חייבת לכתוב...

[פרפרית כלואה]

חייבת לכתוב...

לא יודעת מאיפה להתחיל. אולי מהכינוי שבחרתי לעצמי...הכינוי שמטריד אותי כבר הרבה זמן, ורק אני יודעת למה הוא מתכוון. ושוכב פה לידי הספר "פרפר" של הנרי שרייר, ולא יכולה להתחיל לקרוא אותו, ההזדהות יותר מידי קשה ומכאיבה. הזדהות רוחנית, ולא פיזית כמובן. ועכשיו יש לי שבוע להיות בבית, ואני מפחדת שאסבול, התרגלתי לשגרה אחרת, רחוקה ואינטנסיבית, ופתאום יש לי הרבה זמן, את כל הזמן שבעולם, והחרדות מתחילות לבעבע, הפחדים שהוחבאו ונאגרו בארון מתחילים לרקד. שמחה שאראה סוף כל סוף את אהוביי, והם שוב יהיו חלק מחיי, אך יודעת שברגע שזה יגמר, אעלם שוב, ושוב יכאב, לי ולהם. גם כשאני קרובה אני רחוקה, וראשי במקום אחר, נסחף יחד עם התקופה החדשה. קשה להיות חיילת. קשה. 24 שעות עם אותם אנשים, שעה אחת לבד , 10 דקות להתקשר לחברים, ו 4 דקות להתקלח שמסביבי 6 בנות. כל יום, כל היום. לפעמים אתה מנסה לברוח בחלומות בהקיץ, ומייד מעירים אותך, כי יש תורנות מטבח. "בית"- רק שאין לך אותו אתה מתגעגע... מפחיד לחשוב מה יקרה אחר כך, אחרי שתגמר התקופה הזו, איך אעקל את הזמן, איך אשרוף אותו ? שששש... לא תמיד צריך לחשוב, עכשיו בבית, חג שמח, שנה טובה שנה חדשה. זו התקווה שלי.

 

[a total stranger]

פרפרית יקרה

חופשיים אנו מטבענו, לא מאמין שכלואים אנו - אלא אם מתוכנו... זכרי שהאדם שאיתו הכי קשה לנו להסתדר בחיים שלנו הוא אנחנו - אנו... לקח חשוב ללמוד זה דוקא ללמוד להסתדר עם עצמנו, לבדנו - לדעת למה אנחנו מרגישים בצורה כלשהי ואם יש סיבה אמיתית לחרדות... הכל שאלה של מה אנחנו מבפנים רוצים... פשוט...

שתהיה לך שנה טובה ורק טוב a total stranger

 

[גחלילית זוהרת]

פרפרית חופשיה

ברוכה הבאה לפורום שלנו!!! פרפרים יש האומרים מסמלים את הנפש שלנו.... תני לפרפר את החופש המגיע לו!!! תני לו לעוף לאן שיחפוץ... גם אם זה יקח זמן!! ונכון לא תמיד צריך לחשוב - תני למחשבות את החופש שלהן... התקוות תתגשמנה אל דאגה.... שאי ברכה ורק טוב!!!