חייבת לספר לכם

[ורד הגליל]

חייבת לספר לכם

הבוקר הבת שלי הגדולה הפכה לאישה. (ואני חושבת שאתם יודעים למה הכוונה).

 

[גליה12]

ורד בעדות מסוימות

האם לוקחת את ביתה לחגוג את הארוע... אני אישית זוכרת את זה כטראומה- כי לא ממש הסבירו לנו במה העניין- וגם הייתי צעירה מאד (אולי 11)

 

[AYELET1]

ורד

המון ברכות ואיחולים לביתך המתבגרת

 

[bimbo.]

גם ממני ../images/Emo39.gif

 

[גלי®]

אני לא יודעת לאיזה עדות את מתכוונת,

גליה , אבל גם אני (המאד לא "עדתית" ) לקחתי את הבת שלי ליום כיף , רק היא ואני !!! בית קפה , חנות ספרים , כל הדברים ששתינו אוהבות לעשות יחד , ואף פעם לא ממש מסתדר לנו ... אגב : אני יודעת שיש פה כאלו שיזרקו עלי תכף משהו , אבל , אני אוהבת להיות במחזור (סליחה , שי ... ) : לא בגלל שזה מעניק פטור משעורי התעמלות , אלא בגלל שזה מעניק לנו , כנשים , יתרון מסוים : אנחנו יכולות ללדת , וכל אלו ש"מנהלים" את העולם - לא !!! הגוף שלנו חי ופועל ! וזו גם הגישה שאני מעבירה לבת שלי !!! בלי כל ה"קראכצן" של האומללות הזו שמלווה נשים מסוימות בזמן מחזור !ראש מורם וגאווה , על כך שאני אישה ! ו-ורד : המון ברכות לכניסת בתך ל"ברית הסודית " של הנשים !

 

[אחותו של שקספיר]

להפוך לאשה

אלפי ברכות לבת שלך ורד, זוכרת את עצמי גדלתי בלי אם,אבל בבית פתוח ונינוח שקיבלתי מחזור פעם ראשונה, הלכתי לאבא שלי לשאול מה לעשות. שלח אותי לאנציקלופדיה העברית , קראתי את כל הערכים שנתן לי- נדמה לי, נשיות, מחזור, התבגרות ואולי עוד ואחרי שהבנתי את המסלול ואת הביציות ואת הגופיף הצהוב שמשתחרר והולך לאן שהוא(לאן???), ושחלות וחצוצרות וכל פלאי התזמורת. הלכתי לאבא שלי שוב, ושאלתי אותו- הכל טוב...אבל איפה מוצאים תחבושות הגייניות בשעה כזו?

 

[סיידר תפוחית]

אה...

משעשע... היי! התגעגעתי! טסתי לשבוע ליוון, וקודם לא מצאתי את הפורום הזה ברשימת הפורומים, ונמחק לי הלינק... פור מי. וכשקראתי את "אימא יש רק אחת", נזכרתי, שכל דבר שאני לא רוצה, קורה לי. ביוון, הצטננתי ביום הראשון. ביום הרביעי, עמדתי על החוף, והמים עד הברכיים, הגיע גל, סחף אותי על סלעים, נפצעתי. בטיסה בחזרה, נחתכתי מנייר... בשנת הלימודים (יום ראשון...) נפלתי ונשענתי על הידיים, עדיין כואב לי, ואני עדיין חולה בשפעת. לא הלכתי היום, ואני לא הכתי אתמול... ופספסתי היום כימיה... :[ ביאוס. אחותו של שייקספיר... מעניין. קראתי ביוון ספר "חדר משלך" של וורג´ניה וולף (ששם גיליתי מקור מאוד מעניין לשם הרמיוני. עמוד 51, כתב קטן, למטה) היתה מעשייה על אחותו של שייקספיר... ולמה ברכות? זה לא סיוט אחד גדול? או וול, המוח המעוות של הורים בימינו...

 

[סיידר תפוחית]

הרמיוני בעמ´ 51,

אחותו של שייקספיר, אין לי מושג. אבל חביב מאוד

 

[אחותו של שקספיר]

תפוחית יקרה- באמת מקור הכינוי

הוא הספר הנ"ל של וירג´יניה וולף, עם המסר הברור מאד על יכולתן של נשים לביטוי (או לכל דבר אחר) והמגבלות החברתיות-תרבותיות ,המקשות עליהן. הרי לו היה שקספיר ,אשה, לא היה מגיע לאן שהגיע, בתקופה שבה חי. וגם כיום-זה לא כל כך פשוט,אבל, "כשתגדלי תביני" ככה אומרים נכון?