חייבת להתייעץ

חייבת להתייעץ

היי
אני מטופלת מזה כ שנה אצל מטפל שאני מאוד אוהבת, לצערי בתקופה האחרונה לא יודעת אפילו להסביר למה, עולה בי השאלה מי הוא, ומה ההכשרה שלו. אני כן יודעת שהוא למד באוניברסיטה שהשלוחה שלה בארץ (או להפך), ואין לי מושג אם היא קיימת. חיפשתי עליו קצת באינטרנט ולא רשום מס' הרישיון שלו, האם זה משנה משהו?
לאחרונה אני מרגישה תקועה מולו, סגורה, אני לא יודעת כמה זה קשור לזה שאני לא יודעת על ההכשרה שלו הרבה. ואני לא יודעת אם כדאי בכלל להעלות את זה מולו ואיך. כן יש עליו המלצות באינטרנט (בקבוצות בפייסבוק שקשורות לתחום שמלכתחילה הגעתי אליו).

לא יודעת מה לעשות, אשמח לעצות.
 
מהי הכשרת המטפל, מי הוא המטפל

שלום לך דולפינה ותודה על השיתוף
השאלה מהי הכשרת המטפל , מה ואיפה למד, היא שאלה מאד לגיטימית ואפשר בהחלט לשאול אותו ישירות. אפילו מומלץ להעלות זאת ביניכם כי ברור שכל עוד את חשה צורך להסתיר את הספק שלך- זה סוגר אותך ומעכב את יכולתך ליהנות מהטיפול. את מציינת שהשאלה התעוררה אצלך רק לאחרונה למרות שכבר שנה את בטיפולו, לכן יש טעם להבין (עם עצמך אבל עדיף איתו ביחד- בשיחה פתוחה) מה עורר את הספקות כעת. האם היה משהו בהתנהלותו/דבריו שעורר אי- נוחות? ואולי הגעתם לאיזורים רגישים יותר בנושאים שמעסיקים אותך ואת חוששת להיכנס אליהם, ורוצה להיות בטוחה שאת יכולה לסמוך לגמרי על "מורה הדרך" שלך לפני שמעמיקים במסע?
חשוב רק לזכור שזו לא שאלה טכנית- אינפורמטיבית, שהרי תשובה של שם האוניברסיטה או כותרת התואר לא בהכרח תרגיע, אולי מה שיוכל לעזור זה טון התגובה שלו לפתיחת חששותיך, אם תראי שהוא לא נבהל ולא כועס, אלא מגיב עניינית, ועוזר לך לפתוח את המשמעויות הרגשיות של החששות, זה עשוי לשחרר אותך מהתקיעות בטיפול. בעצם עליית המחשבות קורה משהו שיש לו בפוטנציאל ערך רב לטיפול: את מייחסת לו משהו (מקצועיות רעועה) שכנראה אינו בהכרח שלו, אבל זה גם לא דבר רע שאת עושה לו, אלא שהמפגש ביניכם אולי נוגע באיזורים לא מודעים ומעלה משהו לגבי חשש שלך מהחזקה לא בטוחה, ששווה להבין ולפענח אותו. זה קורה ביניכם, וביניכם זה המקום לדבר על כך. אני מקווה שזה עוזר, ואם יתאים לך- שתפי אותנו שוב.
בהצלחה!!
 
מהי ההכשרה של המטפל שלי?

דולפינה שלום
מצטרפת לנעמי באמירה שזכותך לשאול להכשרתו של המטפל שלך, ועל אחת כמה וכמה היות שהתעורר בלבך ספק הגורם לתחושת תקיעות בטיפול. פתיחת הנושא עשויה לשדרג את הטיפול, לפתוח ולאפשר עיבוד נושאים חשובים כגון אמון/ חשדנות, הכלה בטוחה/ לא בטוחה, ועוד. כמובן שאת לוקחת סיכון מסוים (נמוך לעניות דעתי), שהמטפל לא יגיב באופן שיספק את הבטחון לו את זקוקה. היות שמבלי להעלות את הנושא, הטיפול ממילא כרגע מרגיש "תקוע", אני מאוד ממליצה להעלות אותו. בכל סיכוי טמון סיכון כלשהו. אם את אוהבת אותו, כנראה זכה באמונך עד כה. תני לו קרדיט גם בצעד זה.
באשר למספר הרישוי. בעקבות שאלתך פתחתי את האתר שלי וראיתי שגם אצלי לא מופיע מספר רישוי. חיפשתי היכן נכון לצרף אותו, לטובת המתעניינים, ובינתיים לא ראיתי מקום מתאים. אז כנראה שזה לא אומר שאין לו...
 

