב מוחלט לשתוף פעולה היא הלכה לישון עצובה נורא וגם אני... היום בבוקר היה כבר יותר טוב אבל היא ממש סרבה ללכת למשפחתון ונפרדנו בבכי מיותר לציין מה מצבי הנפשי בא לי לבכות בלי הפסקה עצוב לי נורא. אני עובדת המון שעות וכנראה שזו הסיבה להתנהגות שלה אבל אין שום ברירה אחרת לפחות לא כרגע... תובנות ותגובות יתקבלו בברכה אגב שכחתי לציין ששחר בת שנה ועשר כבר ציינתי שממש ממש עצוב לי???

 

[אורן של איה]

מקווה שלאט לאט יפתרו הבעיות...

יש תקופות כאלה ולפעמים, אין מה לעשות, אך לאכול את הקערה מלאת ה-XXה שהחיים מגישים לנו... אורך רוח, סובלנות, לא להשבר...אני לא רואה דרך אחרת... אני אתן לך דוגמה מהנסיון שלי-אמצע ההריון- מציאות מום קשה בליבו של התאום- הפסקת הריון חלקי- לידה מוקדמת- שלושה חודשים בפגיה- שיחרור שכולל בתוכו ביקורות מעקבים ופחדשים אדירים ואז - מגלים שחמי חולה סרטן נדיר ואגרסיוי... אז אורך רוח...בנתיים- אבא של אישתי עוד איתנו, איה הסתדרה ותודה לאל, בסדר, דברים כואבים הולכים ומתרחקים... כשאתה בתוך זה- לא נראית דרך החוצה. אבל הזמן עובר עוד ועוד, גם אם לא תרצה, וכמה שהוא עובר- הוא מתקרב לתקופה אחרת, לשקט (יחסי). אז תרצי או לא תרצי- הזמן יעבור ואיתו התקופה המגעילה. פשוט אורך רוח וסבלנות יעזרו לך לעבור את התקופה ללא משברים גדולים מדי וללא נזקים שאח"כ תאלצי להשקיע בתיקונם.... שיהיה בהצלחה!!! מכל הלב...

 

[אמאילי]

../images/Emo24.gif מבינה לליבך

כשהמצב כולו חרא והבת שלך עוד טוענת שאת לא אמא שלה זה אולי הדבר הכי קשה, כנראה שהיא באמת כועסת עלייך. האם דיברת איתה (באופן שהיא תבין כמובן) וניסית להסביר לה מה קורה ושזה מצב זמני? אולי יש נקודות אור במצב - אבא שלה יכול עכשיו להקדיש לה הרבה זמן . נקודת אור נוספת היא שהיא כנראה מאד אוהבת את המטפלת שלה וטוב לה בגן וזה גם משהו שלא ראוי לזלזל בו. חיזקי ואמצי, זו תקופה קשה והיא תעבור.

 

[לאה_מ]

רק ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

בלי עצות פרקטיות - מבינה מאד מאד לליבך, ומאחלת לך שהתקופה האיומה הזו תחלוף במהרה

נסי בכל זאת להתרכז בנקודות האור - הן שם

 

[adi 25]

המון תודה../images/Emo140.gif

אני יודעת שזה יעבור ומנסה להחליק את הימים אבל כאלו ימים פשוט שוברים אותי סופית המון תודה על התגובות

 

[לירי של שירי]

תוספת לייסורי מצפון הגדולים שלנו

גם אנחנו עברנו כמה ימים קשים כאילה לפני חודש. שירה אימצה את הגננת בתור אמא, הענישה אותי על כל דבר שעשיתי, דרשה רק את אבא והיתה קוטרית אמיתית. היתה תקופה עצובה מאוד וזה עבר. לפני כמה ימים קראתי את הפרק הראשון בספר איך לדבר עם ילדים כך שהילדים יקשיבו ואיך להקשיב בשביל שהילדים ידברו, ניסיתי לזרום איתו ובינתיים רואים שיפור ופחות התנצחויות תחזיקי מעמד

 

[adi 25]

הספר יושב לי על המדף

בכל פעם שאני מתחילה לקרא אני פשוט נרדמת.... אבל הסופ"ש הזה אני אשתדל חזק לקרוא את הפרק הראשון ולנסות ליישם. תודה

 

[טאשקה]

כן, גם אני במשך 7 חודשים הצלחתי

לקרוא רק 2 פרקים מהספר (תוך שיכנוע עצמי חזק). אך מה שישמתי כבר מתוכו עובד פשוט מצויין. בעקבות ההודעה שלך גם אני אעשה מאמץ ואמשיך לקרוא...

 

[ר ו ח ל ה]

רגע, נשימה ארוכה

אני חושבת ששחר רק מקדימה קצת את גיל שנתיים הידוע לשימצה, ברוב סרבנותו ובבדיקת גבולות הסביבה. כלומר אם תעצרי ותבדקי לעומק יתכן שתגלי ששחר פתאום לא רוצה המון דברים. לא ללכת עם אמא מהגן. לא ללכת למשפחתון. לא להכנס לרכב, לא לשבת בכסא הבטיחות, לא ללכת לישון. לא להתרחץ... אם אני צודקת בהשערתי אזי בימים הקרובים יתווספו עוד התנגדויות לדברים שלכאורה היו ברורים עד כה. הוסיפי למאפייני הגיל את התקופה הקשה שאת עוברת, והרי לך סיבות טובות להתנהגותה של שחר. לכן אני מציעה לך להפסיק להלכות את עצמך ןלא לשלוח אצבע מאשימה , בודאי לא אלייך. שחר אוהבת אותך וזקוקה לך מאד.