ladybug4NLP

Active member
ואני מוסיפה

אלא אם המטפל הוא רופא/פסיכולוג/פסיכיאטר (אולי גם עו"ס?) הרי שתעודות ודאי תהיינה לו אבל פרט למקצועות שמניתי אין מספרי רשיונות כי מדינת ישראל (כמו רב מדינות העולם) אינן מתנות טיפול באנשים בהוצאת רשיון ובעצם גם אינן מכירות ברב התעודות שמונפקות על ידי המוסדות השונים.

בכל שנות עבודתי הרבות מעולם לא נשאלתי היכן למדתי ולמרות התעודות הרבות שיש ברשותי גם לא תליתי אף אחד מיהן עד היום בקלינקה (עצלנות?).
בעיקר שאלו אותי האם טיפלתי או האם אני מטפלת בבעיות XXX

ולצערי-מספר התעודות לא תמיד מעיד על איכות הטיפול.
לא תמיד התלמיד הטוב ביותר עם הציונים הטובים ביותר בבית הספר הופך לאדם מצליח, כמו שמוסיקאי מעולה יכול להיות נפלא כמוסיקאי אבל גרוע כמורה.

מה שכן הייתי בודקת זה מדוע התהליך נתקע ודווקא עכשיו.
אולי פשוט מיציתם?

חג שנח
 
תודה על התגובות :)

קודם כל, מתנצלת שלא הגבתי, הייתה לי בעיה להכנס לפה.
&nbsp
שנית, מודה על התשובות. לקחתי לי והפנמתי, נראה מה נעשה עם זה. תודה

&nbsp
&nbsp
 
טיפול נפשי שאינו מוכר על ידי משרד הבריאות

בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, עולם הטיפול הנפשי הא עולם פרוץ.
המקצועות היחידים המוכרים על ידי משרד הבריאות הם: פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים.
ולא בכדי.
על מנת לקבל רישיון לטיפול נפשי יש לעבור מסלול מוגדר היטב וארוך מאוד של הכשרה. רק מי שעבר את כל השלבים, כולל לימודים אקדמיים ושעות רבות של עבודה תחת הדרכה פרטנית וקבוצתית, במגוון תחומי עיסוק, יכול לקבל רשיון.

מגוון התחומים העוסקים בטיפול נפשי שאינם מוכרים על ידי משרד הבריאות עצום, וכמעט אינסופי. תחומים חדשים צצים כפטריות אחר הגשם, כל השנה. ההכשרה לתחומים שאני מכירה, ובוודאי איני מכירה את כולם, נעה על טווח שבין 3 שנים לבין 12 שעות. גם גופי ההכשרה רבים ומגוונים, החל באוניברסיטאות, דרך מכונים פרטיים ועד למתנ"סים. המסמכים שהתלמידים מקבלים נעים בין תעודת סיום קורס לבין תעודת מומחה. על פי רוב תעודת מומחה תגיע לאחר מספר מוגדר של שעות טיפול בהדרכה.

המטפלים עצמם נעים בין שרלטנים, אלה המזייפים תעודות, דרך בוגרי קורס המרשים לעצמם לטפל ללא הכשרה והדרכה מתאימה, ועד לבוגרי קורס או בוגרי הכשרה הממשיכים ללמוד, להשתלם ולקבל הדרכה לאורך כל עבודתם.

מעבר לכל הנ"ל קיים האדם. אין ספק שיש אנשים שבורכו באינטואיציות טובות, ברמת אמפתיה גבוהה, באינטליגנציה רגשית ובבגרות נפשית גבוהה, בגמישות רגשית ומחשבתית, ועוד תכונות הנדרשות למטפל טוב, ועשויים להיות מטפלים נפלאים גם ללא הכשרה פורמלית המוכרת על ידי משרד הרישוי. אני מכירה אישית כמה כאלה.

גם מטופלים שונים זה מזה במשקל שהם מיחסים להכשרה פורמלית, החל ממי שיבקש לוודא שהמטפל שלו הוא מטפל שהוסמך על ידי משרד הבריאות, ועד למי שסומך על המלצות שקיבל, ו/או על הכימיה שלו עם המטפל.

זכותו של כל מטופל לדעת מה ההכשרה הפורמלית ומה הנסיון של אדם בידיו הוא מפקיד נפשו. ומי שזה חשוב לו, שלא יתביש לשאול.
 
תחושת תקיעות בטיפול

לתחושת תקיעות בטיפול יכולות להיות סיבות רבות מאוד. האפשרות שהטיפול מיצה את עצמו היא רק אחת מיני רבות, ולא בהכרח הסבירה שביניהן. לעיתים טופלו בהצלחה נושאים מסוימים והנושא הבא העומד על הפרק עמוק מדי, מפחיד מדי, חושף מדי. לעיתים המטופל מגיע לאיזון חדש כלשהו וחושש לעשות צעד נוסף, העלול לערער שוב את האיזון שהושג. לעיתים המטופל חש שהמטפל לא הבין אותו כהלכה, והעלאת התחושה יכולה כשלעצמה להוות מנוף לצמיחה, ועוד ועוד.

תחושת תקיעות יכולה להיחוות על ידי המטופל, על ידי המטפל או על ידי שניהם. יכולה להיחוות בפגישה אחת, ברצף של פגישות ולעיתים לאורך תקופה. טיפול נועד ליצור שינוי ושינוי דורש תנועה. תקיעות בהגדרה עוצרת את התנועה ולכן את התקדמות הטיפול.
תקיעות עשויה להיות מנוע נפלא לחידוש התנועה ולצמיחה, אם היא מועלית לדיון. יכולה לחשוף איזורים חדשים שהיו עד כה תת מודעים או לא מודעים, ובכך לאפשר התקדמות נוספת.
מאוד ממליצה לך, על אף הקושי הכרוך בכך, לא למהר להסיק מסקנות, ולבטא את תחושתך בטיפול.
בהצלחה
 

ladybug4NLP

Active member
תמר=כמטפלת עם די הרבה נסיון אני רוצה להוסיף עוד סוג שיכול

לגרום לתקיעות.

לאנשים רבים הבאים לטיפול יש בדרך כלל יותר מבעיה ספציפית, לעיתים הבעיות האחרות קשורות זו בזו ואז כמובן כמו בשיטה של ניסור רגלי השולחן (EFT) אם המשטח הוא הבעיה הראשית שנשען על בעיות משניות (הרגליים) הרי שם מנסרים את הרגליים, השולחן (הבעיה הראשית) מתמוטט והבעיה נפתרת

הסוג הנוסף שיוצר תקיעות, וחוסר שביעות רצון מצד המטופל הוא מה שנקרא
באנגלית the 1% man (or woman)

מטופל בא עם בעיה (שזה ה-100%), פותר 99% ממנה אולם אין ביכולתו
לראות את הצעדים שעשה (כאמר 99% ) ומאחר שהוא כל כך רגיל לכך
שיש לו בעיות, ה-1% עכשיו הופך להיות 100% בעיה ובעצם נוצרת תקיעות.
(ןלפעמים גם כעס ואכזבה מזה שלא הכל נפתר)

חלק מתפקידו של המטפל הוא להקנות את ההרגל של ראיית ההתקדמות
והצעדים שכבר הושגו לקראת המטרה.

שנה טובה
 
למעלה